שִֽׁירוּ־ל֭וֹ זַמְּרוּ־ל֑וֹ שִׂ֝֗יחוּ בְּכָל־נִפְלְאוֹתָֽיו׃
מדרש תנחומא
דָּבָר אַחֵר, וְאֵלֶּה שְׁמוֹת, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ עַל קַצְוֵי אֶרֶץ צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ (תהלים מח, יא). מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם מְקַלְּסִין אוֹתוֹ שֶׁהוּא גִּבּוֹר, וְהוּא חַלָּשׁ. מְקַלְּסִין אוֹתוֹ נָאֶה, וְהוּא כָעוּר. מְקַלְּסִין אוֹתוֹ רַחֲמָנִי, וְהוּא אַכְזָרִי. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל מַה שֶּׁמְּקַלְּסִין אוֹתוֹ הוּא יָתֵר, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, (דברים ט, יז). אָמַר דָּוִד: מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ (תהלים קו, ב). אִיּוֹב אָמַר: הַיְסֻפַּר לוֹ כִּי אֲדַבֵּר אִם אָמַר אִישׁ כִּי יְבֻלָּע (איוב לז, כ). בָּאוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה וְאָמְרוּ: וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה (נחמיה ט, ה).