וַיִּתֵּ֣ן לָ֭הֶם שֶׁאֱלָתָ֑ם וַיְשַׁלַּ֖ח רָז֣וֹן בְּנַפְשָֽׁם׃
במדבר רבה
אֶסְפָה לִי, וְכִי לֹא הָיָה לָהֶם זְקֵנִים קֹדֶם לָכֵן, וְהָכְתִיב בְּהַר סִינַי (שמות כד, ט): וַיַּעַל משֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וגו', וְהַפָּרָשָׁה הַזּוֹ אַחַר כָּךְ הָיְתָה, וְאָז הָיוּ הַזְּקֵנִים, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לְאוֹתָן הַדְּבָרִים (במדבר יא, א): וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאוֹנְנִים, נִשְׂרְפוּ כֻּלָּם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה שְׂרֵפָתָם כִּשְׂרֵפַת נָדָב וַאֲבִיהוּא, שֶׁאַף הֵם הֵקֵלוּ רֹאשָׁם בַּעֲלוֹתָם לְהַר סִינַי כְּשֶׁרָאוּ אֶת הַשְּׁכִינָה, (שמות כד, יא): וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ, וְכִי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה הָיְתָה שָׁם, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ אֶת רַבּוֹ וּפַרְנָסָתוֹ בְּיָדוֹ, וְהָיָה נוֹשֵׁךְ מִמֶּנָּהּ, כָּךְ הֵקֵלוּ רֹאשָׁן כְּאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין, וְהָיוּ רְאוּיִן לִשָֹּׂרֵף בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הַזְּקֵנִים וְנָדָב וַאֲבִיהוּא, וּמִפְּנֵי שֶׁהָיָה יוֹם מַתַּן תּוֹרָה חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִיכָךְ לֹא רָצָה לִפְגֹּעַ בָּהֶן בּוֹ בַּיּוֹם לַעֲשׂוֹת פִּרְצָה בָּהֶן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות כד, יא): וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ, מִכְּלַל שֶׁהָיוּ רְאוּיִן לְהִשְׁתַּלֵּחַ יַד, אֲבָל לְאַחַר זְמַן גָּבָה מֵהֶן, נָדָב וַאֲבִיהוּא אַף הֵן נִשְׂרְפוּ כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לְאֹהֶל מוֹעֵד, וְהֵן נִשְׂרְפוּ כְּשֶׁנִּתְאַוּוּ אוֹתָהּ תַּאֲוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא, ד): וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה, מַהוּ וְהָאסַפְסֻף, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא, אֶחָד מֵהֶן אוֹמֵר אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁעָלוּ עִמָּהֶן מִמִּצְרַיִם וְנֶאֱסָפִין עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, לח): וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם. וְאֶחָד מֵהֶן אוֹמֵר וְהָאסַפְסֻף אֵלּוּ סַנְהֶדְּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. מַה כְּתִיב שָׁם (במדבר יא, א): וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה, בַּקּוֹצִים שֶׁבַּמַּחֲנֶה. וּמִנַּיִן שֶׁאוֹתָן זְקֵנִים שֶׁעָלוּ לְהַר סִינַי נִשְׂרְפוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, יח): וַתִּבְעַר אֵשׁ בַּעֲדָתָם, וְאֵין עֵדָה אֶלָּא סַנְהֶדְּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, כד): וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה, וּכְתִיב (ויקרא ד, יג): וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים עח, לא): וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָּהֶם וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם, אֵלּוּ סַנְהֶדְּרִין. (תהלים עח, לא): וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ, אוֹתָן הַבַּחוּרִים שֶׁהָיוּ קְרוּיִן זְקֵנִים, שֶׁכָּתוּב בָּהֶן (שמואל ב ו, א): וַיֹּסֶף עוֹד דָּוִד אֶת כָּל בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁחָזְרוּ וּבָכוּ וּבִקְּשׁוּ בָּשָׂר, אִם נֹאמַר בְּשַׂר חַיָּה, כָּל מַה שֶּׁבִּקְּשׁוּ נַעֲשָׂה לָהֶם, הַמָּן לְתוֹךְ פִּיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, טו): וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם (תהלים עח, כט): וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם, אִם נֹאמַר שֶׁלֹא הָיָה לָהֶם שׁוֹר וּבְהֵמָה, וַהֲלוֹא כְּבָר נֶאֱמַר: וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר, אִם נֹאמַר אֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר, וַהֲלוֹא כְתִיב (במדבר לכ, א): וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן, מִכָּאן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לֹא נִתְאַוּוּ בָּשָׂר, אֶלָּא שְׁאֵר בָּשָׂר, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (תהלים עח, כז): וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר, וְאֵין שְׁאֵר אֶלָּא עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח, ו): אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ, הֱוֵי שֶׁכָּךְ בִּקְּשׁוּ, לְהַתִּיר לָהֶם אֶת הָעֲרָיוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר יא, י): וַיִּשְׁמַע משֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו, כְּשֶׁבִּקְּשׁוּ כָּךְ, לְכָךְ (במדבר יא, י): וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד וּבְעֵינֵי משֶׁה רָע, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר יא, יא): לָמָּה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ, לִכְשֶׁעָבַר הָיָה עִמִּי מִי שֶׁיִּשָֹּׂא בְּמַשָֹּׂאָן וְעַכְשָׁו אֲנִי לְבַדִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא יד טו): לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת וגו' אִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנֵּה תַּחַת אוֹתָן הַזְּקֵנִים זְקֵנִים אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ.
מדרש תנחומא
אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אוֹהֵב טְהָר לֵב, חֵן שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶלֶךְ (משלי כב, יא). לָמָּה לֹא אָמַר, אֶסְפָה שִׁבְעִים אֲנָשִׁים. אֶלָּא אֵלּוּ שִׁבְעִים סַנְהֶדְרִין מְיֵחָדִים, שֶׁיִּהְיוּ דּוֹמִין לִי וּלְךָ. לִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' אִישׁ מִלְחָמָה (שמות טו, ג). וּלְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד (במדבר יב, ג). אֶסְפָה לִי, וְכִי לֹא הָיוּ זְקֵנִים קֹדֶם לָכֵן. וַהֲרֵי בְּהַר סִינַי נֶאֱמַר, וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות כד, ט), וְהַפָּרָשָׁה הַזּוֹ אַחַר כָּךְ הָיְתָה, וְהֵיכָן הָיוּ הַזְּקֵנִים. אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לְאוֹתָן הַדְּבָרִים, וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאוֹנְנִים וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה', נִשְׂרְפוּ כֻּלָּם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה שְׂרֵיפָתָן כִּשְׂרֵפַת נָדָב וַאֲבִיהוּ, שֶׁאַף הֵם הֵקֵלּוּ רֹאשָׁם בַּעֲלֹתָם לְהַר סִינַי כְּשֶׁרָאוּ אֶת הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ (שם פסוק יא). וְכִי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה הָיָה שָׁם. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּר אֶת רַבּוֹ וּפְרֻסָּתוֹ בְּיָדוֹ וְהוּא נוֹשֵׁךְ מִמֶּנּוּ, כָּךְ הֵקֵלּוּ אֶת רֹאשָׁם כְּאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים. וְהָיוּ רְאוּיִן לִישָׂרֵף בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הַזְּקֵנִים וְנָדָב וַאֲבִיהוּ. וּמִפְּנֵי שֶׁהָיָה מַתַּן תּוֹרָהּ חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִיכָךְ לֹא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְגֹּעַ בָּהֶם בּוֹ בַּיּוֹם לַעֲשׂוֹת פִּרְצָה בָּהֶם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ (שם), מִכְּלָל שֶׁהָיוּ רְאוּיִם לְהִשְׁתַּלֵּחַ יָדוֹ. אֲבָל לְאַחַר זְמַן, בָּא לָהֶם. נָדָב וַאֲבִיהוּ נִשְׂרְפוּ כְּשֶׁנִּכְנְסוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד. וְאַף הַזְּקֵנִים נִשְׂרְפוּ כְּשֶׁנִּתְאַוּוּ אוֹתָהּ הַתַּאֲוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָאֲסַפְסוּף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה. מַהוּ וְהָאֲסַפְסוּף. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי וְרַבִּי נְחֶמְיָה, אֶחָד מֵהֶן אוֹמֵר, אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁעָלוּ עִמָּהֶם מִמִּצְרַיִם שֶׁנֶּאֶסְפוּ עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם (שמות יב, לח). וְאֶחָד אוֹמֵר, אֵין אֲסַפְסוּף אֶלָּא סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. מַה כְּתִיב שָׁם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה, בַּמֻּקְצִים שֶׁבַּמַּחֲנֶה. וּמִנַּיִן שֶׁאוֹתָם זְקֵנִים שֶׁעָלוּ לְהַר סִינַי נִשְׂרְפוּ. שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּבְעַר אֵשׁ בַּעֲדָתָם (תהלים קו, יח). וְאֵין עֵדָה אֶלָּא סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה (במדבר סו, כד). וּכְתִיב: וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ (ויקרא ד, יג). וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר, וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָּהֶם וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם (תהלים עח, לא), אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין. וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ (שם), אוֹתָן הַבַּחוּרִים שֶׁהָיוּ קְרוּיִם זְקֵנִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם, וַיּוֹסֵף עוֹד דָּוִד אֶת כָּל בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל (ש״ב ו, א). וּכְשֶׁחָזְרוּ וּבָכוּ וּבִקְּשׁוּ בָּשָׂר. וְאִם תֹּאמַר, בָּשָׂר הָיָה מַה שֶּׁבִּקְּשׁוּ. הֲלֹא כָּל מַה שֶּׁהָיוּ רוֹצִים, הַמָּן נַעֲשָׂה לְתוֹךְ פִּיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן לָהֶם שְׁאֵלָתָם (תהלים קו, טו) וְגוֹ'. וְאִם תֹּאמַר שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם שׁוֹר וּבְהֵמָה, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר, וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד (שמות יב, לח). וְאִם נֹאמַר אֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר, וַהֲלֹא כְּתִיב בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ, וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָּד עָצוּם מְאֹד (במדבר לב, א). מִכָּאן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לֹא בָּשָׂר הָיָה שֶׁנִּתְאַוּוּ, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר (תהלים עח, כז). וְאֵין שְׁאֵר אֶלָּא עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ (ויקרא יח, ו). הֱוֵי, שֶׁכָּךְ בִּקְּשׁוּ לְהַתִּיר לָהֶם אֶת כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ, לֹא תִּקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה, לְהַתִּיר לָהֶם אֶת הָעֲרָיוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בּוֹכֶה לְמִשְׁפְּחוֹתָיו. וּכְשֶׁבִּקְּשׁוּ כֵן, לְפִיכָךְ וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד, וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רַע. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ וְלָמָּה לֹא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ. לְשֶׁעָבַר הָיָה עִמִּי מִי יִשָּׂא בְּמַשָּׂאָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְעַכְשָׁו אֲנִי לְבַדִּי אֵינִי יָכוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא אוּכַל לָשֵׂאת אֶת הָעָם הַזֶּה, אִם כָּכָה אַתְּ עוֹשֶׂה לִי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מַנֵּה תַּחַת אוֹתָן הַזְּקֵנִים, אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמָּךְ שָׁם, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁיּוֹם מִנּוּי הַזְּקֵנִים הָיָה חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב, כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יֵרֵד ה' (שמות יט, יא). וְאַף בְּמִנּוּי הַזְּקֵנִים כָּתוּב בּוֹ יְרִידָה. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לַמֶּלֶךְ שְׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס וְשָׂכַר לְתוֹכָהּ שׁוֹמֵר, וְנָתַן לוֹ שְׂכַר שְׁמִירָה לִשְׁמֹר אֶת הַפַּרְדֵּס. לְאַחַר זְמַן, אָמַר לוֹ הַשּׁוֹמֵר, אֵינִי יָכֹל לִשְׁמֹר כֻּלּוֹ לְבַדִּי, אֶלָּא הֲבֵא לִי עוֹד אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ עִמִּי. