יְהוָ֣ה מָ֭לָךְ תָּגֵ֣ל הָאָ֑רֶץ יִ֝שְׂמְח֗וּ אִיִּ֥ים רַבִּֽים׃
מדרש שמואל
וישרנה הפרות (שמואל א' ו' י"ב), שרן ואזלן, מהלכין ביופי, היו הופכות פניהם כלפי שטה ואומרות שירה, אי זו שירה אמרו רבי מאיר אומר שירת הים אמרו, הדא הוא דכתיב במסלה אחת הלכו הלוך וגעו (שם שם), וכתיב אשירה לה' כי גאה גאה (שמות ט"ו א'), רבי יוחנן אמר שירו לה' שיר חדש (תהלים צ"ח א'), רבי שמעון בן לקיש אמר הודו לה' קראו בשמו (שם ק"ה א'), רבי אלעזר אמר ה' מלך ירגזו עמים (שם צ"ט א'), ורבנין אמרין ה' מלך תגל הארץ (שם צ"ז א'), אמר רבי שמואל בר רב יצחק אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל אלו תרנגלתו של אחד מכם אבדה, לא היה מחזר אחרי כמה מבואות עד שהיה מביאה, וארוני מחזר בשדה פלשתים, ואין אתם מקפידין עליו, אף הוא הושיעה ימינו וזרוע קדשו (שם צ"ח א'), תאני אליהו רומי רומי השיטה, התנופפו התנופפו ברוב הדריך, המחושקה (ברומי) [ברקמי] זהב המהוללה ברביד וארמון המפוארה בשני כרובים, אמר רבי שמואל [בר נחמן] כמה יגע בן עמרם עד (שלא למד) [שלמד] ללוים שירה, ואתם אומרות שירה מעצמכן יישר חיליכם.
שמות רבה
דבר אחר: החדש הזה לכם, הדא הוא דכתיב (שם עב, ז): יפרח בימיו צדיק ורוב שלום עד בלי ירח, עד שלא הוציא הקדוש ברוך הוא את ישראל ממצרים, ברמז הודיע להם, שאין המלכות בא להם עד שלשים דור, שנאמר: החדש הזה לכם ראש חדשים, החדש שלשים יום, ומלכות שלכם שלשים דור. הלבנה בראשון של ניסן מתחלת להאיר, וכל שהיא הולכת מאירה עד חמישה עשר ימים, ודסקוס שלה מתמלא, ומחמישה עשר עד שלשים אור שלה חסר, בשלשים אינה נראית. כך ישראל, חמישה עשר דור מן אברהם ועד שלמה. אברהם התחיל להאיר, שנאמר (ישעיה מא, ב): מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו. בא יצחק אף הוא האיר, שנאמר (תהלים צז, א): אור זרוע לצדיק. בא יעקב והוסיף אור, שנאמר (ישעיה י, יז): והיה אור ישראל לאש. ואחר כך, יהודה פרץ חצרון רם עמינדב נחשון שלמון בועז עובד ישי דוד. כיון שבא שלמה, נתמלא דיסקוס של לבנה, שנאמר (דה"א כט, כג): וישב שלמה על כסא ה' למלך. וכי יוכל אדם לישב בכסאו של הקדוש ברוך הוא, מי שנאמר בו (דניאל ז, ט): כרסיה שביבין די נור?! אלא מה הקדוש ברוך הוא שולט מסוף העולם ועד סופו, ושולט בכל המלכים, שנאמר (תהלים קלח, ד): יודוך ה' כל מלכי ארץ. כן של שלמה, מסוף העולם ועד סופו, שנאמר (דה"ב ט, כג-כד): וכל מלכי הארץ מבקשים את פני שלמה וגו'. והמה מביאים איש מנחתו, לכך נאמר: וישב שלמה על כסא ה' למלך. הקדוש ברוך הוא לבושו הוד והדר, ונתן לשלמה הוד מלכות, שנאמר (דה"א שם, כה): ויתן עליו הוד מלכות. בכסאו של הקדוש ברוך הוא, כתיב (יחזקאל א, י): ודמות פניהם פני אדם ופני אריה. ובשלמה כתיב (מ"א ז, כט): ועל המסגרות אשר בין השלבים אריות בקר. וכתוב אחד אומר ( שם שם, לג): כמעשה אופן המרכבה. בכסאו של הקדוש ברוך הוא אין דבר רע נוגע, שנאמר (תהלים ה, ה): לא יגורך רע. ובשלמה כתיב (מ"א ה, יח): אין שטן ואין פגע רע. הקדוש ברוך הוא עשה ששה רקיעים, ובשביעי יושב. ובכסאו