יִ֭שְׂבְּעוּ עֲצֵ֣י יְהוָ֑ה אַֽרְזֵ֥י לְ֝בָנ֗וֹן אֲשֶׁ֣ר נָטָֽע׃
בראשית רבה
ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם. דבי רבי ינאי אמרין: למה הוא מזכיר שם מלא בנטיעת הגן? שמתחלת ברייתה היא צריכה כוון. קודם עד שלא נוצרה ממעי אמה, אדם צריך לכוון את רוחותיה, הדא הוא דכתיב (תהלים קד): ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע. אמר רבי חנינא: כקרני חגבים היו ועקרן הקדוש ברוך הוא ושתלן בתוך גן עדן. ישבעו עצי ה' וגו' אמר ר' חנינא: ישבעו חייהם, ישבעו מימיהם, ישבעו מטעתן. אמר ר' יוחנן: לא היה העולם ראוי להשתמש בארזים, שלא נבראו אלא לצורך בית המקדש, הדא הוא דכתיב: ישבעו עצי ה' ארזי לבנון, ואין לבנון, אלא בית המקדש, היך מה דאת אמר: (דברים ג): ההר הטוב הזה והלבנון. ר' שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן אמר: כ"ד מיני ארזים הם, ואין לך משובחים מכולם אלא שבעה, הדא הוא דכתיב (ישעיה מא): אתן במדבר ארז שטה וגו'. ר' אחא אמר: ג': ברוש ברתא, תדהר אדרא, תאשור פקסינון. ולמה קורא אותו תאשור? שהוא מאושר מכולן. הוסיפו עליהן עוד שלושה: אלונים ארמונים אלמוגים. אלונים - בלוטין, ארמונים - דילבון, אלמוגים - אלוום:
שמות רבה
ועשית את הקרשים למשכן - הה"ד (תהלים קד): ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע. הרבה בריות ברא הקב"ה בעולמו, ולא היה העולם ראוי להשתמש בהן, וגנזן הקב"ה מן העולם. ואיזה? זה אור שנברא ביום ראשון. דאמר רבי יהודה בר סימון: האור שברא הקב"ה ביום ראשון, אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו. כיון שנסתכל הקב"ה בדורו של אנוש, ובדור המבול, ובדור הפלגה, שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו מהן, שנאמר (איוב לח): וימנע מרשעים אורם. ולמי גנזו? לצדיקים, לעתיד לבא, שנאמר (בראשית א): וירא אלהים את האור כי טוב. מהו כי טוב? שהיה אורו נאה לעולם ולא היה מזיק כשמש הזה. והיכן גנזו? בגן עד, שנאמר (תהלים צז): אור זרוע לצדיק. והרבה בריות ברא הקדוש ברוך הוא בעולם, ולא היה העולם ראוי להשתמש בהן, והיו ראויין להגנז ולא נגנזו מפני כבוד הקב"ה. ואיזה? זה זהב. אמר רבי אבהו: טובה גדולה חלק הקב"ה לעולמו בזהב, יש אדם פורט זהוב אחד והוא מוציא ממנו כמה יציאות, שנאמר (בראשית ב): וזהב הארץ ההיא טוב. ומהו טוב? טוביה דהוא בביתיה, טוביה דהוא בלוייתיה. אמר רבי שמעון בן לקיש: לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב, ולמה נברא? בשביל המשכן ובשביל בהמ"ק, שנאמר: וזהב הארץ ההיא טוב, כמה דאת אמר (דברים ג): ההר הטוב הזה והלבנון. שבעה זהבים היו בבית המקדש: זהב טוב, זהב טהור, זהב שחוט, זהב סגור, זהב מזוקק, זהב פרוים, זהב מופז. זהב טוב, כמשמעו. וטהור, שהיו מכניסין אותו לכור ואינו חסר כלום. זהב שחוט, שהיה נמשך כחוט, והיו סכין בו כשעוה הנתונה על גבי פנקס. זהב סגור, שהיה סוגר כל הזהבים שהיו שם. זהב מזוקק, שהיו טוחין בו את הכתלים, והרי כתוב (ד"ה א כט): כסף מזוקק לטוח בו קירות הבתים. למה קורין אותו כסף? שהיה מכסיף כל הזהבים שהיו שם. זהב מופז ר' פטריקי, אחיו של ר' דרוסאי אומר: שהיה דומה לגפרית הזו, שהיא מוצתה באש. זהב פרוים ארשב"ל: שהיה דומה לדם הפרים. וי"א שהיה עושה פירות, ואף הארזים היו ראויין להגנז ולא נגנזו. אמר רבי חנינא: לא היה העולם ראוי להשתמש בארזים, אלא לא נבראו אלא בשביל המשכן ובשביל בהמ"ק, שנאמר (תהלים קד): ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע ואין לבנון אלא ביהמ"ק, שנאמר (דברים ג): ההר הטוב הזה והלבנון. אמר רבי שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן: כ"ד מיני ארזים הם, ואין לך משובח מכולן אלא שבעה, שנאמר (ישעיה מא): אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן וגו'. ולמה נגנזו? שצפה הקב"ה שהן עתידין לעשות בהן מלאכת המשכן, במקום שהשכינה עתידה לשכון, שנאמר (תהלים קד): אשר שם צפרים יקננו. וכי תעלה על דעתך ששם צפרים היו מקננות?! אלא הצפרים שהיה כהן שוחט ומקריב בבהמ"ק. ומהו חסידה ברושים ביתה, וכי חסידה בארזים ביתה?! ומהו חסידה? זה כהן גדול, שנאמר (דברים לג): תומיך ואוריך לאיש חסידך:
מדרש תהילים
ישבעו עצי ה'. ישבעו מימיהם ישבעו ימיהם ישבעון מטעתן. ארזי לבנון. אמר ר' חנינא לא היו ארזים ראוים להבראות. ולמה נבראו בשביל כבוד מקום שנאמר ישבעו עצי ה' ארזי לבנון. אין לבנון אלא בית המקדש שנאמר (דברים ג כה) ההר הטוב הזה והלבנון. אר"ש בן לקיש לא היה זהב ראוי להבראות. ולמה נברא בשביל בית המקדש שנאמר (שמות לח כד) כל הזהב העשוי למלאכה. וכן הוא אומר (בראשית ב יב) וזהב הארץ ההוא טוב. ואין טוב אלא בית המקדש שנאמר (דברים ג כה) ההר הטוב: