שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ וּ֝מֹשֵׁ֗ל בְּכָל־קִנְיָנֽוֹ׃
מדרש תהילים
עד עת בא דברו. רבי חייא בר אבא ורבנן. חד אמר עד בא דברו של יוסף. וחד אמר עד עת בא דברו של הקב"ה שאמר יוסף לשר המשקים (בראשית מ יד) כי אם זכרתני אתך. אמר לו הקב"ה כך אמרת חייך שתעשה שם עוד שתי שנים שנאמר (שם מא א) ויהי מקץ שנתים ימים. לפיכך עד עת בא דברו. שלח מלך ויתירהו. שמו אדון לביתו. אמר רבי לוי בשם רבי יוחנן בן שאול אמר להן יוסף מה אתם סוברין שאין הקב"ה מטעימני ממה שבירך זקני ליעקב אבי ומה ברכו (שם כז כט) יעבדוך עמים וישתחוו לך. לפיכך (שם מב ו) ויוסף הוא השליט על הארץ. הוי שמו אדון לביתו. לאסור שריו בנפשו. כיון שביקש פרעה להמליך את יוסף אמרו לו סנקליטין שלו וכי יש עבד שמולך. נטלן וחבשן עד שבאו אחיו להודיע שהוא בן גניסין ואחר כך גררן בחבלין. דבר אחר לאסור שריו שרו כתיב זה פוטיפר. ויפר את עמו ויעצימהו מצריו. אמר ר' שמעון בן לקיש משל למה הדבר דומה לשני שרים שהם בבסילקי זה גדול וזה גדול אלא שזה גדול מזה. וגם כן לשני גבורים זה גבור וזה גבור אלא שזה גבור מזה. הפך לבם לשנוא עמו. רבי חייא בשם ר' יוחנן ורבי יודן בשם ר' יהוצדק אתמול (שם מה טז) והקול נשמע וגו' וייטב בעיני פרעה. ועכשיו הפך לבם לשנוא (שמות א ח) ויקם מלך חדש: