תהילים צח:ד מדרש: שיר השירים רבה

נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, בַּעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁל שִׂמְחָה נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל, גִּילָה, שִׂישָׂה, שִׂמְחָה, רִנָּה, פִּצְחָה, צָהֳלָה, עֲלָצָה, עֶלְזָה, חֶדְוָה, תְּרוּעָה. גִּילָה (זכריה ט, ט): גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן. שִׂישָׂה (ישעיה סא, י): שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה'. שִׂמְחָה (ישעיה סו, י): שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלָיִם. רִנָּה (זכריה ב, יד): רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן. פִּצְחָה (ישעיה נד, א): פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי. צָהֳלָה (ישעיה יב, ו): צַהֲלִי וָרֹנִּי. עֲלָצָה (שמואל א ב, א): עָלַץ לִבִּי בַּה'. עֶלְזָה (תהלים כח, ז): וַיַּעֲלֹז לִבִּי וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ. חֶדְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא ו, טז): וַעֲבַדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל [וגו']. תְּרוּעָה (תהלים צח, ד): הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ, וּכְתִיב (תהלים מז, ב): הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה. וְאִית דְּמַפְקִין תְּרוּעָה וּמְעַיְלִין דִּיצָה, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (איוב מא, יד): וּלְפָנָיו תָּדוּץ דְּאָבָה, מְקַרְטְעָא כַּהֲדָא חֲפִיתָא.