של שלמה כתיב ( שם י, יט): שש מעלות לכסא ויושב במעלה השביעית, הרי נתמלא דיסקוס של לבנה, ומשם התחילו המלכים פוחתין והולכין. (דה"א ג, י): ובן שלמה רחבעם, ובן רחבעם אביה, ובנו אסא, יהושפט, יהורם, אחזיהו, יואש, אמציהו, עוזיה, יותם, אחז, יחזקיה, מנשה, אמון, יאשיהו, יהויקים. כיון שבא צדקיהו, דכתיב (ירמיה נב, יא): ואת עיני צדקיהו עור, חסר אורה של לבנה. וכל אותן השנים, אף על פי שהיו ישראל חוטאין, היו האבות מתפללין עליהן, ועושין שלום בין ישראל למקום, שנאמר (תהלים עב, ג): ישאו הרים שלום לעם, ואין הרים אלא אבות, שנאמר (מיכה ו, ב): שמעו הרים את ריב ה'. ועד מתי היו האבות מתפללין עליהן? עד שאבד צדקיהו את עיניו וחרב בית המקדש, שנאמר (תהלים שם, ז): ורב שלום עד בלי ירח, עד שלשים דור שהיה לישראל מן המלכות, מן אותה שעה ועד עתה. מי עושה שלום לישראל? ה', שנאמר (במדבר ו, כו): ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום:
בראשית רבה
"ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך" "ויאמר אבימלך לאברהם מה הנה שבע כבשות" אמר לו הקב"ה: אתה נתת שבע כבשות בלי רצוני חייך שאני משהה בשמחת בניך ז' דורות. אתה נתת לו שבע כבשות בלי רצוני חייך כנגד כן הורגים מבניך שבעה צדיקים ואלו הן חפני ופנחס ושמשון ושאול וג' בניו. אתה נתת לו שבע כבשות בלי רצוני כנגד כן בניו מחריבין מבניך ז' משכנות ואלו הן אוהל מועד וגלגל נוב וגבעון ושילה ובית עולמים תרין. אתה נתת לו שבע כבשות בלי רצוני כנגד כן ארוני חוזר בשדה פלשתים שבעה חדשים הה"ד (תהלים עח, סא ): "ויתן לשבי עזו" זה ארון ברית וכתיב (ש"א ו, א ): "ויהי ארון ה' בשדה פלשתים שבעה חדשים" "ותפארתו ביד צר" אלו בגדי כהונה כמה דאת אמר (שמות, כח ): "ועשית בגדי קדש לאהרן וגו' ולתפארת". רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק בשם ר' אבא למה לקו אנשי בית שמש על ידי שהיו מליזין בארון אמר הקדוש ברוך הוא אילו תרנגולתו של אחד מהם אבדה היה מחזיר עליה כמה פתחים להביאה וארוני בשדה פלשתים שבעה חדשים ואין אתם משגיחים בו אם אין אתם משגיחים עליו אני אשגיח עליו (תהלים צח, ב ): "הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו" הה"ד (ש"א ו, יב ): "וישרנה הפרות בדרך" מהלכות בישרות הפכו פניהם כלפי ארון ואמרו שירה והיינו דכתיב "וישרנה" אמרו שירה בפה. אי זו שירה אמרו? רבי מאיר אומר שירת הים אמרו, נאמר כאן "הלכו הלך וגעו" ונאמר להלן (שמות טו, א ): "כי גאה גאה". רבי יוחנן אמר (תהלים צח, א ): "שירו לה' שיר חדש" רבי אליעזר אמר (דה"א טז, ח ): "הודו לה' קראו בשמו". רבנן אמרי (תהלים צז, א ): "ה' מלך תגל הארץ" רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר יצחק אמר תלת "שירו לה' שיר חדש" "שירו לה' כל הארץ" "ה' מלך ירגזו עמים" . תני אליהו "רומי השיטה התנופפי ברוב הדרך המחושקת ברקמי זהב המהוללה בדביר ארמון המעולפת מבין שני כרובים". אמר רבי שמואל בר נחמן כמה יגיעות יגע בו בן עמרם עד שלימד שירה ללוים ואתם אומרות שירה מאליכם יישר חילכם: