לְ֭פָנִים הָאָ֣רֶץ יָסַ֑דְתָּ וּֽמַעֲשֵׂ֖ה יָדֶ֣יךָ שָׁמָֽיִם׃
בראשית רבה
בית שמאי ובית הלל בית שמאי אומרים השמים נבראו תחלה ואחר כך נבראת הארץ ובית הלל אומרים הארץ נבראת תחלה ואח"כ השמים אלו מביאין טעם לדבריהם ואלו מביאין טעם לדבריהם על דעתיהן דבית שמאי דאינון אמרין השמים נבראו תחלה ואחר כך הארץ משל למלך שעשה לו כסא ומשעשאו עשה איפיפורין שלו כך אמר הקב"ה (ישעיה סו, א): "הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי וְגוֹ'" ועל דעתיהן דבית הילל דאינון אמרין הארץ נבראת תחלה ואח"כ השמים משל למלך שבנה פלטין משבנה את התחתונים אחר כך בנה את העליונים כך "בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם". אמר רבי יהודה בר אילעי אף דין קרא מסייע לב"ה (תהלים קב, כו): "לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ" ואח"כ "וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם". א"ר חנין ממקום שהמקרא מסייע לבית שמאי משם בית הילל מסלקין אותו "וְהָאָרֶץ הָיְתָה" כבר היתה. ר' יוחנן בשם חכמים אמר לבריאה שמים קדמו ולשכלול הארץ קדמה. אמר רבי תנחומא אנא אמרי טעמא לבריאה השמים קדמו שנאמר "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" ולשכלול הארץ קדמה שנאמר "בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם". א"ר שמעון בן יוחאי תמיה אני היאך נחלקו אבות העולם בית שמאי ובית הילל על בריית שמים וארץ אלא שאני אומר שניהם לא נבראו אלא כאלפס וכסויה שנאמר (ישעיה מח, יג): "קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּו". אר"א ב"ר שמעון אם כדעת אבא למה פעמים שהוא מקדים ארץ לשמים ופעמים שהוא מקדים שמים לארץ אלא מלמד ששניהן שקולין זה כזה. בכל מקום הוא מקדים אברהם ליצחק ויעקב ובמקום אחד הוא אומר (ויקרא כו, מב): "וזכרתי את בריתי יעקב וגו'" מלמד ששלשתן שקולין זה כזה. בכ"מ הוא מקדים משה לאהרן ובמקום אחד הוא אומר (שמות ו, כו): "הוא אהרן ומשה" מלמד ששניהן שקולין זה כזה. בכל מקום הוא מקדים יהושע לכלב ובמקום אחד הוא אומר (במדבר יד, ל): "כי אם כלב בן יפונה הקנזי ויהושע בן נון" מגיד ששניהן שקולין זה כזה. בכ"מ הוא מקדים תורין לבני יונה ובמקום אחד הוא אומר (ויקרא יב, ו): "ובן יונה או תור לחטאת" מגיד ששניהם שקולין זה כזה. בכל מקום הוא מקדים כיבוד אב לאם ובמקום אחד הוא אומר (שם יט, ג) "איש אמו ואביו תיראו" מגיד ששניהן שקולין זה כזה אבל אמרו חכמים האב קודם לאם מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו. בכ"מ הוא מקדים בריאת שמים לארץ ובמקום אחד הוא אומר "ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" מגיד ששניהם שקולין זה כזה.
מדרש שמואל
לפנים הארץ יסדת ומעשה ידך שמים (תהלים ק"ב כ"ו). בית שמאי ובית הלל, בית הלל אומרים הארץ נבראת תחלה ואחר כך נבראו שמים, ובית שמאי אומרים שמים נבראו תחלה ואחר כך נבראת הארץ, אלו מביאין טעם לדבריהם, [ואלו מביאין טעם לדבריהם], על דעתהון דבית הלל דאינון אמרין הארץ נבראת תחלה ואחר כך נבראו שמים, [משל] למלך שבנה לו פלטין, משבנה את התחתונים [אח"כ] בנה את העליונים, ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים (בראשית ב' ד'). על דעתהון דבית שמאי דאינון אמרין שמים נבראו תחלה ואח"כ נבראת הארץ, [משל] למלך שעשה לו כסא משעשאו עשה אפופוריא שלו, [כך אמר הקדוש ברוך הוא] השמים כסאי והארץ הדום רגלי (ישעי' ס"ו א'), אמר רבי יוסי בר רבי חנינה קרייה מסייע לבית שמאי, אמר רבי חנינה כל מקום שהמקרא מסייע לדברי בית שמאי משם דבית הלל מסלקין אותם, בראשית ברא אלהים וגו' והארץ היתה, הארץ כבר היתה, רבי יוחנן בשם חכמים לברייה שמים קדמו, לשכלול הארץ קדמה, אמר רבי תנחומא אנא אימא טעמא, לברייה שמים קדמו, בראשית ברא אלהים וגו', לשכלול הארץ קדמה, ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים, אמר רבי שמעון בן יוחי תמיה אנא היאך נחלקו אבות העולם בית שמאי ובית הלל על בריאת שמים וארץ, [אלא אני אומר] שהשמים והארץ לא נבראו אלא כלפס וככסויה, שנאמר אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קורא אני אליהם יעמדו יחדו (ישעי' מ"ח י"ג), אמר רבי אלעזר ברבי שמעון אם כדעת שאמר אבא פעמים שהוא מקדים שמים לארץ, ופעמים שהוא מקדים ארץ לשמים, בכל מקום הוא מקדים שמים לארץ, ובמקום אחד הוא אומר ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים (בראשית ב' ד'), מגיד ששניהן שקולין זה כזה, בכל מקום הוא מקדים משה לאהרן, ובמקום אחד הוא אומר הוא אהרן ומשה (שמות ו' כ"ו), מגיד ששניהן שקולין זה כזה, בכל מקום הוא מקדים אברהם ליצחק ויצחק ליעקב, ובמקום אחד הוא אומר וזכרתי את בריתי יעקב וגו' (ויקרא כ"ו מ"ב), מגיד ששלשתן שקולין זה כזה. המה יאבדו ואתה תעמוד וכלם כבגד יבלו (תהלים ק"ב כ"ז), אמר רבי אבא בר כהנא הינון בלין ואת לא בלי, אין קדוש כה' כי אין בלתך (שמואל א' ב' ב'), כי אין בלותיך.
מדרש שכל טוב
כי למחיה שלחני אלהים לפניכם. אמר להם גזירתו של הקב"ה הוא עלינו לרדת מצרימה בשלשלאות של ברזל, שנא' כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם (בראשית טו יג), אלא שהקדים הקב"ה רפואה למכתינו, ושלחני על ידי גלגול לפניכם, כלומר קודם מכם, ודומה לו ויעבר מלכם לפניהם (מיכה ב יג), לפנים הארץ יסדת (תהלים קב כו), לפני בא יום ה' (יואל ג ד), וכל דומיהן, כי פעמים יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות (משלי יד יב), וזו הדרך היתה למחיה להחיות ולכלכל את כל בית אבי, כענין שנא' בכל עצב יהיה מותר (משלי יד כג):