הַֽ֭יְחָבְרְךָ כִּסֵּ֣א הַוּ֑וֹת יֹצֵ֖ר עָמָ֣ל עֲלֵי־חֹֽק׃
שיר השירים רבה
רַבִּי בֶּרֶכְיָה פָּתַר לָהּ בִּקְרָיָה הָדֵּין (במדבר כז, טז): יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת, יִפְקֹד ה', אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹאִיל וְאַתָּה מְסַלְקֵנִי מִן הָעוֹלָם הוֹדִיעֵנִי מִי וָמִי הָרוֹעִים שֶׁאַתָּה מַעֲמִיד עַל בָּנֶיךָ, הֵיכָן פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר כָּן, הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֻמָּה שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֻמָּה שֶׁנָּתַתִּי נַפְשִׁי עָלֶיהָ, אֵיכָה תִרְעֶה, בִּימֵי מַלְכֻיּוֹת. אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם, בְּשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת. שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה, רַבִּי עֲזַרְיָה אָמַר שַׁלָּמָה, שֶׁא אֵעָשֶׂה לְמָה בְּעֵינֵי חֲבֵרֶיךָ עַל עֶדְרֵיהֶן, חִלּוּל שָׁמַיִם בַּדָּבָר, בָּנֶיךָ בְּצָרָה וְעֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ בִּרְוָחָה. אָמַר רַבִּי יוּדָן בַּר סִימוֹן שֶׁלֹא יְהוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים טָעַת מִדַּת הַדִּין, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְשָׁחֲטָן בַּמִּדְבָּר, וּשְׁחָטָן בַּמִּדְבָּר, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר יד, יז): וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר. וְרַבָּנָן אָמְרִין שֶׁלֹא יִרְאוּ בָנֶיךָ שֶׁצָּרָתָן צָרָה וְיִטּוּ מֵאַחֲרֶיךָ וְיִדְבְּקוּ בְּעֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים צד, כ): הַיְחָבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, משֶׁה אַתָּה אוֹמֵר לִי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ, חַיֶּיךָ אִם לֹא יָדַעְתָּ סוֹפְךָ שֶׁיֵּשׁ לְךָ לֵידַע, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים א, ח): אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים. דָּבָר אַחֵר, אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, הַיָּפֶה שֶׁבַּנְּבִיאִים, הַמְעֻלֶּה שֶׁבַּנְּבִיאִים. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר יִרְמְיָה, לָמָּה נִמְשְׁלוּ הַנְּבִיאִים בְּנָשִׁים, לוֹמַר לָךְ, מַה אִשָּׁה זוֹ אֵינָהּ מִתְבַּיֶּשֶׁת לִתְבּוֹעַ צָרְכֵי בֵּיתָהּ מִבַּעְלָהּ, כָּךְ הַנְּבִיאִים אֵין מִתְבַּיְּשִׁים לִתְבּוֹעַ צָרְכֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִן אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.