תהילים קד:כ מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב, אוצר מדרשים ומדרש שכל טוב

(ע״ב) דרש רב זירא ואמרי לה תנא רב יוסף מאי דכתיב (תהלים קד כ) תשת חשך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער תשת חשך ויהי לילה זה העולם הזה שדומה ללילה בו תרמוש כל חיתו יער אלו רשעים שבו שדומין לחיות שביער תזרח השמש יאספון ואל מעונותם ירבצון תזרח השמש לצדיקים ויאספון רשעים לגיהנם ואל מעונותם ירבצון אין לך כל צדיק וצדיק שאין לו מדור לפי כבודו יצא אדם לפעלו יצאו צדיקים לקבל שכרן לעבודתו עדי ערב במי שהשלים עבודתו עדי ערב:

בבא מציעא פרק ז - כז דָּרַשׁ רַבִּי זֵירָא, וְאַמְרֵי לָהּ: תָּנָא רַב יוֹסֵף: מַאי דִּכְתִיב: (תהילים ק״ד:כ׳) "תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה, בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר". "תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה", זֶה הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁדּוֹמֶה לְלַיְלָה. "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר", אֵלּוּ רְשָׁעִים שֶׁבּוֹ שֶׁדּוֹמִין לְחַיָּה שֶׁבַּיַּעַר. "תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן, וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן". "תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ", לַצַּדִּיקִים. "יֵאָסֵפוּן", רְשָׁעִים לְגֵיהִנֹּם. "וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן", אֵין לְךָ כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק שֶׁאֵין לוֹ מָדוֹר לְפִי כְּבוֹדוֹ. "יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ", יֵצְאוּ צַדִּיקִים לְקַבֵּל שְׂכָרָן. "וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב", בְּמִי שֶׁהִשְׁלִים עֲבוֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב.

ד״א – אל״ף, אמר הקב״ה א'מרתי פ'ארתי ל'עמי ופ'ארתי ל'עמי א'מרתי. ואין אמרתי אלא תורה, שנאמר יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי (פ׳ האזינו). ואין לקחי אלא תורה, שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו (משלי ד׳:ב׳). ומהו אל תעזובו? מלמד שבעת מתן תורה קרא הקב״ה לישראל ואמר להם בני! מקח טוב יש לי בעולם ואני נותן אותו לכם לעד לעולם אם תקבלו את תורתי ותשמרו את מצותי. משיבים ואומרים לפניו, רבש״ע! איזהו מקח טוב שאתה נותן לנו אם נשמור את תורתך? משיב הקב״ה ואומר להם, זה העולם הבא. משיבים ישראל ואומרים, רבש״ע, הראנו דוגמא של עוה״ב. משיב הקב״ה ואומר להם, זה שבת שהוא אחד מששים של עוה״ב שכולו שבת, שנאמר זכור את יום השבת. ומנין שעוה"ב כולו שבת? שנאמר מזמור שיר ליום השבת וגו׳ (תהילים צ״ב:א׳) – ליום שכולו שבת. שכיון שראה אדם הראשון את השבת, פתח את פיו בשבחו של הקב״ה ואמר מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה׳ ולזמר לשמך עליון. באותה שעה ירדו מלאכי השרת כתות כתות מן השמים ואמרו טוב להודות, וכן השמים מקצתן היו אוחזים בידיהם כנורות ועוגבות, ומקצתן היו בידיהם נבלים ומצלתים וכל כלי שיר ומנגנים לפניו בשיר, שנאמר ולזמר לשמך עליון. להגיד בבקר חסדך – זה עולם הבא שנמשל לבקרים, שנאמר חדשים לבקרים רבה אמונתך (איכה ב׳), ואמונתך בלילות – זה העולם הזה שנמשל ללילה, שנאמר תשת חשך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער (תהילים ק״ד:כ׳), וכי כל חיתו יער לא תרמוש אלא בלילה וביום אינה רומשת כלל? אלא מלמד שעוה"ז נמשל כלילה ומלכי או״ה משולים כחיות שהן רומשות ביער בתוך הלילה (הגלות), וכיון שעלה עמוד השחר חוזרין. וכשם שכל החיות חוזרות ליערם ולמקומם כך כל מלכי הארץ ורוזני תבל כיון שבא עליהם עוה״ב ומלכות משיח חוזרים ליערם ולמקומם ויורדין מגדולתם ושבים אל עפרם ואינם באים לעוה״ב, שנאמר והיה ה׳ למלך על כל הארץ (זכריה י״ד:ח׳-ט׳).