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, נָתַתִּי לְךָ אֶת הַפַּרְדֵּס כֻּלּוֹ לְשָׁמְרוֹ, וְכָל שְׂכִירוּת שְׁמִירָתוֹ לְךָ נָתַתִּי. וְעַכְשָׁו אַתָּה אוֹמֵר, הֲבֵא לִי אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ עִמִּי. הֲרֵי אֲנִי מֵבִיא אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ עִמָּךְ. וֶהֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁאֵין אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם שְׂכַר שְׁמִירָה מִשֶּׁלִּי, אֶלָּא מִתּוֹךְ שָׂכָר שֶׁנָּתַתִּי לְךָ, מִשָּׁם הֵם נוֹטְלִין שְׂכִירָתָן. כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ: לֹא אוּכַל אֲנִי לְבַדִּי לָשֵׂאת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי נָתַתִּי לְךָ דַּעַת וְכֹחַ לְפַרְנֵס אֶת בָּנַי, וְלֹא הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ אֲחֵרִים אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בְּךָ כֹּחַ וָדַעַת וְנִתְיַחַדְתָּ אַתָּה בְּאוֹתָהּ גְּדֻלָּה, וְעַכְשָׁו אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֲחֵרִים. אֶלָּא הֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁמִּשֶּׁלִּי אֵינָן נוֹטְלִין כְּלוּם, אֶלָּא מִשֶּׁלְּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ וְגוֹ'. וְאַף עַל פִּי כֵן מֹשֶׁה לֹא חָסַר כְּלוּם. תֵּדַע לְךָ, שֶׁלְּאַחַר אַרְבָּעִים שָׁנָה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְנָתַתָּ מֵהוֹדְךָ עָלָיו (במדבר כז, יח-כ). מַה כְּתִיב בִּיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה (דברים לד, ט). לָמָּה, כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו (שם). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה, יְחִידִים נִתְנַבְּאוּ. אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא, כָּל יִשְׂרָאֵל נַעֲשִׂין נְבִיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפֹּךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם וְגוֹ' (יואל ג, א). כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא.
מדרש תנחומא
וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר וְגוֹ' וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדֶּרֶךְ. וַהֲלֹא כְּתִיב: וְרוּחֲךָ הַטּוֹבָה נָתַתָּ לְהַשְׂכִּילָם (נחמיה ט, כ). אֶלָּא אוֹתָן שַׁיָּרוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם שֶׁנִּגְזְרָה עֲלֵיהֶם מִיתָה, לֹא הָיוּ רוֹאִים בַּמִּדְבָּר נַחַת רוּחַ וְלֹא רוּחַ טוֹבָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וּבְנֵיכֶם יִהְיוּ רוֹעִים בַּמִּדְבָּר וְגוֹ' (במדבר יד, לג), זֶה הוּא עַם שֶׁקָּצְרָה נַפְשָׁם בַּדֶּרֶךְ. וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה, הִשְׁווּ עֶבֶד לְקוֹנוֹ. וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלוֹקֵל, שֶׁלֹּא הָיָה יָכֹל אוֹתוֹ הַדּוֹר לִטְעֹם מִן פֵּרוֹת הָאָרֶץ כְּלוּם. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, כְּשֶׁהָיוּ מְגַלִּין לָהֶם הַתַּגָּרִים הַסַּל הַבָּא מִפֵּרוֹת הָאָרֶץ, הָיוּ מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרַע הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה (דברים א, לה), כָּל טוּב הַבָּא מֵחֲמַת הָאָרֶץ. לְכָךְ נִתְקַצֵּר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדֶּרֶךְ. הֵם שֶׁרִנְּנוּ, וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה. וַיִּשְׁלַח ה' בָּעָם אֶת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים. מָה רָאָה לִיפָּרַע מֵהֶן בִּנְחָשִׁים. אֶלָּא נָחָשׁ הוּא פָּתַח בְּלָשׁוֹן הָרַע תְּחִלָּה, וְנִתְקַלֵּל, וְלֹא לָמְדוּ מִמֶּנּוּ וַיְדַבְּרוּ לָשׁוֹן הָרַע עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. יָבֹא נָחָשׁ מִי שֶׁהִתְחִיל בְּלָשׁוֹן הָרַע תְּחִלָּה וְנִתְקַלֵּל, וְיִפָּרַע מִמְּסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר: וּפוֹרֵץ גָּדֵר יִשָּׁכֶנּוּ נָחָשׁ. