תהילים צא:יג מדרש: עין יעקב ומדרש תהילים

קנד אָמַר רַב הוּנָא: עֶשֶׂר מַסָּעוֹת נָסַע אוֹתוֹ רָשָׁע בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו י׳:כ״ח-כ״ט) "בָּא עַל עַיַּת, עָבַר בְּמִגְרוֹן, לְמִכְמָשׁ יַפְקִיד כֵּלָיו, עָבְרוּ מַעְבָּרָה, גֶּבַע מָלוֹן לָנוּ, חָרְדָה הָרָמָה, גִּבְעַת שָׁאוּל נָסָה. צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים, הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה, עֲנִיָּה עֲנָתוֹת. נָדְדָה מַדְמֵנָה, יֹשְׁבֵי הַגֵּבִים הֵעִיזוּ. עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד" וְגוֹ'. הַנֵי, טוּבָא הַוְיָין "צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים", נָבִיא הוּא דְּקָאָמַר לְהוּ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. "צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים", בִּתּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שֶׁעָשׂוּ מִצְווֹת לְפָנַי כְּגַלֵּי הַיָּם, הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה. מֵהַאי, לָא תִּסְתַּפִי, אֶלָּא אִיסְתַּפִי מִנְּבוּכַדְנֶאצַּר הָרָשָׁע, דִּמְתִיל כְּאַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו ד׳:ז׳) "עָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ". מַאי, "עֲנִיָּה עֲנָתוֹת"? עָתִיד יִרְמְיָה בֶּן חִלְקִיָּה מֵעֲנָתוֹת דְּמִתְנַבִּי עֲלָה, דִּכְתִיב: (שם א) "דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת". מִי דָּמִי? הָתָם אַרְיֵה, הָכָא לַיְשָׁה? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שִׁשָּׁה שֵׁמוֹת יֵשׁ לָאֲרִי, אֵלּוּ הֵם: (בראשית מט) 'אַרְיֵה', (שופטים יד) 'כְּפִיר', (בראשית מט) 'לָבִיא', (ישעיהו ל׳:ו׳) 'לַיִשׁ', (תהלים צא) 'שַׁחַל', (איוב כח) 'שַׁחַץ'. אִי הָכִי, בַּצְרֵי לְהוּ עברו מעברה תרתי נינהו. מאי עוד היום בנוב לעמוד א"ר הונא אותו היום נשתייר מעונה של נוב אמרו ליה כלדאי אי אזלת האידנא יכלת לה ואי לא לא יכלת לה אורחא דבעא לסגויי בעשרה יומי סגא בחד יומא כי מטו לירושלים שדו ליה ביסתרקי עד דסליק ויתיב מעלוי שורא עד דחזייה לכולה ירושלים כי חזייה אדזוטר בעיניה אמר הלא דא היא קרת' דירושלים דעלה ארגשית כל משרייתי ועלה כבשית כל מדינתי הלא היא זעירא וחלשא מכל כרכי עממיא דכבשית בתקוף ידי עלה קם ומניד ברישיה מוביל ומייתי בידיה על טור בית מקדשא דבציון ועל עזרתא דבירושלים אמרין ליה נשדי בה ידא האידנא אמר להו תמהיתו דאתיתו מאורחא למחר אייתו לי כל חד וחד מנייכו גולמי' (הרג טינא) מינה מיד ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור גו' וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים א"ר פפא היינו דאמרי אינשי בת דינא בטל דינא:

על שחל ופתן תדרוך. כל י"ב חדש שהיה נח בתיבה היה מהלכו על נחשים ולא היו מזיקין אותו שנאמר על שחל ופתן תדרוך. כי בי חשק. אמר רבי יהושע בן לוי בשם רבי פנחס בן יאיר מפני מה מתפללין ישראל בעולם הזה ואינן נענין. על ידי שאינן יודעין בשם המפורש. אבל לעתיד לבוא הקב"ה מודיען כמו שנאמר (ישעיה נב ו) לכן ידע עמי שמי. באותה שעה הם מתפללין ונענין שנאמר יקראני ואענהו. א"ר יצחק בשם ר' אחא אם מבקשים הם אותי בשעה שמגיע להם הצרה מיד אני עונה אותם שנאמר יקראני ואענהו. אמר אסף לישראל כל מי שהוא מציל אותך תכבדהו בתפלה והוא מציל אותך ומוציאך מן הצרה והוא נותן לך כבוד (יציאה ויוציאך מן הצרה). הוי אחלצהו ואכבדהו. אורך ימים אשביעהו זה אחד מן המקראות הקשין שישועתן של ישראל הוא ישועתו של הקב"ה: