תהילים קו:כו מדרש: מדרש תנחומא, במדבר רבה, מדרש לקח טוב ותנחומא בובר

וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וְגוֹ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: נָתְנָה עָלַי בְקוֹלָהּ עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ (ירמיה יב, ח), אוֹתוֹ קוֹל שֶׁבְּכִיתֶם, גָּרַם לָכֶם לִלְקוֹת בְּשׂוֹנְאִים. וְעַל אוֹתוֹ הַדּוֹר אָמַר יְשַׁעְיָה, בְּיוֹם נִטְעֵךָ תְּשַׂגְשֵׂגִי וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךָ תַּפְרִיחִי (ישעיה יז, יא), בַּיּוֹם שֶׁאָמַר לִיטַע אֶתְכֶם בָּאָרֶץ, עֲשִׂיתֶם סִיגִים. וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי, עַד שֶׁלֹּא בָא הַשָּׁרָב, פָּרַחְתְּ. נֵד קָצִיר בְּיוֹם נַחֲלָה (שם), בַּיּוֹם שֶׁאָמַרְתִּי לִתֵּן לָכֶם נַחֲלַת אֲבוֹתֵיכֶם, עֲשִׂיתֶם קָלוֹן בָּעוֹלָם. וּכְאֵב אָנוּשׁ (שם), זוֹ הַפֻּרְעָנִיּוּת שֶׁנְּטַלְתֶּם יְרֻשָּׁה לְדוֹרוֹת, שֶׁבָּכוּ הָעֵדָה בְּלֵיל תִּשְׁעָה בָּאָב, וְאָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם בְּכִיתֶם בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם לְפָנַי, אֲנִי אֶקְבַּע לָכֶם לַיְלָה זוֹ בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת. וּמִן אוֹתָהּ שָׁעָה נִגְזְרָה עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁתֶּחְרַב, וְעַל יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּגְלוּ בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם. שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר, וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת (תהלים קו, כו-כז), נְשִׂיאוּת יָד כְּנֶגֶד נְשִׂיאוּת קוֹל. וַיִּלֹּנוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיֹאמְרוּ אֲלֵיהֶם כָּל הָעֵדָה, אֵלּוּ סַנְהֶדְרָאוֹת. לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָלָה אָדָם אֶחָד לַבִּימָה שֶׁלּוֹ לָדוּן, הוֹצִיא דָּבָר אֶחָד מִפִּיו בְּמַה שֶּׁחִיֵּב אֶת עַצְמוֹ. הֵנִיחַ הַמֶּלֶךְ הָאלוֹגִין וְחִיְּבוֹ מִפִּיו, וְאָמַר לֵיהּ: בַּדִּין שֶׁהוֹצֵאתָ מִפִּיךָ, בּוֹ אֲנִי דָּנְךָ, וְהֵא לְךָ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ. אַף כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִּגְרֵיכֶם וְגוֹ'. חַי אֲנִי נְאֻם ה' אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאָזְנַי. הִתְחִילוּ לוֹמַר, וְלָמָּה ה' מֵבִיא אוֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב וְגוֹ', וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרַיְמָה, וַיִּפֹּל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פְּנֵיהֶם, וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וְגוֹ', וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', אִם חָפֵץ בָּנוּ ה' וְגוֹ', אַךְ בַּה' וְגוֹ'. אָמְרוּ לָהֶם, אֵין אַתֶּם נֶאֱמָנִים עָלֵינוּ. אַחֵינוּ חוֹשְׁשִׁין בָּנוּ יוֹתֵר מִכֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר: אָנָה אֲנַחְנוּ עוֹלִים אַחֵינוּ הֵמַסּוּ וְגוֹ' (דברים א, כח). וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעֵדָה לִרְגֹּם וְגוֹ'. וּמִי הֵם, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. וּכְבוֹד ה' נִרְאָה, מְלַמֵּד, שֶׁהָיוּ זוֹרְקִין אֲבָנִים וְהֶעָנָן מְקַבְּלָן. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עַד אָנָה יְנָאֲצוּנִי הָעָם הַזֶּה וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִּי. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שְׁתֵּי צְוָחוֹת שֶׁצָּוַחְתִּי מִפְּנֵיהֶם. חַיֵּיכֶם, שֶׁסּוֹפְכֶם לִצְוֹחַ בְּשִׁעְבּוּד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: עַד אָנָה ה' תִּשְׁכְּחֵנִי נֶצַח, עַד אָנָה תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי וְגוֹ', עַד אָנָה יָרוּם אוֹיְבִי עָלַי (תהלים יג, ב-ג). צָוַחְתִּי, עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת. סוֹפְכֶם לִצְוֹחַ, וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד וְגוֹ' (שם ו, ד).

וַתִּשָֹּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם (במדבר יד, א), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי יח, ח): דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן, דְּבָרִים שֶׁרָגְנוּ אַחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, גָרְמוּ לָהֶם צָרָה גְּדוֹלָה, שֶׁאִלּוּ לֹא נִשְׁתַּוּוּ לַמְּרַגְּלִים לֹא הָיוּ לוֹקִין עִמָּהֶם, אֶלָּא הִשְׁלִימוּ אַחֲרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, כז): וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ, מַהוּ וַתֵּרָגְנוּ, תַּרְתֶּם גְּנוּת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁקְּרָאָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶרֶץ טוֹבָה. וַתִּשָֹּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ירמיה יב, ח): נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ, אוֹתוֹ קוֹל שֶׁבְּכִיתֶם, גָּרַם לָכֶם לִהְיוֹת שְׂנוּאִין, וְעַל אוֹתוֹ הַדּוֹר אָמַר יְשַׁעְיָה (ישעיה יז, יא): בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי. בַּיּוֹם שֶׁאָמַר לִטַּע אֶתְכֶם בָּאָרֶץ נַעֲשֵׂיתֶם סִיגִים, וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי, עַד שֶׁלֹא בָּא הַשָּׁרָב פְּרַחְתֶּם, (ישעיה יז, יא): נֵד קָצִיר בְּיוֹם נַחֲלָה, בַּיּוֹם שֶׁעָבַרְתִּי לִתֵּן לָכֶם נַחֲלַת אֲבִיכֶם, נַעֲשֵׂיתֶם קָלוֹן בָּעוֹלָם, (ישעיה יז, יא): וּכְאֵב אָנוּשׁ, זֶה הַפֻּרְעָנוּת שֶׁשְּׁלַחְתֶּם יְרוּשָׁה לְדוֹרוֹת, שֶׁבָּכוּ בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב, וְאָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם בְּכִיתֶם בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם לְפָנַי, אֲנִי אֶקְבַּע לָכֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת, וּמִן אוֹתָהּ שָׁעָה נִגְזְרָה עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁתִּתְחָרֵב, כְּדֵי שֶׁיִּגְלוּ יִשְׂרָאֵל לְבֵין הָאֻמּוֹת, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (תהלים קו, כו כז): וַיִּשָֹּׂא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר, וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת, נְשִׂיאוּת יַד כְּנֶגֶד נְשִׂיאוּת קוֹל.

פס'. ואולם חי אני וימלא כבוד ה' את כל הארץ. אלו ישראל שנקראו כבוד ה' שנאמר (ישעיהו מ״ג:ז׳) כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו. מיכן שנגזרה גזרה על ישראל שיהו גולים בין אומות העולם וכן אמר דוד (תהילים ק״ו:כ״ו) וישא ידו להם להפיל אותם במדבר וגו'. ד״א ואולם חי אני וימלא כבוד וגו'. כי מתוך שישראל חוטאין לפני ואני סולח להם ימלא כבוד ה' את כל הארץ שיהו אומות העולם אומרין (שם קמד) אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלהיו: