לֹא־אֲחַלֵּ֥ל בְּרִיתִ֑י וּמוֹצָ֥א שְׂ֝פָתַ֗י לֹ֣א אֲשַׁנֶּֽה׃
אגדת בראשית
פרק ל"א תורה.
[א] ויהי אחר הדברים האלה. והאלהים נסה וגו' (בראשית כב א), זש"ה לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה (תהלים פט לה), איזה ברית ביום ההוא כרת ה' את אברהם ברית (שם טו יח), והאיך לא אחלל בריתי, אם שוחטו הוא ליצחק אף המלאכים נתכנסו והי' בוכים, שנאמר הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון (ישעי' לג ז), התחילו אומ' רבש"ע נשמו מסילות שבת עובר אורח הפר ברית (שם שם ח). אם שוחטו הוא היכן עולי רגלים, היכן שכתוב בהן ויאמרו אליו בני ישראל במסילה נעלה (במדבר כ יט). נשמו מסילות, הלא הפר ברית, היכן הוא הברית שהתנית עמו אמרת לו כי ביצחק יקרא לך זרע (בראשית כא יב), אמר להן הקב"ה חייכם, לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה, שאמרתי לו קח נא את בנך וגו' (שם כב ב), והאיך אני מקיים שתיהן, משל למלך שאמר לאוהבו מתאוה אני לראות טווס על שולחני, הלך אוהבו מיד והביא את הטווס והעמידו על השלחן, רץ להביא את המאכלת לשוחטו, צווח המלך ואמר לו מה אתה עושה, וכי כך אמרתי לך, מתאוה אני לראות טווס (פא"ווז בלע"ז) על שולחני שחוט, אלא עומד, ועל שהבאת את הסכין הרי פאסין (פאז"אן בלע"ז) לפניך, שחוט אותו תחת הטווס, כך אמר הקב"ה לאברהם התאויתי ליצחק יחידך לראותו על הר המוריה והעלהו שם לעולה, כיון שהעלה אותו שם, וישם אותו על המזבח ממעל לעצים (שם שם ט). א"ר חנינא מהו ממעל, שעשה את המזבח מכוון כנגד כסא הכבוד, שנאמר שרפים עומדים ממעל לו (ישעי' ו ב), למעלה מן המזבח, שלח ידיו ונטל את הסכין לשוחטו, שנאמר וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחוט את בנו (בראשית שם שם) צווח הקב"ה ויקרא מלאך ה' [וגו'] מן השמים וגו' (שם שם טו) ומפני שהבאת את המאכלת לשחוט אותו, הרי לפניך את הבהמה שחוט אותה תחת בנך, מיד וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל וגו' (שם שם יג), אמר לו כשם שעשית כך, קרבן ראשית שאני מצוה את בנך כך אני מצוה, שנאמר ויקרא אל משה וגו' דבר אל בני ישראל וגו'. (הרי הבהמה לפניו) מן הבהמה מן הבקר מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם (ויקרא א א ב), וכך שנו רבותינו אשר לא צויתי (ירמי' ז לא). ליפתח להקריב את בתו. ולא דברתי (שם שם), למלך מואב שיעלה את בנו על החומה, שנא' ויקח את בנו הבכור [אשר ימלוך תחתיו ויעלהו עולה על החומה] (מ"ב ג כז), ולא עלתה על לבי (ירמי' שם) שישחט אברהם את בנו אע"פ שצויתי אותי בפי ואמרתי לו קח נא וגו' (בראשית כב ב). אלא בלבי לא עלתה שישחוט אותו, לפיכך לא אחלל בריתי וגו'.
[א] ויהי אחר הדברים האלה. והאלהים נסה וגו' (בראשית כב א), זש"ה לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה (תהלים פט לה), איזה ברית ביום ההוא כרת ה' את אברהם ברית (שם טו יח), והאיך לא אחלל בריתי, אם שוחטו הוא ליצחק אף המלאכים נתכנסו והי' בוכים, שנאמר הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון (ישעי' לג ז), התחילו אומ' רבש"ע נשמו מסילות שבת עובר אורח הפר ברית (שם שם ח). אם שוחטו הוא היכן עולי רגלים, היכן שכתוב בהן ויאמרו אליו בני ישראל במסילה נעלה (במדבר כ יט). נשמו מסילות, הלא הפר ברית, היכן הוא הברית שהתנית עמו אמרת לו כי ביצחק יקרא לך זרע (בראשית כא יב), אמר להן הקב"ה חייכם, לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה, שאמרתי לו קח נא את בנך וגו' (שם כב ב), והאיך אני מקיים שתיהן, משל למלך שאמר לאוהבו מתאוה אני לראות טווס על שולחני, הלך אוהבו מיד והביא את הטווס והעמידו על השלחן, רץ להביא את המאכלת לשוחטו, צווח המלך ואמר לו מה אתה עושה, וכי כך אמרתי לך, מתאוה אני לראות טווס (פא"ווז בלע"ז) על שולחני שחוט, אלא עומד, ועל שהבאת את הסכין הרי פאסין (פאז"אן בלע"ז) לפניך, שחוט אותו תחת הטווס, כך אמר הקב"ה לאברהם התאויתי ליצחק יחידך לראותו על הר המוריה והעלהו שם לעולה, כיון שהעלה אותו שם, וישם אותו על המזבח ממעל לעצים (שם שם ט). א"ר חנינא מהו ממעל, שעשה את המזבח מכוון כנגד כסא הכבוד, שנאמר שרפים עומדים ממעל לו (ישעי' ו ב), למעלה מן המזבח, שלח ידיו ונטל את הסכין לשוחטו, שנאמר וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחוט את בנו (בראשית שם שם) צווח הקב"ה ויקרא מלאך ה' [וגו'] מן השמים וגו' (שם שם טו) ומפני שהבאת את המאכלת לשחוט אותו, הרי לפניך את הבהמה שחוט אותה תחת בנך, מיד וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל וגו' (שם שם יג), אמר לו כשם שעשית כך, קרבן ראשית שאני מצוה את בנך כך אני מצוה, שנאמר ויקרא אל משה וגו' דבר אל בני ישראל וגו'. (הרי הבהמה לפניו) מן הבהמה מן הבקר מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם (ויקרא א א ב), וכך שנו רבותינו אשר לא צויתי (ירמי' ז לא). ליפתח להקריב את בתו. ולא דברתי (שם שם), למלך מואב שיעלה את בנו על החומה, שנא' ויקח את בנו הבכור [אשר ימלוך תחתיו ויעלהו עולה על החומה] (מ"ב ג כז), ולא עלתה על לבי (ירמי' שם) שישחט אברהם את בנו אע"פ שצויתי אותי בפי ואמרתי לו קח נא וגו' (בראשית כב ב). אלא בלבי לא עלתה שישחוט אותו, לפיכך לא אחלל בריתי וגו'.
תנחומא בובר
ד"א ויהי אחר הדברים האלה, זש"ה לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה (תהלים פט לה), אמר ר' אחא לא אחלל את בריתי, שהתניתי עם אברהם ואמרתי לו כי ביצחק יקרא לך זרע (בראשית כא יב), ומוצא שפתי לא אשנה, שאמרתי לו קח נא, משל למה הדבר דומה, למלך שאמר לאוהבו מתאוה אני לראות על שלחני תינוק קטן, מיד הלך אוהבו והביא את בנו והעמידו על השלחן לפני המלך, והלך והביא החרב לשוחטו, מיד צווה המלך ואמר לו מה אתה עושה, א"ל ולא אמרת לי מתאוה אני לראות תינוק קטן על שלחני, א"ל תינוק חי אמרתי לך, שמא מת, כך אמר לו הקב"ה לאברהם קח נא את בנך (שם כב ב), מיד ויבן שם אברהם את המזבח וגו' וישלח אברהם את ידו (שם ט י) צווה לו המלאך אל תשלח ידך אל הנער (שם יב), א"ל אברהם לא אמרת לי קח נא, א"ל שמא אמרתי לו לשוחטו, הוא לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה.
בראשית רבה
ד"א א"ר יצחק בשעה שבקש אברהם לעקוד יצחק בנו אמר לו אבא בחור אני וחוששני שמא יזדעזע גופי מפחדה של סכין ואצערך ושמא תפסל השחיטה ולא תעלה לך לקרבן אלא כפתני יפה יפה מיד ויעקד את יצחק כלום יכול אדם לכפות בן שלשים ושבע [נ"א בן עשרים ושש שנה] אלא לדעתו מיד וישלח אברהם את ידו הוא שולח יד ליטול את הסכין ועיניו מורידות דמעות ונופלות דמעות לעיניו של יצחק מרחמנותו של אבא ואעפ"כ הלב שמח לעשות רצון יוצרו והיו המלאכים מתקבצין כתות כתות מלמעלן מה הוון צווחין (שם לג) נשמו מסלות שבת עובר אורח הפר ברית מאס ערים אין רצונו בירושלים ובבית המקדש שהיה בדעתו להוריש לבניו של יצחק לא חשב אנוש לא עמדה זכות לאברהם לית לכל בריה חשיבות קדמוי א"ר אחא התחיל אברהם תמיה אין הדברים הללו אלא דברים של תימה אתמול אמרת כי ביצחק יקרא לך זרע חזרת ואמרת קח נא את בנך ועכשיו את אמר לי אל תשלח ידך אל הנער אתמהא אמר לו הקדוש ברוך הוא אברהם (תהלים פט) לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה כשאמרתי לך קח נא את בנך לא אמרתי שחטהו אלא והעלהו לשם חיבה אמרתי לך אסיקתיה וקיימת דברי ועתה אחתיניה [נ"א משלו משל למלך שאמר לאוהבו העלה את בנך אל שלחני הביאו אותו אוהבו וסכינו בידו אמר המלך וכי העלהו לאכלו אמרתי לך העלהו אמרתי לך מפני חיבתו] הדא הוא דכתיב (ירמיה יט) ולא עלתה על לבי זה יצחק: