תהילים צ:ח מדרש: פרקי דרבי אליעזר

וְשֶׁל רָעָה יֵשׁ בָּהּ אַרְבָּעָה פְּתָחִים. עַל כָּל פֶּתַח וּפֶתַח שִׁבְעָה מַלְאָכִים עוֹמְדִים, אַרְבָּעָה מִבַּחוּץ וּשְׁלֹשָׁה מִבִּפְנִים. אֵלּוּ שֶׁבַּחוּץ רַחֲמָנִים וְאֵלּוּ שֶׁבִּפְנִים אַכְזָרִים. כְּשֶׁיָּבֹא אָדָם לְהִכָּנֵס, הָרַחֲמָנִים מְקַדְּמִין אוֹתוֹ: ״מַה לְּךָ וְלָאֵשׁ הַזּוֹ? מַה לְּךָ וְלַגֶּחָלִים הַלָּלוּ? שְׁמַע לָנוּ וְשׁוּב!״ אִם שָׁמַע לָהֶם – מוּטָב, וְאִם לָאו – אוֹמֵר לָהֶם: ״בָּהֶם חַיַּי!״ וְאָמְרוּ לוֹ: ״הֲרֵי נִכְנַסְתָּ לַפֶּתַח רִאשׁוֹן, אַל תִּכָּנֵס לַפֶּתַח שֵׁנִי!״ אִם רוֹצֶה לִכָּנֵס לַפֶּתַח שֵׁנִי, הָרַחֲמָנִים מְקַדְּמִין וְאוֹמְרִין לוֹ: ״מַה לְּךָ לִהְיוֹת מָחוּק מִתּוֹרַת אֱלֹהֶיךָ? אֵין מוּטָב לְךָ לִהְיוֹת חָקוּק בְּתוֹרַת אֱלֹהֶיךָ וְלֹא מָחוּק? שְׁמַע לָנוּ וְשׁוּב!״ אִם שׁוֹמֵעַ לָהֶם וְשָׁב – הֲרֵי מוּטָב, וְאִם לָאו – הֲרֵי הוּא אוֹמֵר לָהֶם: ״בָּהֶם חַיַּי!״ אָמַר לוֹ: ״הֲרֵי נִכְנַסְתָּ לַפֶּתַח שֵׁנִי, אַל תִּכָּנֵס לַפֶּתַח שְׁלִישִׁי!״ בָּא לְהִכָּנֵס בַּפֶּתַח הַשְּׁלִישִׁי, הָרַחֲמָנִין מְקַדְּמִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִין לוֹ: ״מַה לְּךָ לִהְיוֹת קוֹרְאִין אוֹתְךָ טָמֵא וְלֹא טָהוֹר? שְׁמַע לָנוּ וְשׁוּב!״ אִם שָׁמַע לָהֶן – הֲרֵי מוּטָב, וְאִם לָאו – הוּא אוֹמֵר לָהֶם: ״בָּהֶם חַיַּי!״ אָמְרוּ: ״הֲרֵי נִכְנַסְתָּ לַפֶּתַח שְׁלִישִׁי, אַל תִּכָּנֵס לַפֶּתַח רְבִיעִי!״ בָּא לִיכָּנֵס בַּפֶּתַח הָרְבִיעִי, הָרַחֲמָנִין מְקַדְּמִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִין לוֹ: ״הֲרֵי נִכְנַסְתָּ בְּכָל הַפְּתָחִים הַלָּלוּ וְלֹא שָׁמַעְתָּ וְשַׁבְתָּ! תָּשׁוּב עַד עַכְשָׁיו! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל שָׁבִים, וְעַד עַכְשָׁו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹחֵל לַעֲוֹנוֹת וְסוֹלֵחַ, וְאוֹמֵר בְּכָל יוֹם: 'שׁוּבוּ בְּנֵי אָדָם!' שֶׁנֶּאֱמַר: 'תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא'״.

הַתְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כְּתָרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אִלּוּ לֹא נִבְרְאָת הַתְּשׁוּבָה לֹא הָיָה הָעוֹלָם עוֹמֵד, אֶלָּא הוֹאִיל וְנִבְרְאָת הַתְּשׁוּבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְמִינוֹ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים בְּכָל יוֹם, וְאוֹמֵר ״שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים״. שׁוּבוּ בְּנֵי אָדָם וְתֵדַע לְךָ כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה. בֹּא וּרְאֵה מֵאַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁגָּזַל וְחָמַד וְרָצַח, שֶׁנֶּאֱמַר ״הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ״ וְשָׁלַח וְקָרָא לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה וְהָיָה נוֹתֵן לוֹ מַלְקוֹת אַרְבָּעִים בְּכָל יוֹם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וּבְצוֹם וּבִתְפִלָּה הָיָה מַשְׁכִּים וּמַעֲרִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כָּל יָמָיו וְלֹא חָזַר עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים עוֹד וְנִרְצָה בִתְשׁוּבָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א כא, כט) ״הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי״.