יְ֭הוָה בְּצִיּ֣וֹן גָּד֑וֹל וְרָ֥ם ה֝֗וּא עַל־כָּל־הָֽעַמִּֽים׃
תנחומא בובר
[ואת יהודה שלח]. זש"ה הנה אנכי שולח לכם מלאכי ופינה דרך לפני וגו' (מלאכי ג א). בא וראה כל מה שאירע ליוסף אירע לציון, ביוסף כתיב וישראל אהב את יוסף (בראשית לז ג), ובציון כתיב אהב ה' כל שערי ציון (תהלים פז ב), ביוסף כתיב וישנאו אותו (בראשית לז ד), בציון כתיב נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה (ירמיה יב ח), ביוסף כתיב והנה אנחנו מאלמים אלומים (בראשית לז ז), ובציון כתיב בא יבא ברנה נושא אלומותיו (תהלים קכו ו), ביוסף כתיב ויאמרו לו אחיו המלוך תמלוך עלינו (בראשית לז ח), ובציון כתיב אומר לציון מלך אלהיך (ישעיה נב ז), ביוסף כתיב ויחלום יוסף חלום (בראשית שם ה), ובציון כתיב בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים (תהלים קכו א), ביוסף כתיב הבוא נבא אני ואמך להשתחוות לך ארצה (בראשית שם י), ובציון כתיב אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו (ישעיה מט כג), ביוסף כתיב ויקנאו בו אחיו (בראשית שם יא), ובציון כתיב קנאתי לירושלים קנאה גדולה (זכריה ח ב), ביוסף כתיב לך נא ראה את שלום אחיך (בראשית שם יד), ובציון כתיב ודרשו את שלום העיר (ירמיה כט ז), ביוסף כתיב ויראו אותו מרחוק (בראשית שם יח), ובציון כתיב זכרו מרחוק את ה' (ירמיה נא נ), ביוסף כתיב ויתנכלו אותו להמיתו (בראשית שם שם), ובציון כתיב על עמך יערימו סוד (תהלים פג ד), ביוסף כתיב ויפשיטו את יוסף (בראשית שם כג), ובציון כתיב והפשיטוך את בגדיך (יחזקאל כג כו), ביוסף כתיב וישליכו אותו הבורה (בראשית שם כד), ובציון כתיב צמתו בבור חיי (איכה ג נג), ביוסף כתיב והבור רק אין בו מים (בראשית שם שם), ובציון כתב [ובבור] אין מים כי אם טיט (ירמיה לח ו), ביוסף כתיב וישבו לאכל לחם (בראשית שם כה). ובציון כתיב אשור לשבוע לחם (איכה ה ו), ביוסף כתיב וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור (בראשית שם כח), ובציון כתיב (והעלה עבד מלך הכושי את ירמי וגו') [וימשכו את ירמיהו בחבלים ויעלו אותו מן הבור] (ירמיה לח יג), ביוסף כתיב ויקרע יעקב שמלותיו וישם שק במתניו (בראשית שם לד), ובציון כתיב ויקרא [אדני] ה' צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגור שק (ישעיה כב יב), ביוסף כתיב וימאן להתנחם (בראשית שם לה), ובציון כתיב אל תאיצו לנחמני (ישעיה כב ד), ביוסף כתיב והמדנים מכרו אותו אל מצרים (בראשית שם לו), ובציון כתיב ובני יהודה ובני ירושלים מכרתם לבני היונים (יואל ד ו). כל הרעות שאירעו ליוסף אירעו לציון וכן הטובות, נאמר ביוסף ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה (בראשית לט ו), ובציון כתיב יפה נוף משוש כל הארץ (תהלים מח ג), ביוסף כתיב ויהי ה' את יוסף (בראשית שם כא), ובציון כתיב והיה עיני ולבי שם כל הימים (מ"א ט ג), ביוסף כתיב איננו גדול (בראשית שם ט), ובציון כתיב ה' בציון גדול (תהלים צט ב), ביוסף כתיב ויט אליו חסד (בראשית שם כא), ובציון כתיב זכרתי לך חסד נעוריך (ירמיה ב ב), ביוסף כתיב רק הכסא אגדל ממך (בראשית שם מ), ובציון כתיב יקראו לירושלים כסא ה' (ירמיה ג יז), ביוסף כתיב וילבש אותו בגדי שש (בראשית שם מב), ובציון כתיב עורי עורי לבשי עוזך ציון (ישעיה נב א) ביוסף כתיב ואת יהודה שלח לפניו (בראשית מו כח), ובציון כתיב הנני שולח מלאכי ופינה דרך לפני (מלאכי ג א).
מדרש תהילים
מי יתן מציון ישועת ישראל. א"ר לוי כל הברכות והנחמות והטובות שהקב"ה מביא על ישראל כולם מציון. תורה מציון שנאמר (ישעיה ב ג) כי מציון תצא תורה. ברכה מציון שנאמר (תהלים קלד ג) יברכך ה' מציון. הופעה מציון שנאמר (שם נ ב) מציון מכלל יופי אלקים הופיע. סעידה מציון שנאמר (שם כ ג) ומציון יסעדך. חיים מציון שנאמר (שם קלג ג) כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם. גדולה מציון שנאמר (שם צט ב) ה' בציון גדול. ישועה מציון שנאמר (שם יד ז) מי יתן מציון ישועת ישראל. את מוצא שני פעמים כתוב בספר תהלים מי יתן מציון אחד בספר ראשון ואחד בספר שני. ולמה א"ר לוי הרב אמר אחד והתלמיד אמר אחד. הרב אמר אחד (דברים ה כו) מי יתן והיה לבבם זה להם. והתלמיד אמר (במדבר יא כט) ומי יתן את כל עם ה' נביאים. לא דברי הרב ולא דברי התלמיד מתקיימין בעולם הזה אבל לעולם הבא שניהם מתקיימין. דברי הרב מנין שנאמר (יחזקאל לו כו) ונתתי לכם לב חדש. דברי התלמיד מנין שנאמר (יואל ג א) והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר. דבר אחר למה שני פעמים. ר' יודן בשם ר' יהושע בן לוי אמר לפי שהתינוקות אומרים שני פעמים ביום אחד שחרית ואחד ערבית (דברי הימים-א טז לה) הושיענו אלקי ישענו. לפיכך שני פעמים מי יתן מציון. אמר ר' תנחומא אמרית יתיה לפני ר' נחוניא ואמר לי לא מן השם הוא זה אלא מפני שכתוב הושיענו אלקי ישענו אחד בספר תהלים ואחד בדברי הימים. לפיכך שתי פעמים. משל לבן מלך שארס בת מלך וקבעו פרוסטגמיא ביום פלוני. בנו של מלך מצפה לשמחתו ובתו של מלך מצפה לשמחתה. מי מעכב פרוסטגמיא. שנאמר (ישעיה סג ד) כי יום נקם בלבי:
מדרש תהילים
שיר מזמור לבני קרח. גדול ה' ומהולל מאד וגו'. ואלקינו אינו גדול אלא בעירו בלבד. אלא אמרו בני קרח גדול ה' במה שעשה בעירו ובמקדשו. וכן הוא אומר (תהלים צט ב) ה' בציון גדול ורם הוא על כל העמים. לומר בעירו עשה כן בעמים לא כל שכן. וכן הוא אומר (ירמיה כה כט) כי הנה בעיר אשר נקרא שמי עליה אנכי מחל להרע ואתם הנקה תנקו. הוי בעיר אלקינו וגו':