תהילים פד:ז מדרש: עין יעקב, אוצר מדרשים, שמות רבה וויקרא רבה

ו וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: כָּל בַּיִת שֶׁנִּשְׁמָעִין בּוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה בַּלַּיְלָה, שׁוּב אֵינוֹ נֶחֱרָב, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב ל״ה:י׳) "וְלֹא אָמַר: אַיֵּה אֱלוֹהַ עֹשָׂי נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה". וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דַּיוֹ לָעוֹלָם שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ק״נ:ו׳) "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵל יָהּ". וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: נִתְקַלְּלָה בָּבֶל, נִתְקַלְּלוּ שְׁכֵנֶיהָ. [נִתְקַלְּלָה שׁוֹמְרוֹן, נִתְבָּרְכוּ שְׁכֵנֶיהָ. נִתְקַלְּלָה בָּבֶל נִתְקַלְּלוּ שְׁכֵנֶיהָ, דִּכְתִיב: (ישעיהו י״ד:כ״ג) "וְשַׂמְתִּיהָ לְמוֹרַשׁ קִפֹּד וְאַגְמֵי מָיִם". נִתְקַלְּלָה שׁוֹמְרוֹן, נִתְבָּרְכוּ שְׁכֵנֶיהָ, דִּכְתִיב: (מיכה א׳:ו׳) "וְשַׂמְתִּי שֹׁמְרוֹן לְעִי הַשָּׂדֶה, [לְמַטָּעֵי כָרֶם"]. וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: בֹּא וּרְאֵה, שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִדַּת בָּשָׁר־וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, אָדָם נִתְחַיֵּב הֲרִיגָה לַמַּלְכוּת, מַטִּילִין לוֹ חַכָּהלְתוֹךְ פִּיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַלֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ, וּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָדָם נִתְחַיֵּב הֲרִיגָה לַמָּקוֹם, שׁוֹתֵק, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ס״ה:ב׳) "לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה", וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּשַׁבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר "תְּהִלָּה", וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁדּוֹמֶה עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְרִיב קָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וּלְךָ יְשֻׁלַּם נֶדֶר". וְהַיְנוּ דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַאי דִּכְתִיב: (שם פד) "עוֹבְרֵי בְעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ" וְגוֹ'. 'עוֹבְרֵי', אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹבְרִים עַל רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. 'עֵמֶק', שֶׁמַּעֲמִיקִים לָהֶם גֵּיהִנֹּם, 'הַבָּכָא', שֶׁבּוֹכִים וּמוֹרִידִין דְּמָעוֹת כְּמַעְיָן שֶׁל שִׁיתִין.

פרק ראשון: ר׳ יוחנן פתח, עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו גם ברכות יעטה מורה (תהלים פ״ד), מלמד שהרשע מתודה כשם שהמצורע מתודה ואומר אני פלוני בן פלוני עברתי עבירה פלונית במקום פלוני ביום פלוני בפני פלוני במעמד פלוני ופלוני. שלשה עדים יש בגיהנם א׳ בים א׳ במדבר א׳ בישוב, זו שבים מנין, שנאמר מבטן שאול שועתי שמעה קולי (יונה ב׳:ג׳), זו שבמדבר מנין, שנאמר וירדו חיים שאולה (במדבר י״ז ל״ג). זו שבישוב מנין, שנאמר נאום ה׳ אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם (ישעיה ל׳׳א ט׳), חמשה מיני אש יש בגיהנם, אש אוכלת ושותה, שותה ואינה אוכלת, אוכלת ואינה שותה, לא אוכלת ולא שותה, ויש אש אוכלת אש. יש בה גחלים כהרים ויש בה גחלים כגבעות יש בה גחלים כים המלח ויש בה גחלים כאבנים גדולות. יש בה נהרות של זפת ושל גפרית מושכין ורותחין גחלי רתמים. —גזר דינו של רשע מלאכי חבלה דוחפין אותו על פניו ואחרים מקבלים אותו מהם ודוחפין אותו לפני אור של גיהנם ופוערת פיה ובולעתו, שנאמר לכן הרחיבה שאול נפשה ופוערת פיה לבלי חוק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה (שם ה׳ י״ד). למי שאין בידו מצוה אחת שמכריעו לכף זכות, אבל מי שיש בידו תורה ומעשים טובים ויסורין רבים באים עליו ניצול מדינה של גיהנם, שנאמר גם כי אלך בגיא צלמות לא אירע רע וכו׳ שבטך ומשענתך המה ינחמוני (תהלים כ״ג ד׳), שבטך אלו יסורין ומשענתך זו התורה.

דבר אחר: אל פרעה מלך מצרים אמר רבי לוי: משל למלך, שהיה לו פרדס ונטע בו אילני סרק ואילני מאכל. אמרו לו עבדיו: מה הנאה יש לך באילני סרק הללו? אמר להם: כשם שאני צריך לאילני מאכל, כך אני צריך לאילני סרק, שאלולי אילני סרק מהיכן הייתי עושה לי מרחצאות וכבשונות! לכך נאמר אל בני ישראל ואל פרעה, כשם שקילוסו של הקדוש ברוך הוא עולה לו מגן עדן, מפי הצדיקים, כך עולה מגיהנם, מפי הרשעים, שנאמר (תהלים פד, ז): עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו. מהו מעין ישיתוהו? שמורידין דמעות כמעיינות, עד שמצננין את גיהנם בדמעותיהן, ומשם הקילוס עולה, שנאמר ( שם שם, שם): גם ברכות יעטה מורה. מה הם אומרים אמר? רבי יוחנן, יפה אמרת, יפה דנת, יפה טהרת, יפה טמאת, יפה חייבת, יפה למדת, יפה הורית, ועתידה גן עדן להיות צועקת ואומרת: תן לי צדיקים אין לי עסק ברשעים, שנאמר (שם לא, ז): שנאתי השומרים הבלי שוא. ולמי אני מבקשת? לאותן, שהיו בטוחים על שמך, שנאמר (שם שם, שם): ואני אל ה' בטחתי. ועתידה גיהנם להיות צועקת ואומרת: אין לי עסק בצדיקים. ולמי אני מבקשת? לרשעים, להבלי שוא, לאותן פועלי השוא. והקדוש ברוך הוא אומר: תנו לזה צדיקים ולזה רשעים, שנאמר (משלי ל, טו): לעלוקה שתי בנות: