תהילים פ:י מדרש: ויקרא רבה וספרי דברים

דָּבָר אַחֵר, וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פ, ט): גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ, מָה הַגֶּפֶן הַזֶּה אֵין נוֹטְעִין אוֹתָהּ בִּמְקוֹם טְרָשִׁים גְּדוֹלִין אֶלָּא בּוֹלְשִׁין אוֹתָהּ מִתַּחְתֶּיהָ וְאַחַר כָּךְ נוֹטְעִין אוֹתָהּ, כָּךְ (תהלים פ, ט): תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָ. מָה הַגֶּפֶן הַזּוֹ כָּל שֶׁאַתָּה מְפַנֶּה תַּחְתֶּיהָ הֲרֵי הִיא מְשֻׁבַּחַת, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל פִּנִיתָ לִפְנֵיהֶם כָּל מֶלֶךְ, וְאַחַר כָּךְ (תהלים פ, י): וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ וַתְּמַלֵּא אָרֶץ. מָה הַגֶּפֶן הַזּוֹ אֵין נוֹטְעִין אוֹתָהּ עִרְבּוּבְיָא אֶלָּא שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל הֵם דְּגָלִים דְּגָלִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ב, ב): אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם. מָה הַגֶּפֶן הַזּוֹ נְמוּכָה מִכָּל הָאִילָנוֹת וְשׁוֹלֶטֶת בְּכָל הָאִילָנוֹת, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל, נִרְאִים כְּאִלּוּ שְׁפָלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא הֵן עֲתִידִין לִירַשׁ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. מָה הַגֶּפֶן הַזּוֹ שַׁרְבִיט אֶחָד יוֹצֵא מִמֶּנּוּ וּמְכַבֵּשׁ כַּמָּה אִילָנוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל צַדִּיק אֶחָד יוֹצֵא מֵהֶן וְשׁוֹלֵט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מב, ו): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט, (יהושע ו, כז): וַיְהִי ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ, (דברי הימים א יד, יז): וַיֵּצֵא שֵׁם דָּוִד בְּכָל הָאֲרָצוֹת, (מלכים א ה, א): וּשְׁלֹמֹה הָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל הַמַּמְלָכוֹת, (אסתר ט, ד): כִּי גָּדוֹל מָרְדְּכַי בְּבֵית הַמֶּלֶךְ וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְדִינוֹת. מָה הַגֶּפֶן הַזּוֹ הֶעָלִים שֶׁלָּהּ מְכַסִּין עַל הָאֶשְׁכּוֹלוֹת, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל, עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁבָּהֶם מְכַסִּין עַל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. מָה הַגֶּפֶן הַזּוֹ יֵשׁ בָּהּ אֶשְׁכּוֹלוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת, הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ נִרְאֶה כְּאִלּוּ נָמוּךְ מֵחֲבֵרוֹ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כָּל מִי שֶׁאֶחָד מֵהֶם יָגֵעַ בַּתּוֹרָה וְגָדוֹל מֵחֲבֵרוֹ בַּתּוֹרָה, נִרְאֶה נָמוּךְ מֵחֲבֵרוֹ. מָה הַגֶּפֶן הַזּוֹ טְעוּנָה שָׁלשׁ בְּרָכוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל מִתְבָּרְכִין בְּשָׁלשׁ בְּרָכוֹת בְּכָל יוֹם (במדבר ו, כד כו): יְבָרֶכְךָ ה', יָאֵר ה', יִשָּׂא ה', מָה הַגֶּפֶן הַזּוֹ יֵשׁ בָּהּ עֲנָבִים יֵשׁ בָּהּ צִמּוּקִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם בַּעֲלֵי מִקְרָא, בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, בַּעֲלֵי תַלְמוּד, בַּעֲלֵי אַגָּדָה. מָה גֶּפֶן זוֹ יֵשׁ בָּהּ יַיִן וְיֵשׁ בָּהּ חֹמֶץ, זֶה טָעוּן בְּרָכָה וְזֶה טָעוּן בְּרָכָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל חַיָּבִין לְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה וְעַל הָרָעָה, עַל הַטּוֹבָה בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב, עַל הָרָעָה בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת. מָה הַיַּיִן הַזֶּה כָּל מִי שֶׁשּׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ פָּנָיו מְאִירוֹת וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ שִׁנָּיו קֵהוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כָּל מִי שֶׁבָּא וּמִזְדַּוֵּג לָהֶם, סוֹף שֶׁנּוֹטֵל אֶת שֶׁלּוֹ מִתַּחַת יְדֵיהֶן. מַה גֶּפֶן זוֹ בַּתְּחִלָּה הִיא נִרְפֶּסֶת בָּרֶגֶל וְאַחַר כָּךְ עוֹלָה לְשֻׁלְחַן מְלָכִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל נִרְאִין כְּאִלּוּ מְאוּסִין בָּעוֹלָם הַזֶּה, דִּכְתִיב (איכה ג, יד): הָיִיתִי שְׂחֹק לְכָל עַמִּי נְגִינָתָם כָּל הַיּוֹם, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא (דברים כח, א): וּנְתָנְךָ ה' עֶלְיוֹן, דִּכְתִיב (ישעיה מט, כג): וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ. מַה גֶּפֶן זוֹ עוֹלָה עַל כָּל מַסָּע וּמַסָּע, כָּךְ יִשְׂרָאֵל סוֹפְרִין עַל כָּל מַלְכוּת. מַה גֶּפֶן זוֹ מַדְלִין אוֹתָהּ עַל גַּבֵּי אֲרָזִים גְּדוֹלִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ, יא): כָּסוּ הָרִים צִלָּהּ וַעֲנָפֶיהָ אַרְזֵי אֵל. מַה גֶּפֶן זוֹ נִשְׁעֶנֶת עַל גַּבֵּי קָנֶה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל נִשְׁעָנִין בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁכְּתוּבָה בְּקָנֶה. מַה גֶּפֶן זוֹ הַשּׁוֹמֵר שֶׁלָּהּ עוֹמֵד לְמַעְלָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל הַשּׁוֹמֵר שֶׁלָּהֶם לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכא, ד): הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. מַה גֶּפֶן זוֹ נִשְׁעֶנֶת עַל גַּבֵּי עֵצִים יְבֵשִׁים וְהִיא לַחָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל נִשְׁעָנִין בִּזְכוּת אֲבוֹתָם אַף עַל פִּי שֶׁהֵן יְשֵׁנִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וגו'.

דבר אחר ירכיבהו על במתי ארץ, זה העולם שנאמר (תהלים פ יד) יכרסמנה חזיר מיער. ויאכל תנובות שדי, אלו ארבע מלכיות. ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור, אלו מציקים שהחזיקו בה בארץ ישראל והם קשים להוציא מהם פרוטה כצור, למחר הרי ישראל יורשים נכסיהם והם עריבים עליהם כשמן וכדבש.