תהילים פו:י מדרש: בראשית רבה, תנחומא בובר, מדרש לקח טוב ומדרש תהילים

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" רבי תנחומא פתח (תהלים פו, י): "כִּי גָּדוֹל אַתָּה וְעוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת" א"ר תנחום הנוד הזה אם יהיה בו נקב כחוד של מחט כל רוחו יוצא ממנו והאדם עשוי מחילים מחילים נקבים נקבים ואין רוחו יוצא ממנו מי יעשה כן "אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ". אימתי נבראו המלאכים ר' יוחנן אמר בב' נבראו המלאכים הה"ד (שם קד, ד) "הַמְּקָרֶה בַּמַּיִם עַלִיּוֹתָיו וְגוֹ'" וכתיב "עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת" ר' חנינא אמר בה' נבראו מלאכים הדא הוא דכתיב "וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ וְגוֹ'" וכתיב (ישעיה ו, ב): "וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף" רבי לולינא בר טברין אמר בשם רבי יצחק בין על דעתיה דרבי חנינא בין על דעתיה דרבי יוחנן הכל מודים שלא נברא ביום ראשון כלום שלא יאמרו מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע וגבריאל בצפונו והקב"ה ממדד באמצעו אלא (שם מד, כד) "אָנֹכִי ה' עוֹשֶׂה כֹּל נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי וְגוֹ' מֵאִתִּי" מי אתי כתיב מי היה שותף עמי בברייתו של עולם. ד"א "כִּי גָּדוֹל אַתָּה וְעוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת" בנוהג שבעולם מלך ב"ו מתקלס במדינה וגדולי המדינה מתקלסין עמו שנושאין עמו במשאו אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא הוא לבדו ברא את העולם הוא לבדו מתקלס בעולם הוא לבדו מתהדר בעולמו א"ר תנחומא "כִּי גָּדוֹל אַתָּה וְעוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת" למה "כִּי אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ" אתה לבדך בראת את העולם:

ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא, (שם כז ל) שתי יציאות כתיב כאן יצא יצא, (יצחק אמר) החלון של יצחק היה לו ב' פיאות, שער מן הצפון ושער מן הדרום, יעקב ירד והריסקוס בידו, צפה את עשו ונטמן אחר הפתח, מי שבאור אינו צופה אותו (שכחו) [שבחשיכה], לכך אך יצא יצא, שאילו ראהו עשו היה הורגו. אמר ר' יהושע בן לוי בשתי שעות היה לומד עשו נכנס אצל אביו ובשש שעות היה יצא. ויעקב שאיחר [כל כך] בכל העסק הזה, היכן היה עשו עד אותה שעה, אמר ר' יהושע בן לוי היה צד ציד ואוסרו, והמלאך מתירו ומבריחו, הוא שנאמר לא יחרוך רמיה צידו והון אדם יקר חרוץ (משלי יב כז), אמר הקב"ה לא נודע ליעקב מה נעשה לו נסים, שבשעה שהוא יוצא נכנס עשו, שנאמר ויהי אך יצוא יצא וגו', לכך אמר דוד כי גדול אתה ועושה נפלאות אתה אלהים לבדך (תהלים פו י), יודע מה נסים ונפלאות אתה עושה עם האדם הזה והוא אינו יודע, האדם הזה ישן על מטתו עומד ללבוש בגדיו, עד שהן מפלאין אם יש בו נחש או עקרב ישליכם ולא ידע בהם וניצל מהן, לפיכך א"ל דוד לך לבדך לעשות פלאים עלינו להיות מברכין אותך, שנאמר ברוך ה' אלהים וגו' (שם עב יח), במצרים עשית לנו נסים, ואנו אמרנו לך שירה על הים, א"ל הקב"ה בעולם הזה עשיתי לכם פלאים, וגאלתי אתכם משעבוד מצרים, כך אני עתיד לגאול אתכם לעתד לבא משעבוד אדום, ולעשות לכם נפלאות, שנאמר כימי צאתך (ממצרים) [מארץ מצרים] אראנו נפלאות (מיכה ז טו).

כל זה היה ביום ששי ולא הספיק ללון. שנאמר ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו (תהלים מט יג). א"ר תנחומא מאי דכתיב כי גדול אתה ועושה נפלאות (שם פו י). למה לפי שאתה אלהים לבדך.