תהילים קד:ב מדרש: אוצר מדרשים, בראשית רבה, מדרש תנחומא ופרקי דרבי אליעזר

יום ראשון נטל גוש של שלג מתחת כסא הכבוד וזרק על פני המים באמצעו של עולם ונעשה ארץ, שנאמר כי לשלג יאמר הוי ארץ, ולקח אבן שתיה וירה אותה במקום בית המקדש ונתיסד עליה העולם שנאמר או מי ירה אבן פינתה, וקרא לארץ ועמדה במקומה כדי שלא תזוז לא לכאן ולא לכאן כאניה בפלגוס, שנאמר אל אלקים י״י דבר ויקרא ארץ. וכיון שזרח אורו, על ארץ ישראל זרח תחלה, ומשם האיר לכל העולם כולו, שנאמר מציון מכלל יופי אלקים הופיע. כיצד האירו? לבש טליתו ונתעטף באורו והאיר לעולם שנאמר עוטה אור כשלמה וגו'. והיו המים כל אותו היום מכסין את הארץ והיתה מתמוגגת עד שלבש לבוש גיאות ונתראה כבודו שנאמר ה' מלך גאות לבש וגו', וחגר מחגורת של עוז והעמידה בעוזו שנאמר ה' עוז התאזר אף תכון וגו'.

פתח תניינא, נחלה מבוהלת בראשונה ואחריתה לא תבורך (משלי כ׳:כ״א) מלמד שהקב״ה ברא תחלה עולמות ומחריבן אילנות ועוקרן לפי שהיו מבוהלין ומקנאין זה לזה, משל לעשר אילנות הנטועות בשדה בשורה אחת באורך, ואין בין אילן לאילן כמלא נימא כל אילן ואילן רוצה שימלוך על כולן ולינק כל לחלוח האדמה בין כך יבשו כלם, כך העולמות. ואחריתה לא תבורך, שנטל הקב״ה אורו מהם ונשארו חשך לענוש בהם הרשעים, הוי ואחריתה לא תבורך. כתיב כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו (ישעיהו מ״ג:ז׳) מלמד שברא הקב״ה ארבע עולמות נגד שמו יתברך שנאמר בו ארבע אותיות, ואלו שמותן: אצילות מלמד שהאציל הקב״ה מאורו כביכול ועשה לו כשלמה וכמלבוש, הוי עוטה אור כשלמה (תהילים ק״ד:ב׳), ושם שמו ושם כבודו, ואין כבודו אלא שכינתו שנאמר וירא כבוד ה׳ (במדבר ט״ז:י״ט). מאיזה אור נברא זה העולם – מאור בריאת ראשית שהיה מתחלה מבוהלים, הוסיף הקב״ה אור על אורן וברא מהם עולמו ונטע בהם אורו. הוי ה׳ אחד ושמו אחד (זכריה י״ד), ואומר וכבודי לאחר לא אתן (ישעיהו מ״ב:ח׳). בראתיו, עולם הבריאה, שם נשמות הצדיקים וגנזי ברכה וחיים ושם כסא הכבוד של הקב״ה ואכתריאל ה׳ צבאות יושב על הכסא ושם היכלי עונג: היכל הרצון היכל האהבה היכל הזכות היכל הנגה היכל עצם השמים ותחתיהם לבנת הספיר שנאמר ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר (שמות ט״ז) והוא יסוד העולם שנאמר וצדיק יסוד עולם (משלי ד׳) ואל שדי יושב בכולם. יצרתיו, עולם היצירה, שם חיות הקדש שראה יחזקאל בן בוזי הכהן, ושם משרתיו עושי רצונו של הקב״ה, גם שם יש היכלי עונג ורצון כי זה לעומת זה, כי תחתון גבוה ירא ה׳... וכמים פנים אל פנים. ושם עשר כתות מלאכיו כפי מעלותיהם ואלו הם: שרפים, שמועיאל ממונה עליהם, איכא דאמרי יהואל ממונה עליהם; אופנים, רפאל ואורפניאל ממונה עליהם; כרובים כרוביאל ממונה עליהם; שנאנים, צדקיאל וגבריאל ממונה עליהם; תרשישים, תרשיש ושלויאל ממונה עליהם; אישים, צפניה ממונה עליהם; חשמלים, חשול ממונה עליהם; מלאכים, עוזיאל ממונה עליהם; בני אלהים, חפניאל ממונה עליהם; אראלים, מיכאל ממונה עליהם. אלו הם עשרה מלאכיו עושי רצונו שנבראו תחלה, והם ממונים על אלו מחנות הנזכרים ומטטרון הנהפך מבשר ודם לאש לוהט מלך עליהם, ושם רוחות בני אדם אבני מלחמה וחיילות ומרכבות ושרי הרכב שנאמר רכב ישראל רבותים אלפי שנאן (תהילים ס״ח:י״ח) ואלקים מאיר עליהם ומושל בכולם.— אף עשיתיו, עולם העשייה, שם אופנים ומקבלי התפלות והבקשות והממונים על רצון האדם, ושם נפשות האדם ובעלי האגרופין ושרי החיל וחצים ואבנים ואבני בליסטראות המוני מעלה מנהיגי הספינה עורכי המערכות נגד סמאל הרשע וחביריו, ובל יכנסו בפתחי התפלה עוברי דרכים ואל יראו בגאות ה׳, ושם השוערים המעידים על מעשה האדם וסנדלפון קושר כתרים מולך עליהם, ואל אדני מאיר להם ומושל בכולם שנאמר ומלכותו בכל משלה (שם ק״ג).

ר' יהודה בר סימון פתח (דניאל ב, כב): "וְהוּא גָּלֵי עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא". "הוא גלי עמיקתא" זו גיהנם שנאמר (משלי ט, יח): "ולא ידע כי רפאים שם" ואומר (ישעיה ל, לג): "העמיק הרחיב". "וּמְסַתְּרָתָא" זו גן עדן שנאמר (שם ד, ו) "למחסה ולמסתור מזרם וממטר" ואומר (תהלים לא, כא): "תסתירם בסתר פניך". ד"א "הוא גלי עמיקתא ומסתרתא" אלו מעשיהם של רשעים שנאמר (ישעיה כט, טו): "הוי המעמיקים מה'" "ומסתרתא" אלו מעשיהם של רשעים שנאמר (שם). "ידע מה בחשוכא" אלו מעשיהם של רשעים שנאמר (ישעיה כט, טו): "והיה במחשך מעשיהם". "וּנְהוֹרָא עִמֵּיהּ שְׁרֵא" אלו מעשיהם של צדיקים דכתיב (משלי ד, יח): "ואורח צדיקים כאור נוגה" ואומר (תהלים צז, יא): "אור זרוע לצדיק וגו'". א"ר אבא סרונגיא "ונהורא עמיה שרא" זה מלך המשיח שנאמר (ישעיה ס, א): "קומי אורי וגו'". בפסיקתא א"ר יהודה בר סימון מתחלת ברייתו של עולם "הוא גלי עמיקתא ומסתרתא" "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים וְגוֹ'" ולא פירש והיכן פירש להלן (שם מ, כב) "הנוטה כדוק שמים" "ואת הארץ" ולא פירש והיכן פירש להלן (איוב לז, ו): "כי לשלג יאמר הוא ארץ בצקת עפר למוצק וגו'" "ויאמר אלהים יהי אור" ולא פירש והיכן פירש (תהלים קד, ב): "עוטה אור כשלמה":