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִפְרַע מֵהֶם בִּנְחָשִׁים. הַנָּחָשׁ, אֲפִלּוּ אוֹכֵל כָּל מַעֲדַנִּים שֶׁבָּעוֹלָם, נֶהְפָּכִין בְּפִיו לֶעָפָר, דִּכְתִיב: וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ (ישעיה סה, כה). וְאֵלּוּ אוֹכְלִין אֶת הַמָּן שֶׁנֶּהְפַּךְ לָהֶם לְמַטְעַמִּים הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן לָהֶם שְׁאֵלָתָם (תהלים קו, טו), וְתַאֲוָתָם יָבִיא לָהֶם (שם עח, כט). וְאוֹמֵר: זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר (דברים ב, ז). יָבֹא נָחָשׁ שֶׁאוֹכֵל מִינִין הַרְבֵּה וּבְפִיו טַעַם אֶחָד, וְיִפָּרַע מֵאוֹכְלֵי מִין אֶחָד וְטוֹעֲמִים מִינִין הַרְבֵּה. אֶת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים, שֶׁשּׂוֹרְפִין אֶת הַנֶּפֶשׁ. רַבִּי יוּדָן אוֹמֵר, הַנְּחָשִׁים שֶׁהָיָה הֶעָנָן שׂוֹרֵף אוֹתָן וְעוֹשֶׂה אוֹתָן גָּדֵר לַמַּחֲנֶה לְהוֹדִיעָם נִסִּים שֶׁעָשָׂה לָהֶם הַמָּקוֹם, אוֹתָן גִּירָה בָּהֶן. וַיָּבֹא הָעָם אֶל מֹשֶׁה וְיֹאמְרוּ חָטָאנוּ כִּי דִּבַּרְנוּ בַּה' וּבָךְ, יָדַעְנוּ שֶׁדִּבַּרְנוּ בְּמֹשֶׁה. וְנִשְׁתַּטְּחוּ לְפָנָיו וְאָמְרוּ לוֹ: הִתְפַּלֵּל אֶל ה' וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת הַנָּחָשׁ. רַבִּי אוֹמֵר, נָחָשׁ יְחִידִי הָיָה, לְהוֹדִיעֲךָ עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁלֹּא נִשְׁתַּהָה לְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, וּלְהוֹדִיעְךָ כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה, כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ חָטָאנוּ, מִיָּד נִתְרַצָּה לָהֶם, שֶׁאֵין הַמּוֹחֵל נַעֲשָׂה לָהֶם אַכְזָרִי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים וַיְרַפֵּא הָאֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ (בראשית כ, יז). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וַה' שָׁב אֶת שְׁבוּת אִיּוֹב בְּהִתְפַּלְּלוֹ בְּעַד רֵעֵהוּ (איוב מב, י). וּמִנַּיִן שֶׁאִם סָרַח אָדָם לַחֲבֵרוֹ וְאוֹמֵר לוֹ חָטָאתִי שֶׁאִם אֵינוֹ מוֹחֵל לוֹ נִקְרָא חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: גַּם אֲנֹכִי חָלִילָה לִי מֵחֲטֹא לַה' מֵחֲדֹל לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם (ש״א יב, כג). אֵימָתַי, כְּשֶׁבָּאוּ לוֹ וְאָמְרוּ חָטָאנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שְׁמוּאֵל חָטָאנוּ כִּי עָבַרְנוּ וְגוֹ' (שם פסוק יט). וְהֵשִׁיב, חָלִילָה לִי מֵחֲטֹא. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ. לֹא נְשׁוּךְ נָחָשׁ בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל הַנָּשׁוּךְ, אֲפִלּוּ נָשׁוּךְ מִפֶּתֶן וְעַקְרָב וְחַיָּה רָעָה וְכֶלֶב. וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וַיְשִׂימֵהוּ עַל הַנֵּס, זְרָקוֹ לָאֲוִיר וְעָמַד. וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּחֲנוּ בְּאוֹבוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ אוֹיְבִים לַמָּקוֹם. וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים, שֶׁהָיוּ מְלֵאִים עֶבְרָה. וַיַּחֲנוּ בְּנַחַל זָרֶד, שֶׁלֹּא הָיָה הַנַּחַל אֶלָּא מָלֵא זֶרֶת וְלֹא יָכְלוּ לְעָבְרוֹ. וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה נִשְׁתַּהוּ לְעָבְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: עַתָּה קוּמוּ וְעִבְרוּ לָכֶם אֶת נַחַל זָרֶד, וְהַיָּמִים אֲשֶׁר הָלַכְנוּ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְגוֹ' (דברים ב, יג-יד). מִשָּׁם נָסְעוּ וַיַּחֲנוּ מַעֲבַר אַרְנוֹן, שֶׁנִּתְרַצָּה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.