תהילים קו:כג מדרש: ויקרא רבה, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), מדרש אגדה וקוהלת רבה

רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי בֶּרֶכְיָה סָבָא פָּתַח (תהלים פט, כ): אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ וגו', מְדַבֵּר בְּאַבְרָהָם שֶׁנִּדְבַּר עִמּוֹ בְּדִבּוּר וּבְחָזוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית טו, א): אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר. לַחֲסִידֶךָ (מיכה ז, כ): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם. (תהלים פט, כ): וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל גִּבּוֹר, שֶׁהָרַג אַרְבָּעָה מְלָכִים בְּלַיְלָה אֶחָד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יד, טו): וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה וגו', אָמַר רַבִּי יִצְחָק וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם רוֹדֵף הֲרוּגִים, דִּכְתִיב (שם): וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹרֵג וְאַבְרָהָם רוֹדֵף (תהלים פט, כ): הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם, זֶה אַבְרָהָם שֶׁהָיָה בָּחוּר מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ט, ז): אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם. דָּבָר אַחֵר, אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ, מְדַבֵּר בְּדָוִד שֶׁנִּדְבַּר עִמּוֹ בְּחָזוֹן וּבְדִבּוּר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב, ז, יז): כְּכֹל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּכְכֹל הַחִזָּיוֹן הַזֶּה כֵּן דִּבֶּר נָתָן אֶל דָּוִד. לַחֲסִידֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פו, ב): שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי. וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל גִּבּוֹר, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִלְחָמוֹת עָשָׂה דָּוִד, וְרַבָּנָן אָמְרֵי שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה, וְלָא פְּלִיגֵי, מַאן דְּאָמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לְצָרְכֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּמַאן דְּאָמַר שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה, חָמֵשׁ לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לְצָרְכֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם, זֶה דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, ע): וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ וגו'. דָּבָר אַחֵר, אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן, זֶה משֶׁה, שֶׁנִּדְבַּר עִמּוֹ בְּדִבּוּר וּבְחָזוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, ח): פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וגו'. לַחֲסִידֶיךָ, שֶׁהָיָה מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ח): תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ. וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל גִּבּוֹר, אַתְיָא כִּי הַהִיא דְּאָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילָאי בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מַשּׂוֹי שֶׁקָּשֶׁה לְאֶחָד נוֹחַ לִשְׁנַיִם, קָשֶׁה לִשְׁנַיִם נוֹחַ לְאַרְבָּעָה, אוֹ שֶׁמָּא מַשּׂוֹי שֶׁקָּשֶׁה לְשִׁשִּׁים רִבּוֹא נוֹחַ לְאֶחָד, כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין לִפְנֵי הַר סִינַי וְאוֹמְרִים (דברים ה, כב): אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ, וּמשֶׁה שׁוֹמֵעַ קוֹל הַדִּבּוּר עַצְמוֹ וְחָיָה, תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵן שֶׁמִּכֻּלָּם לֹא קָרָא הַדִּבּוּר אֶלָּא לְמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה, הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם (תהלים קו, כג): לוּלֵי משֶׁה בְחִירוֹ.

א״ר יוחנן משום רבי יוסי בן זמרא כל התולה בזכות עצמו תולין לו בזכות אחרים. וכל התולה בזכות אחרים תולין לו בזכות עצמו. משה תלה בזכות אחרים שנאמר (שמות לב יג) זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך תלו לו בזכות עצמו שנאמר (תהלים קו כג) ויאמר להשמידם לולי משה בחירו וגו. חזקיה תלה בזכות עצמו דכתיב (ישעיה לח ג) זכר נא את אשר התהלכתי לפניך תלו לו בזכות אחרים שנאמר (מ״ב יט לד) וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי. והיינו דריב״ל דאמר ריב״ל מאי דכתיב (ישעיה לח יז) הנה לשלום מר לי מר. אפילו בשעה ששיגר לו הקב״ה שלום מר הוא לו:

קח את אהרן. שאמר הכתוב אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך (תהלים ס"ה ה'), אשרי כל מי שבחרו הקב"ה, אעפ"י שלא קרבו, ואשריו מי שקרבו ואעפ"י שלא בחרו, הטוב שבאבות שבחר בו הקב"ה ולא קירבו, זה אברהם אבינו, אתה מוצא שבחרו הקב"ה והוא קירב את עצמו, שנאמר אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים [ושמת את שמו אברהם] ומצאת את לבבו נאמן לפניך (נחמי' ט' ז' ח'). יעקב בחרו הקב"ה, שנאמר יעקב אשר בחרתיך (ישעיה מ"א ח'), וכתיב כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו (תהלים קל"ח ד'), ולא קרבו והוא קירב את עצמו, שנאמר ויעקב איש תם יושב אוהלים (בראשית כ"ה כ"ז). משה בחרו הקב"ה וקירבו, שנאמר לולי משה בחירו עמד בפרץ לפני (תהלים ק"ו כ"ג), וכתיב ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים (שמות כ' י"ח). ודוד ע"ה בחר בו הקב"ה, שנאמר ויבחר בדוד עבדו (תהלים ע"ח ע'). והוא קרב עצמו, שנאמר חבר אני לכל אשר יריאוך (שם קי"ט ע"ג), אשריהם אלו שבחרן הקב"ה, ואעפ"י שלא קרבם. יתרו קרבו הקב"ה ולא בחר בו, רחב הזונה קירבה הקב"ה אבל לא בחרה, רות קרבה אבל לא בחרה, אשריו אהרן בכפלים, שבחר בו וקרבו, ומנין שבחרו, שנאמר והיה האיש אשר אבחר בו וגו' (במדבר י"ז כ'), ומנין שקירבו, שנאמר ואתה הקרב אליך את אהרן וגו' (שמות כ"J א'):