תהילים צ:יד מדרש: פרקי דרבי אליעזר

רַבִּי זְכַרְיָה אוֹמֵר: שְׁנַת הַלַּיְלָה דּוֹמָה לָעוֹלָם הַזֶּה, וְקִיצַת הַבֹּקֶר דּוֹמָה לָעוֹלָם הַבָּא. וּמַה שְּׁנַת הַלַּיְלָה? אָדָם שׁוֹכֵב וְיָשֵׁן וְרוּחוֹ שׁוֹטֶטֶת בְּכָל הָאָרֶץ וּמַגֶּדֶת לוֹ בַּחֲלוֹם כָּל דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּחֲלוֹם בְּחֶזְיוֹן לַיְלָה... אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים וּבְמֻסָרָם יַחְתֹּם״. כָּךְ הַמֵּתִים, רוּחוֹת מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ וּמַגֶּדֶת לָהֶם כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה, אֲבָל הֵם נוֹתְנִין שֶׁבַח וְרֶנֶן לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא עָתִיד לְהַחֲיוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם״. וִיקִיצַת הַבֹּקֶר דּוֹמָה לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה״ וְכוּ'.