תהילים קה:לח מדרש: מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי, שמות רבה, אוצר מדרשים ומדרש תהילים

כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו ביד חזקה מלמעלן וביד חזקה מלמטן: ביד חזקה ישלחם מלמעלן: דכת' (י"א א') עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים אחרי כן ישלח אתכם זו מכת בכורות: וביד חזקה יגרשם מארצו מלמטן: דכת' (י״ב ל"ג) ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ: ואומר (תהלים ק"ה ל"ח) שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם:

דבר אחר: החדש הזה לכם, הדא הוא דכתיב (תהלים קה, מד- מה): ויתן להם ארצות וגו' בעבור ישמרו חקיו, הביא האלהים המכות על המצריים, (שם שם, כח): שלח חשך ויחשיך. התחיל משלשל ויורד עד שהוא מגיע למצרים (שם שם, לח): שמח מצרים בצאתם. משל למלך, שהיו הכל מכבדין אותו. עד כמה היו מכבדין אותו? עד שהיו מביאין לו דורונות ואלהיהן עמהן. כך היה פרעה שולט מסוף העולם ועד סופו, והיו מביאין לו דורונות ואלהיהן עמהן, ואחר כך משה ואהרן באים, שנאמר (שמות ה, א): ואחר באו משה ואהרן וגו'. הוציא הנמוסין ופשפש בהם, ולא מצא שם את השם הזה. משל לעבד, שהיה מהלך עם רבו וכו' כדלעיל, אבל הקדוש ברוך הוא חי וקים שנאמר (ירמיה י, י): וה' אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם. משל לעני, שהיה במדינה והיה עומד לפני המלך ולא הרגיש, כשנגעה המכה בגופו התחיל מרגיש, ואמר: אין כיוצא בזה. כך, הביא הקדוש ברוך הוא מכות על המצריים ולא הרגיש פרעה, כיון שנגעה בגופו, התחיל מרגיש וצווח (שמות ט, כז): ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים. וכי לא היה הקדוש ברוך הוא יכול להציל ישראל מיד מצרים במכה ראשונה?! אלא לקיים מה שנאמר (איוב יב, כג): משגיא לגוים ויאבדם. וכתיב (שם שם, כד): מסיר לב ראשי עם הארץ. ומהו כן שאמר ה' הצדיק? כשהיו המכות באות לא היו באות אלא בארץ מצרים, ואפילו הורד שמה המכה ונכנסת בה כמו לוז, היה המכה ממלא את כולה ולא היתה נוגעת בשדה אחרת, ועליה נאמר (ישעיה כו, י): כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו וגו'. משל למה היתה כנסת ישראל דומה? למלך שהיתה לו בת אהובה. נתונה בעבר הנהר, פשט המלך את ידו והעבירה והושיבה בקרונין שלו, שנאמר (שיר ז, ב): מה יפו פעמיך. (שם ו, יב): לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב (תהלים עח, כז): וימטר עליהם כעפר שאר. (שם קו, ט): ויוליכם בתהומות (שמות יג, כא): וה' הולך לפניהם יומם. הכל בזכות אברהם, שנאמר (תהלים קה, מב-מד): כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו ויוציא עמו בששון ויתן להם ארצות גוים. למה? (שם שם, למה): בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצורו:

קו״ף – זה משה אבי החכמים אבי כל הנביאים. אבי כל החכמים שהקיף לפני פרעה כל דברי חכמה וכל דברי בינה וכל דברי ערמה וכל דברי דעה וכל דברי השכל בשבעים לשון. והיו שבעים סופרים כותבים שבעים לשון, וכל כתב וכתב עומדים לפני פרעה הרשע. כיון שראו את משה ואת אהרן שהם דומין למלאכי השרת, ורום קומתן כארזי לבנון, וגלגל עיניהם דומין לגלגלי כוכב הנוגה, וזקנם שלהן כאשכלות תמרה, וזיו פניהם כזיו החמה, ומטה האלהים בידם שחקוק עליו שם המפורש, ומדבור פיהם יוצאים שלהבות – מיד נפלה עליהם פחד ורעדה אימה וזיעה ורתת, והשליכו קולמוסיהם מידם ואגרותם מעל שכמם, ונפלו על פניהם לפני משה ואהרן והיו משתחוים להם, שנאמר שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם (תהילים ק״ה:ל״ח). היקש ביאתם לצאתם – מה בצאתם נפל פחדם עליהם, אף בביאתם נפל פחדם עליהם. אח״כ אמר להם פרעה: מי שלחכם אצלי? אמרו לו, אלהי העברים וגו׳. משיב פרעה ואמר: מה שמו של אלהיכם, מה כחו וגבורתו, בכמה מדינות בכמה ארצות בכמה עיירות הוא מולך, כמה מלחמות עשה ונצח, כמה מדינות כבש, כמה עיירות לכד, כמה חיילות ופרשים ורכב ושלישים יש עמו בצאתו למלחמה? אמרו לו: כחו וגבורתו מלא עולם, קולו חוצב להבות אש, דבורו מפרק הרים, כסאו שמים, וארץ הדום רגליו, קשתו אש, חציו שלהבת, רומחו לפיד, מגינו עננים, חרבו ברק ולא ברזל, יוצר הרים וגבעות, בורא רוחות ונשמות, עושה שלום בין אש למים, בורא שמים בלא כלום בדבורו, רוקע הארץ בשיחתו, יוצר הרים בחכמתו, צר את העבור במעי אמו, מכסה שמים בעבים ומוריד טל ומטר במאמרו ומצמיח אדמה, זן ומפרנס כל העולם מקרני ראמים עד ביצי כנים, ממית ומחיה בכל יום. משיב פרעה ואומר לו: איני צריך לו כלום, שאני בראתי עצמי שנאמר לי יאורי ואני עשיתני (יחזקאל כ״ח), עשיתי לא נאמר אלא עשיתני, שעשיתי את עצמי. מהו שאמר לי יאורי, מלמד שכך אמר להם, אתם אומרים כי הוא מוריד טל ומטר, הא כבר יש לי נילוס נהר שיוצא מתחת עץ חיים ומימיו מתברכין, ועל ראשי מימיו משובין ויוצאין פרי ג״ע שכל פרי ופרי משאו שני בני אתונות, וכל האוכל ממנו טועם בכל אחד ואחד ג׳ מאות מטעמים. שוב אמר להם פרעה למשה ואהרן: המתינו לי עד שאביא דלוסקא של כתבים ושל אגרות מלכי בראשית ורוזני תבל שמעולם כתובות, ואתן אותם לסופרים לקרוא את כולן בשבעים לשון, שמא אמצא בה אגרת אחת בשם אלהיכם, שא"א שמעולם לא שלח לי אגרת שלום ולא ספר ברכה. מה עשה? שיגר ופתח כל דלתי גנזי ספריו שמימי בראשית, והביאם לפני משה ואהרן, וקרא לשבעים סופרים יודעים שבעים לשון כל אחד ואחד לקרות לפניהם בשעה אחת. וכיון שראה שלא נכתב בהם שמו של הקב"ה, אמר לא ידעתי את אלהיכם, לא הוא ולא שמו, לא כחו ולא גבורתו, שנאמר לא ידעתי את ה׳ וגו'. באותה שעה אמר לו הקב״ה: רשע! אתה אומר לשלוחי איני יודע כח וגבורה של אלהיכם, הריני מעמידך בשביל דבר זה שאמרת ואודיעך כחי וגבורתי למען תספר כבודי בכל העולם, שנאמר ואולם בעבור זאת העמדתיך וגו׳ (שם). מה עשה פרעה הרשע באותה שעה? שיגר וקרא את כל חכמי ארץ מצרים ונבוני תבל, ואמר להם כלום שמעתם שם אלהיהם של הללו? אמרו, כך שמענו מעולם שבן חכמים הוא בן מלכי קדם. באותה שעה אמר להם הקב"ה משמי מרום: שוטים שבעולם! אתם קראתם עצמכם חכמים ולי בן חכמים. הרי אני מאבד את חכמתכם ואת בינתכם, שנאמר ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר (ישעיהו כ״ט:י״ד). ומנין שאמר להם הקב״ה אתם קראתם עצמכם חכמים ולי בן חכמים? שנאמר אַךְ אֱוִלִים שָׂרֵי צֹעַן חַכְמֵי יֹעֲצֵי פַרְעֹה עֵצָה נִבְעָרָה אֵיךְ תֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה בֶּן חֲכָמִים אֲנִי בֶּן מַלְכֵי קֶדֶם (ישעיהו י"ט י"א).