מלושני [מְלָשְׁנִ֬י] בַסֵּ֨תֶר ׀ רֵעֵהוּ֮ אוֹת֪וֹ אַ֫צְמִ֥ית גְּֽבַהּ־עֵ֭ינַיִם וּרְחַ֣ב לֵבָ֑ב אֹ֝ת֗וֹ לֹ֣א אוּכָֽל׃
ספרי זוטא
ותבער בם אש י״י, רבן גמליאל אומר לפי שהלשינו ישראל על הקב״ה ואמרו היוכל אל לערוך שלחן במדבר (תהלים עח יט) וראה הקב״ה שהלשינו על כבודו וכבודו אש אוכלה שלח בהן אש ואכלה אותן שנ' ותבער בם אש י״י מיכן אתה למד שכל המלשין על חברו בסתר אין לו רפואה שנ' מלשני בסתר רעהו אתו אצמית (תהלים קא ה). שתים עשרה פעמים ירדה אש מן השמים ששה לשבח ואלו הן ראשונה של ויהי ביום השמיני שניה של גדעון שלישית של מנוח רביעית בימי דוד שנ' ויקרא אל י״י ויענהו באש מן השמים (דה״י א' כא כו) חמישית בימי שלמה שנ' ואש ירדה מן השמים (דברי הימים ב' ז ג) ששית בהר הכרמל וששה לגנאי ואלו הן ראשונה של נדב ואביהו שניה של מתאוננים שלישית של קרח רביעית בימי איוב ואש אלהים נפלה מן השמים (איוב א טז) חמישית ושישית בימי אליהו כשבאו אליו שלוחי אחזיה:
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
אמר רב חסדא אמר מר עוקבא כל אדם שיש בו גסות הרוח אמר הקב״ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם שנאמר (תהלים קא ה) מלשני בסתר רעהו אותו אצמית גבה עינים ורחב לב אותו לא אוכל אל תקרי אותו אלא אתו. ואיכא דמתני לה אמספרי לה״ר שנאמר מלשני בסתר רעהו. א״ר אלכסנדרי כל מי שיש בו גסות הרוח אפילו רוח קמעא עוכרתו שנאמר (ישעיה נז כ) והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ומה ים שיש בו כמה רביעיות רוח קמעא עוכרתו אדם שאין בו אלא רביעית דם עאכ״ו. א״ר חייא בר אשי אמר רב תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית אמר רב הונא בריה דרב יהושע ומעטרא ליה כסאסאה לשבלתא אמר רבא בשמתא מאן דאית ביה ובשמתא מאן דלית ביה. אמר ר״נ בר יצחק לא מינה ולא מקצתה מי זוטרא מ״ד ביה (משלי טז ה) תועבת ה׳ כל גבה לב:
עין יעקב
י אמר רב חסדא אמר מר עוקבא כל אדם שיש בו גסות הרח אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם שנאמר (תהילים ק״א:ה׳) מלשני בסתר רעהו אותו אצמית גבה עינים ורחב לב אותו לא אוכל אל תקרי אותו אלא אתו. ואיכא דמתני לה אמספרי לה"ר שנאמר מלשני בסתר רעהו. א"ר אלכסנדרי כל מי שיש בו גסות הרוח אפילו רוח קמעא עוכרתו שנאמר (ישעיהו נ״ז:כ׳) והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ומה ים שיש בו כמה רביעיות רוח קמעא עוכרתו אדם שאין בו אלא רביעית דם אעכ"ו. א"ר חייא בר אשי אמר רב תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית אמר רב הונא בריה דרב יהושע ומעטרא ליה כסאסאה לשבלתא אמר רבא בשמתא מאן דאית ביה ובמשתא מאן דלית ביה. אמר ר"נ בר יצחק לא מינה ולא מקצתה מי זוטרא מ"ד ביה (משלי ט״ז:ה׳) תועבת ה' כל גבה לב.