כִּ֤י ׀ לֹא־יִטֹּ֣שׁ יְהוָ֣ה עַמּ֑וֹ וְ֝נַחֲלָת֗וֹ לֹ֣א יַעֲזֹֽב׃
רות רבה
וַתָּקָם הִיא וְכַלֹתֶיהָ וַתָּשָׁב מִשְֹּׂדֵי מוֹאָב כִּי שָׁמְעָה בִּשְׂדֵה מוֹאָב (רות א, ו), שָׁמְעָה מֵהָרוֹכְלִין הַמַּחֲזִירִין בָּעֲיָרוֹת, וּמַה שָּׁמְעָה, כִּי פָקַד ה' אֶת עַמּוֹ לָתֵת לָהֶם לָחֶם. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים צד, יד): כִּי לֹא יִטּשׁ ה' עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמואל א יב, כב): כִּי לֹא יִטּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, פְּעָמִים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּעֲבוּר עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ, וּפְעָמִים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בִּשְׁבִיל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל זַכָּאִין, בַּעֲבוּר עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ, וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל זַכָּאִין, בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. וְרַבָּנָן אָמְרֵי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ, בְּחוּצָה לָאָרֶץ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מח, יא): לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה.
רות רבה (לרנר)
כת' אחד אומר, כי לא יטוש י"י את עמו ונחלתו לא יעזוב (תהלים צד: יד), וכתוב א' אומ', כי לא יטוש י"י את עמו בעבור שמו הגדול (ש"א יב: כב). א"ר שמואל בר נחמן, פעמים שהוא עושה בעבור עמו ונחלתו, ופעמים שהוא עושה בעבור שמו הגדול. א"ר איבו, כשישראל זכין בעבור עמו ונחלתו, וכשאין ישראל זכין בעבור שמו הגדול. דרבנן אמרי, בארץ ישראל, בעבור עמו ונחלתו. בחוצה לארץ, בעבור שמו הגדול. א"ר ראובן, לעולם הוא עושה בעבור שמו הגדול, למעני למעני אעשה (ישעיה מח: יא).
מדרש שמואל
כי לא יטוש ה' את עמו וגו' (שם), כתוב אחד אומר כי לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול, וכתוב אחד אומר [כי לא יטוש ה' עמו] ונחלתו לא יעזוב, (תהלים צ"ד י"ד), אמר רבי שמואל בר נחמן פעמים הוא עושה למען שמו, פעמים הוא עושה למען עמו ונחלתו, בחוצה לארץ בעמו ונחלתו, בארץ ישראל בעבור שמו הגדול, אמר רבי ראובן לעולם הוא עושה למען שמו, הדא היא דכתיב למעני למעני אעשה וגו' (ישעי' מ"ח י"א), כי הואיל ה' לעשות וגו' רבי יהודה ור' נחמי' ורבנין רבי יהודה אומר (אלא) אין הואלה אלא תחלה. כמה דאת אמר ועתה הואל וברך את בית עבדך וגו' (שמואל ב' ז' כ"ט), ר' נחמיה אומר אין הואלה אלא לינה, כמה דאת אמר הואל נא ולין ויטב לבך (שופטים י"ט ו'), ורבנין אמרי אין הואלה אלא שבועה, כמה דאת אמר ויואל משה לשבת את האיש (שמות ב' כ"א), ויואל שאול את העם לאמר (שמואל א' י"ד כ"ד), הואל וקח ככרים (מלכים ב' ה' כ"ג), ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי אין הואלה אלא תוכחה, כמה דאת אמר ועתה הואילו פנו בי וגו' (איוב ו' כ"ח).