תהילים קא:ג מדרש: במדבר רבה, אוצר מדרשים ומדרש שכל טוב

דָּבָר אַחֵר, אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד, לָמָּה לֹא נִמְנוּ עִם יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי פָּלָטְיָנִין הָיוּ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִגְיוֹנוֹת הַרְבֵּה וְאוֹמֵר לַפְּרוֹפָּסִיטוֹט לֵךְ מְנֵה אֶת הַלִּגְיוֹנוֹת חוּץ מִן הַלִּגְיוֹן הָעוֹמֵד לְפָנַי. לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי וגו' בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין אַתָּה מוֹנֶה אוֹתָן, אֲבָל לְעַצְמָן מְנֵה אוֹתָן, שֶׁאֵין שִׁבְחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁיִּמָּנֶה לִגְיוֹנוֹ עִם הַלִּגְיוֹנוֹת, לְפִיכָךְ נִמְנוּ יִשְׂרָאֵל לְעַצְמָן וְשֵׁבֶט לֵוִי לְעַצְמָן, וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁמִּטַּעַם הַזֶּה אָמַר לוֹ, שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו (במדבר א, נ): וְאַתָּה הַפְקֵד אֶת הַלְוִיִּם עַל מִשְׁכַּן הָעֵדֻת וגו'. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד וגו', נִתְיָרֵא משֶׁה וְאָמַר שֶׁמָּא יֵשׁ פְּסוּל בְּשִׁבְטִי שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ שֶׁאֶמְנֶנּוּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֹא אָמַרְתִּי לְךָ כֵּן אֶלָּא לְהוֹצִיאָן מִן הַגְּזֵרָה שֶׁלֹא יָמוּתוּ עִמָּהֶם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: וְאֶת רֹאשָׁם לֹא תִשָֹּׂא בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לָמָּה, שֶׁהַלְוִיִּם שֶׁלִּי הֵן (במדבר ג, יב מה): וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מְקָרֵב אוֹתִי אֲנִי מְקָרְבוֹ, הֵם קֵרְבוּ עַצְמָן לִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כו): וַיֹּאמֶר משֶׁה מִי לַה' אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי, הֵן קֵרְבוּ אוֹתִי וַאֲנִי מְקָרְבָן, וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא לְפִי שֶׁנִּמְצְאוּ עִמִּי נֶאֱמָנִים, שֶׁשָּׁמְרוּ אַזְהָרָתִי (שמות כ, ג): לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וגו', לְפִיכָךְ הֵן רְאוּיִין שֶׁיִּהְיוּ נֶאֶמְנֵי בֵּיתִי. וְאַתָּה הַפְקֵד אֶת הַלְוִיִּם וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קא, ו): עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי, אַתְּ מוֹצֵא כָּל מִי שֶׁנִּבְדַּק בְּדָבָר, הַמָּקוֹם אֲהֵבוֹ לְעוֹלָם, שֶׁכֵּן אַתָּה מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ שֶׁנִּבְדַּק בַּעֲמָלֵק וְעָשָׂה בּוֹ כַּתּוֹרָה וְכַמִּצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, יג): וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ וגו' אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם מִשִּׁבְטְךָ אֲנִי מַעֲמִיד פּוֹרֵעַ לַעֲמָלֵק לְעוֹלָם, (שופטים ה, יד): מִנִּי אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם בַּעֲמָלֵק. שָׁאוּל שֶׁנִּבְדַּק וְלֹא נִמְצָא נָאֶה בְּפִקּוּדוֹ, אֶלָּא (שמואל א טו, ט): וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם, הֶחֱזִירוֹ לְאַחוֹרָיו וְנִטְּלָה הֵימֶנּוּ מַלְכוּתוֹ, (שופטים ה, יד): אַחֲרֶיךָ בִנְיָמִין, וְאַף הַשֵּׁבֶט הַזֶּה בְּדַקְתִּיו וְנִמְצְאוּ שְׁמוּרִים וְנָתְנוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת שְׁמִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כז כח): שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ וגו' וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר משֶׁה וגו' (דברים לג, ט): הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וגו', אַף כָּן אֲנִי מְקָרְבָן וְעוֹשֶׂה אוֹתָן בְּנֵי פְּלָטִירִי וַאֲנִי מַאֲמִין קְדֻשָּׁתִי וְתַשְׁמִישׁ בֵּיתִי עֲלֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְאַתָּה הַפְקֵד אֶת הַלְוִיִּם וגו', לָמָּה שֶׁהֵם נֶאֱמָנִים לִי. אַף בִּשְׁעַת פֵּרוּקוֹ וַהֲקָמָתוֹ אֵינִי חָפֵץ בַּאֲחֵרִים שֶׁיִּפְרְקוּהוּ וִיקִימוּהוּ אֶלָּא הֵם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר א, נא): וּבִנְסֹעַ הַמִּשְׁכָּן וגו', יָכוֹל הַמִּצְוָה עַל הַלְוִיִּם אֲבָל אִם עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל רְשׁוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר א, נא): וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קא, ג): עֲשׂה סֵטִים שָׂנֵאתִי וגו', אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁסָּטוּ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם וְעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל וּשְׂנָאָן הַמָּקוֹם לִהְיוֹת גִּזְבָּרִין שֶׁלּוֹ, וְלֹא תֹאמַר שֶׁלֹא יִגְעוּ בוֹ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת אֶלָּא אַף בִּשְׁעַת הַמַּחֲנוֹת לֹא יִקְרְבוּ אֵלָיו אֶלָּא בְּנֵי לֵוִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר א, נב נג): וְחָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וגו' וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב לְמִשְׁכַּן הָעֵדֻת, וְלָמָּה אֲנִי מַזְהִירָן שֶׁיַּרְחִיקוּ יִשְׂרָאֵל עַצְמָן מִן הַמִּשְׁכָּן, כְּדֵי שֶׁלֹא יִהְיֶה קֶצֶף עֲלֵיהֶן, שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְהִתְקָרֵב אֶצְלוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר א, נג): וְלֹא יִהְיֶה קֶצֶף עַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲבָל הַלְוִיִּם הֵם יִשְׁמְרוּהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר א, נג): וְשָׁמְרוּ הַלְוִיִּם אֶת מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת, (במדבר א, נד): וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה כֵּן עָשׂוּ, שֶׁרִחֲקוּ עַצְמָן מִן הַמִּשְׁכָּן וְנָתְנוּ מָקוֹם לַלְוִיִּם לַחֲנוֹת סָבִיב לַמִּשְׁכָּן.

למען עשה כיום הזה (בראשית נ' כ') בה״א כתיב, אמר להם יוסף לא ממני היה אלא הקב״ה עשה. קדש ישראל לה' ראשית תבואתה בה"א כתיב, שהן אוכלין פירות בעוה"ז והקרן קיימת לעוה״ב. הלא פרס לרעב לחמך (ישעיה נ״ח ז') פרש כתיב, אם אתה מבקש לבחון אם רעב הוא פרוש לו ואם אתה רואהו ערום מיד אתה חייב לכסותו דכתיב כי תראה ערום וכסיתו (ר"ל כי בודקין לכסות לראות אם הוא ערום, ואין בודקין למזונות, רק פורסין לפניו השלחן, עי' ב"ב ט'). עשה צדקה ומשפט (משלי כ״א ג') בה"א כתיב, ללמדך שאינו עושה צדקה ומשפט פעם אחת אלא שעשה פעמים הרבה, ודכוותיה עתה הסכלת עשה (בראשית ל״א כ״ח) בה״א כתיב, שפעמים הרבה היה סכל, וכן עשה שטים שנאתי (תהילים ק״א:ג׳) אין עשה אלא מי שעשה פעמים רבות.

וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וגו', לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת מְצֹרָעִים לְפָרָשַׁת הַלְוִיִּם, אַתְּ מוֹצֵא יִשְׂרָאֵל וְהַלְוִיִּם קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם מַלְכוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּסִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ח): וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו, לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם מָרְדוּ יִשְׂרָאֵל בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות לב, ח): וְעָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וגו' וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲבָל הַלְוִיִּם נִמְצְאוּ מֻשְׁלָמִים עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כו): וַיַּעֲמֹד משֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמואל א ב, ל): כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלוּ, בְּנֵי לֵוִי שֶׁכִּבְּדוּנִי שֶׁלֹא כָּפְרוּ בִּי, לָהֶם אֲנִי מְכַבֵּד, אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁבִּזּוּנִי, שֶׁאֲנִי הֶעֱלֵיתִי אוֹתָם מִמִּצְרַיִם וְהֵם אָמְרוּ לָעֵגֶל שֶׁהוּא הֶעֱלָם, בְּדִין הוּא שֶׁיֵּקַלּוּ. מַה כָּבוֹד כִּבֵּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַלְוִיִּם, שֶׁלְּקָחָם לְחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג, יב): וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', וְכֵיוָן שֶׁבָּא לִמְנוֹתָם לַעֲמֹד בְּשִׁמּוּשׁוֹ, הוּא בְּעַצְמוֹ מְנָאָם, וּמִנַּיִן שֶׁכֵּן הוּא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי שִׁמְעוֹן כְּתִיב לְמַעְלָה מִן פָּרָשַׁת מְצֹרָעִים (במדבר ד, מט): עַל פִּי ה' פָּקַד אוֹתָם בְּיַד משֶׁה, וְאוֹמֵר (במדבר ד, מט): וּפְקֻדָיו אֲשֶׁר צִוָּה ה', וּכְתִיב בְּרֹאשׁ הָעִנְיָן (במדבר ד, לו): וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי שִׁמְעוֹן הֵיאַךְ יִמְצָא הַדּוֹרֵשׁ יָדָיו בֵּין פְּקֻדָיו לִפְקֻדֵיהֶם, אִם פְּקֻדָיו לָמָּה פְּקֻדֵיהֶם, אֶלָּא פְּקֻדֵיהֶם מַה שֶּׁמָּנוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן, וּפְקֻדָיו מַה שֶּׁמָּנָה הָאֱלֹהִים, וְלָמָּה מְנָאָם הָאֱלֹהִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא יֹאמַר אָדָם וְכִי משֶׁה וְאַהֲרֹן הָיוּ יְכוֹלִים לִמְנוֹת כָּל אוֹתָן הָאֻכְלוּסִין, אָמַר הָאֱלֹהִים אִם הִרְהַרְתָּ אַחֲרֵיהֶם כְּאִלּוּ אַחֲרַי אַתָּה מְהַרְהֵר, לְכָךְ כָּתַב: וּפְקֻדָיו וּפְקֻדֵיהֶם, וְהֵיאַךְ מְנָאָם משֶׁה, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ לְמשֶׁה בְּמִשְׁפַּחַת פְּלוֹנִי כָּךְ וְכָךְ, עַד שֶׁמָּנָה אוֹתָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עַל פִּי ה' פָּקַד אוֹתָם בְּיַד משֶׁה, לְכָךְ כְּשֶׁמְּנָאָם משֶׁה מִבֶּן חֹדֶשׁ עַל פִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנָאָם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג, לט): כָּל פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם וגו', אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן כָּךְ אַתְּ סָבוּר שֶׁהָיָה משֶׁה הוֹלֵךְ וְנִכְנַס לְאָהֳלוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִרְאוֹת כַּמָּה בָּנִים הָיוּ לוֹ, לָאו, אֶלָּא אָמַר הָאֱלֹהִים לְמשֶׁה יֵשׁ בְּאָהֳלוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי שְׁנַיִם וּבְאָהֳלוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי שְׁלשָׁה, עַד שֶׁמָּנָה אוֹתָן, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: עַל פִּי ה', הֱוֵי כָּבוֹד גָּדוֹל חָלַק לָהֶם שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ מְנָאָם, אֲבָל בְּמִנְיַן יִשְׂרָאֵל אֵין אַתְּ מוֹצֵא עַל פִּי ה', לְפִי שֶׁהֵם לֹא כִּבְּדוּהוּ אַף הוּא לֹא כִּבְּדָם. וְכֵן כְּשֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּן קֵרַב הַלְוִיִּם לְשִׁמּוּשׁוֹ, כְּשֵׁם שֶׁאָמַר בַּפָּרָשָׁה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַלְוִיִּם שֶׁכִּבְּדוּנִי יִהְיוּ אֶצְלִי אֲבָל אוֹתָן שֶׁטָּעוּ בָּעֵגֶל הֵם יִלְקוּ בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כה): וַיַּרְא משֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קא, ג): עֲשׂה סֵטִים שָׂנֵאתִי וגו'.