תהילים קו:כט מדרש: רות רבה (לרנר) ורות רבה

[ו] אלופינו מסובלים [אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחובותינו] (תהלים קמד: יד) ר' יוחנן אמר, אלופינו מבלי' אין כתיב כאן אלא אלופינו מסובלים - בשעה שהקטנים סובלים [את הגדולים] אין פרץ אין פרצה של פורענות, כמא דאתמר ותפרץ בם מגפה (תהלים קו: כט). ואין יוצאת - אין יציאה שלפורענות, כמא דאת אמר ואש יצאה מאת י"י (במדבר טז: לה). ואין צוחה - אין צוחה שלפורענות, כמא דאת אמר וכל ישראל אשר סביבותיהם נסו לקולם (שם: לד). ריש לקיש מסריס קרייה, אלופינו מסובלים אל תהי קורא כן אלא אלופינו מסובלים - בשעה שהגדולי' סובלים את הקטנים, אין פרץ - אין פרצה של גלות, כמא דאת אמר ופרצים תשאנה אשה נגדה (עמוס ד: ג) ואין יוצאת - אין יציאה של פורענות, כמד"א שלח מעל פני ויצאו (ירמיה טו: א). ואין צוחה - אין צווחה שלפורענות, כמא דאת אמר וצוחת ירושלים עלתה (ירמיה יד: ב). ר' לוליאנוס בר טברוס [בשם ר' יצחק] אמר בשעה שהגדולים סובלים את הקטנים, והקטנים את הגדולים, אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחובותינו. אין פרץ - לא של פורענות ולא של גלות. ואין יוצאת - לא של פורענות ולא של גלות. [ואין צוחה - לא של פורענות ולא של גלות]. ר' הונא בשם ר' יוסף אומר, בשעה שהקטנים סובלים את הגדולים, ואין הגדולים נושאין משוי של קטנים, עליהם הוא אומר י"י במשפט יבא עם זקני עמו ושריו (ישעיה ג: יד). ואת אלימלך כד אתא עקתא לדרך שבקתנון ואזלת לך, [וילך איש מבית לחם יהודה].

וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ, כֵּיוָן דַּאֲתַת עָקְתָה אֲזַלְתְּ לָךְ וּשְׁבַקְתְּ לְהוֹן, וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים קמד, יד): אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר סוֹבְלִין אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא מְסֻבָּלִים, בְּשָׁעָה שֶׁהַקְּטַנִּים סוֹבְלִין אֶת הַגְּדוֹלִים, אֵין פֶּרֶץ, אֵין פִּרְצָה שֶׁל מַגֵּפָה, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים קו, כט): וַתִּפְרָץ בָּם מַגֵּפָה. וְאֵין יוֹצֵאת, אֵין יְצִיאָתָהּ שֶׁל מַגֵּפָה, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא ט, כד): וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה', אֵין צְוָחָה, אֵין צְוָחָה שֶׁל מַגֵּפָה, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר טז, לד): וְכָל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם נָסוּ לְקֹלָם. רֵישׁ לָקִישׁ מְסָרֵס קְרָא, בְּשָׁעָה שֶׁהַגְּדוֹלִים סוֹבְלִים אֶת הַקְּטַנִּים, אֵין פֶּרֶץ שֶׁל גָּלוּת, דִּכְתִיב (עמוס ד, ג): וּפְרָצִים תֵּצֶאנָה. וְאֵין יוֹצֵאת שֶׁל גָּלוּת, דִּכְתִיב (ירמיה טו, א): שַׁלַּח מֵעַל פָּנַי וְיֵצֵאוּ. וְאֵין צְוָחָה שֶׁל גָּלוּת, דִכְתִיב (ירמיה ח, יט): הִנֵּה קוֹל שַׁוְעַת בַּת עַמִּי, וּכְתִיב (ירמיה יד, ב): וְצִוְחַת יְרוּשָׁלָיִם עָלָתָה. רַבִּי לוּלִיאָנִי אָמַר בְּשָׁעָה שֶׁהַקְּטַנִּים שׁוֹמְעִים אֶת הַגְּדוֹלִים וְאֵין הַגְּדוֹלִים נוֹשְׂאִין מַשָֹּׂאָן שֶׁל קְטַנִּים, עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב אוֹמֵר (ישעיה ג, יד): ה' בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא. וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ, כַּד אֲתַת עָקְתָא אֲזֵילְתְּ לָךְ וּשְׁבַקְתְּ לְהוֹן, וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה.