תהילים קו:טז מדרש: מדרש לקח טוב, עין יעקב, מדרש תנחומא ומדרש שכל טוב

פס'.ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אליהם רב לכם (וגו') וישמע משה ויפול על פניו. וכן הוא אומר (תהילים ק״ו:ט״ז) ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש ה':

יב אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת־קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת: בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, שָׂדֶה פְּלוֹנִית לִפְלוֹנִי. (וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אָמַר רַב: אַרְבָּעִים יוֹם קֹדֶם יְצִירַת הַוָּלָד בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת: בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, שָׂדֶה פְּלוֹנִית לִפְלוֹנִי, בַּיִת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, אֵשֶׁת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי. המאמרים האלו הובאו בגמרא להקשות על מאמר שמואל: מותר לארס אשה בחול המועד, שמא יקדמנו אחר, ותרצו הקושיא ואמרו:) אֶלָּא אֵימָא: שֶׁמָּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר בְּרַחֲמִים, כִּי הָא דְּרָבָא, שַׁמְעֵיהּ לְהַהוּא גַּבְרָא דְּקָא בָּעִי רַחֲמֵי, (רחמנא) [וְאָמַר]: תִּזְדַּמֵּן לִי פְּלָנִיתָא. אָמַר לֵיהּ: לָא תִּיבָּעִי רַחֲמֵי הָכִי, אִי חַזְיָא לָךְ, לָא אַזְלָא מִמְּךָ, וְאִי לָא, כָּפַרְתְּ (בה) [בַּה']. בָּתַר הָכִי שַׁמְעֵיהּ דְּקָאָמַר: (רחמנא) אוֹ אִיהוּ לֵימוּת מִקַּמָּהּ, אוֹ אִיהִי תְּמוּת מִקַּמֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ: לָא אַמְרִי לָךְ: לָא תִּיבָּעִי (רחמי) עֲלַהּ דְּמִלְּתָא הָכִי. אָמַר רַב מִשּׁוּם רַבִּי רְאוּבֵן בַּר אִיצְטְרוּבָּלִי: מִן הַתּוֹרָה מִן הַנְּבִיאִים וּמִן הַכְּתוּבִים, מֵה' אִשָּׁה לְאִישׁ. מִן הַתּוֹרָה, דִּכְתִיב: (בראשית כ״ד:נ׳) "וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ: מֵה' יָצָא הַדָּבָר". מִן הַנְּבִיאִים, דִּכְתִיב: (שופטים י״ד:ד׳) "וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵה' הִיא". מִן הַכְּתוּבִים, דִּכְתִיב: (משלי י״ט:י״ד) "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת". וְאָמַר רַב מִשּׁוּם רַבִּי רְאוּבֵן בַּר אִיצְטְרוּבָּלִי, וְאַמְרֵי לָהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא, [אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן בֶּן אִיצְטְרוּבָּלִי]: אֵין אָדָם נֶחְשָׁד בְּדָבָר, אֶלָּא אִם כֵּן עֲשָׂאוֹ, וְאִם לֹא עֲשָׂאוֹ כֻּלּוֹ, עָשָׂה מִקְּצָתוֹ, וְאִם לֹא עָשָׂה מִקְּצָתוֹ, הִרְהֵר בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ, וְאִם לֹא הִרְהֵר בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ, רָאָה אֲחֵרִים שֶׁעֲשָׂאוּהוּ וְשָׂמַח. מֵתִיב רַב יַעֲקֹב: (מנהר פקוד) (מלכים ב י״ז:ט׳) "וַיְחַפְּאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא כֵן עַל ה' אֱלֹהֵיהֶם"? הָתָם לְהַכְעִיס הוּא דְּעָבוּד. (תָּא שְׁמַע: (במדבר ט״ז:ד׳) "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו", מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע? אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מֵאֵשֶׁת אִישׁ, וּמְנָא לָן? שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ק״ו:ט״ז) "וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה", הָתָם מִשּׁוּם שִׂנְאָה הוּא דְּעָבוּד. וּבְסֵפֶר אַחֵר אֵין כָּתוּב: "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה", אֶלָּא) תָּא שְׁמַע: "וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה", רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק אָמַר: מְלַמֵּד, שֶׁכָּל אֶחָד קִנֵּא לְאִשְׁתּוֹ מִמֹּשֶׁה. הָתָם מִשּׁוּם שִׂנְאָה הוּא דְּעָבוּד. תָּא שְׁמַע: דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי עִם מִי שֶׁחוֹשְׁדִין אוֹתוֹ בְּדָבָר, וְאֵין בּוֹ. וְאָמַר רַב פָּפָּא: לְדִידִי חַשְׁדוּן (בי) וְלָא הֲוָה בִּי. לָא קַשְׁיָא, הָא בְּקָלָא דְּפָסִיק, הָא, בְּקָלָא דְּלָא פָּסִיק.

וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת. לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אוֹן. שֶׁכָּל יָמָיו בַּאֲנִינוּת הָיָה. בֶּן פֶּלֶת, שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ נִפְלָאוֹת. אָמַר רַב, אוֹן בֶּן פֶּלֶת, אִשְׁתּוֹ הִצִּילַתּוּ. אָמְרָה לוֹ: מַה לִיךְ בַּהֲדֵין פְּלֻגְתָּא, אִי אַהֲרֹן כַּהֲנָא רַבָּא, אַתְּ תַּלְמִידָא. אִי קֹרַח יְהִי כַּהֲנָא רַבָּא, אַתְּ תַּלְמִידָא. אָמַר לָהּ: יְדַעְנָא דְּכֻלָּא כְּנִישְׂתָּא קַדִּישָׁא, דִּכְתִיב: כִּי כָּל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדוֹשִׁים. מַה עַבְדַּת. אַשְׁקִיתֵיהּ חַמְרָא וְאַרְוִיתֵיהּ וְאַגְנִיתֵיהּ בְּעַרְסִיתֵיהּ, וַהֲוָה יָתְבָא אַבָּבָא דְּבֵיתָא וּסְתַרְתֵיהּ לְמַזְיָהּ. כָּל מַאן דְּאָתָא בִּשְׁבִיל אוֹן בַּעֲלָהּ, חַזְיָהּ וַהֲדַר. אַדְהָכִי וְהָכִי אִיבְלָעִינְהוּ אַרְעָא. הַיְינוּ דִּכְתִיב: חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ (משלי יד, א), זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹן. וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ (שם), זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל קֹרַח. וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה נְשִׂיאֵי עֵדָה, מְיֻחָדִין שֶׁבָּעֵדָה. קְרִאֵי מוֹעֵד, שֶׁיּוֹדְעִין לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנִים וְלִקְבֹּעַ אֶת הַחֳדָשִׁים וְהַתְּקוּפוֹת. אַנְשֵׁי שֵׁם, שֶׁהָיָה לָהֶם שֵׁם בַּכֹּל. וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו. מַה שָּׁמַע. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, מְלַמֵּד, שֶׁחֲשָׁדוּהוּ בְּאֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְקַנְּאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה (תהלים קו, טז). אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַב, מְלַמֵּד, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד קִנֵּא לְאִשְׁתּוֹ מִן מֹשֶׁה. וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיֵּלֵךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, מִכָּאן שֶׁאֵין מַחְזִיקִין בַּמַּחֲלֹקֶת, אָמַר רַב, כָּל הַמַּחֲזִיק בַּמַּחֲלֹקֶת, עוֹבֵר בְּלַאו, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר: וְלֹא יִהְיֶה כְּקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ. רַב אַסִּי אָמַר, רָאוּי הוּא לְהִצְטָרֵעַ. כְּתִיב הָכָא, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר ה' בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ. וּכְתִיב הָתָם, וַיֹּאמֶר ה' לוֹ עוֹד הֲבֵא נָא יָדְךָ וְגוֹ' (שמות ד, ו). אָמַר רַב חִסְדָּא, כָּל הַחוֹלֵק עַל רַבּוֹ, כְּאִלּוּ חוֹלֵק עַל הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּהַצֹּתָם עַל ה' (במדבר כו, ט). אָמַר רַב חֲמָא בַּר חֲנִינָא, כָּל הָעוֹשֶׂה מְרִיבָה עִם רַבּוֹ, כְּאִלּוּ עוֹשֶׂה מְרִיבָה עִם הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת ה' (שם כ, יג). אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא, כָּל הַמִּתְרַעֵם עַל רַבּוֹ, כְּאִלּוּ מִתְרַעֵם עַל הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא עָלֵינוּ תְּלוּנוֹתֵיכֶם כִּי עַל ה' (שמות טז, ח). אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, כָּל הַמְּהַרְהֵר אַחֲרֵי רַבּוֹ, כְּאִלּוּ מְהַרְהֵר אַחֲרֵי הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְדַבֵּר הָעָם בָּאֱלֹהִים וּבְמֹשֶׁה (במדבר כא, ה).