תהילים קו:ח מדרש: שמות רבה, מדרש תנחומא, מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי ומדרש תהילים

וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים - ידע הקדוש ברוך הוא שעליו לגאלם למען שמו, בעבור הברית שכרת עם האבות. וכן הוא אומר (שמות ב, כד): ויזכור אלהים את בריתו. וכך הוא אומר על ידי יחזקאל, (יחזקאל כ, ט): ואעש למען שמי. דבר אחר: וירא אלהים אמר ריש לקיש: שראה, שהן עתידין להמרות על ים סוף, דכתיב (תהלים קו, ז): וימרו על ים בים סוף. וידע אלהים, ידע, שהן עתידין לומר (שמות טו, ב): זה אלי. רבי יהושע בן לוי אמר: ראה שעתידין לומר (שם לב, ד) אלה אלהיך ישראל, וידע אלהים, שעתידים להקדים נעשה לנשמע. ורבנן אמרי: וירא אלהים, שעשו תשובה הבינונים, וגם הרשעים הרהרו לעשות תשובה, דכתיב (שיר ב, יג): התאנה חנטה פגיה. וידע אלהים, שאפילו אחד בחבירו לא היה יודע, אלא הקדוש ברוך הוא לבדו, וזה מכוון את לבו, וזה מכוון את לבו ועושין תשובה, ואף על פי שעשו תשובה, לא יצאו משם אלמלא זכות האבות, מפני שמדת הדין מקטרגת עליהן, על העגל שהיו עתידין לעשות, ועל זה נאמר (שמות יב, כב): ולקחתם אגודת אזוב, כנגד שהשפילו עצמן לעשות תשובה כאזוב. (שם שם, שם): וטבלתם בדם אשר בסף, בזכות התורה שעתידין לקבל, דכתיב במתן תורה (שם כד, ו): ויקח משה את הדם. וכתיב (שם יב, שם): והגעתם אל המשקוף, שאברהם גדול בגרים, וכשם שהמשקוף גבוה, כך היה גדול שבאבות. (שם שם, שם): ואל שתי המזוזות, בזכות יצחק ויעקב, ללמדך שבזכות כל אלו יצאו. דבר אחר: וירא אלהים, פרישות שביניהן. וידע אלהים, ידע שקרב הזמן שאמר לאברהם, ונגלה על משה להודיעו, כשהיה רועה:

וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה, וְהִגִּיעַ הַקֵּץ שֶׁיִּגָּאֲלוּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָדָם מַעֲשִׂים טוֹבִים. שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה וְגוֹ' שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ וְגוֹ' (יחזקאל טז, ז). וְכִי לֹא הָיָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְתֹּב אֶלָּא שָׁדַיִם וְשֵׂעָר. אֶלָּא הַשָּׁדַיִם, זֶה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן: שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה. וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ, הִגִּיעַ הַקֵּץ, אֶלָּא אַתְּ עֵרוֹם וְעֶרְיָה מִן מַעֲשִׂים טוֹבִים. וּבַמֶּה נִסְתַּכַּלְתִּי, בְּטוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן (שה״‎ש א, ב). אֵלּוּ הָאָבוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ דּוֹדִים. וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ וְגוֹ'. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רָאָה שֶׁאֵין בְּיָדָם מַעֲשִׂים טוֹבִים וּגְאָלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ (תהלים קו, ח).

ועבר ה' לנגוף את מצרים - הדא הוא דכתיב (איוב לא, יד): ומה אעשה כי יקום אל, וכי יפקוד מה אשיבנו. מי אמר הפסוק הזה? שר העולם אמרו, אף על פי שאמרו איוב על עצמו, וכן כל באי עולם עתידין לומר כך. אנו מוצאין בדור המבול, בישיבה דן אותם האלהים, שנאמר (תהלים כט, י): ה' למבול ישב. מה כתיב בהם? (בראשית ז, כג): וימח את כל היקום, אבל מצרים בעברה דן אותם, שנאמר: ועבר ה' לנגוף את מצרים. וכתיב (שמות יב, יב): ועברתי בארץ מצרים. אבל לעתיד לבא הוא עומד ודן את עולמו בעמידה, שנאמר (זכריה יד, ד): ועמדו רגליו ביום ההוא. וכתיב (צפניה ג, ח): לכן חכו לי נאם ה', ליום קומי לעד. אומרים באי עולם: אם בישיבה דן דור המבול ומחה אותן, ובעברה דן את המצרים והרג את בכוריהן, לכשיעמוד לעתיד לבא ודן עולמו, מי יוכל לעמוד?! לכך כתיב (איוב לא, יד): ומה אעשה כי יקום אל מפני מה עתיד לקום, מפני צעקת עניים, שנאמר (תהלים יב, ו): משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה':