וַיְהִ֬י יְהוָ֣ה לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב וֵ֝אלֹהַ֗י לְצ֣וּר מַחְסִֽי׃
מדרש תהילים
אל נקמות ה'. על זה אמר ישעיה הנביא (ישעיה מה יד) כה אמר ה' יגיע מצרים וסחר כוש וסבאים אנשי מדה אליך יעבורו וגו' אך בך אל ואין עוד אפס אלקים. מהו אך בך. אמר לו היכן אתה מסתתר יש בך כח ומסתתר הופיע גבורתך. אל נקמות ה'. רבי ורבי יונתן. רבי אומר בשר ודם החימה כובשת אותו אבל הקב"ה הוא כובש את החימה. שנאמר (נחום א ב) נוקם ה' ובעל חימה. ר' יונתן אומר ובשר ודם קנאה כובשת אבל הקב"ה כובש את הקנאה שנאמר אל קנא ונוקם. רבי מאיר אומר (דברים ח ה) וידעת עם לבבך. את ולבך יודעים מעשים שעשית עמי ושעשיתי עמך וייסורין שהבאתי עליך שלא לפי מעשיך הבאתי עליך יסורין. ורבי שמעון אומר חביבין יסורין ששלש מתנות טובות שנתן הקב"ה לישראל והעולם מתאוין להן לא נתנן אלא בזכות הייסורין. ואלו הם - התורה והעולם הבא וארץ ישראל. תורה שנאמר (משלי א ב) לדעת חכמה ומוסר. וכתיב אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. ארץ ישראל דכתיב (דברים ח ה) וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו. למה (שם ז) כי ה' אלקיך מביאך אל ארץ טובה. רבי נתן ברבי יוסי אומר חביבין יסורין שבשבילן הברית כרותה לישראל שנאמר כי ה' אלקיך מביאך אל ארץ טובה. (העולם הבא שנאמר (משלי ו כג) כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר). צא וראה אי זה מהן מביאה לחיי העולם הבא. הוי אומר הייסורין. שהקב"ה מיחל שמו על מי שייסורין באין עליו שנאמר (דברים ח ה) כי ה' אלקיך מיסרך. ר' אליעזר בן יעקב אומר הרי הוא אומר (משלי ג יב) את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה. אל תהי קורא וכאב אלא וכאב. בשעה שמכאיבו. ומי גרם להם לרצות לאביהם שבשמים הוי אומר הייסורין. רבי נתן אומר חביבין יסורין שכשם שהקרבנות מרצין כך הייסורין מרצין. בקרבנות הוא אומר (ויקרא א ד) ונרצה לו לכפר עליו. ובייסורין הוא אומר (שם כו מא) אז ירצו את עונם. ולא עוד אלא שייסורין חביבין מן הקרבנות שהקרבן בממון והייסורין בגוף שנאמר (איוב ב ד) וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו. לפיכך אשרי הגבר אשר תיסרנו יה. למה ומתורתך תלמדנו. להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשע שחת. א"ר לוי זה יום הדין ויום המיתה. ורבנן אמרי זה ראש השנה ויום הכפורים. כי לא יטוש ה' את עמו. ר' איבו ורב שמואל בר נחמני אמרו בשעה שישראל עושין רצונו של מקום הוא עושה בשביל עמו ונחלתו. ובשעה שאין להם מעשים טובים עושה למען שמו הגדול. ורבנן אמרי לאנשי חוצה לארץ בשביל עצמו לאנשי הארץ בעבור נחלתו. הוי כי לא יטוש ה' את עמו: