תהילים קו:מח מדרש: מדרש תנחומא וסדר עולם רבה

קְדֹשִים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁלֹּא בָּרָאתִי עוֹלָמִי, הָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְּסִין אוֹתִי בָּכֶם וּמְקַדְּשִׁין אֶת שְׁמִי בָּכֶם, וְהָיוּ אוֹמְרִים: בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. כֵּיוָן שֶׁנִּבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זֶהוּ שֶׁאָנוּ מְקַלְּסִין אוֹתְךָ בִּשְׁמוֹ. אָמַר לָהֶם: לֹא גָּנַב הוּא זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ (בראשית ג, יז). בָּא נֹחַ, אָמְרוּ לוֹ: זֶה הוּא. אָמַר לָהֶם: זֶה שִׁכּוֹר הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וְגוֹ' (שם ט, כא). עָמַד אַבְרָהָם, אָמְרוּ לְפָנָיו, זֶה הוּא. אָמַר לָהֶן, זֶה גֵּר הוּא שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל. עָמַד יִצְחָק, אָמְרוּ לְפָנָיו, זֶה הוּא. אָמַר לָהֶן, אוֹהֵב הוּא לְשׂוֹנְאַי, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו (שם כה, כח). כֵּיוָן שֶׁבָּא יַעֲקֹב, אָמְרוּ לְפָנָיו, זֶה הוּא. אָמַר לָהֶן, הֵן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ (שם לה, י), וְנִקְרְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עַל שְׁמוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קִדֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל לִשְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר (ישעיה מט, ג). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הוֹאִיל וְנִקְדַּשְׁתֶּם לִשְׁמִי עַד שֶׁלֹּא בָּרָאתִי הָעוֹלָם, הֱיוּ קְדוֹשִׁים כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי קָדוֹשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי. לְכָךְ נֶאֱמַר: קְדֹשִׁים תִּהְיוּ. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁקִּדֵּשׁ אִשָּׁה. אָמַר לָהּ: הוֹאִיל וְנִתְקַדַּשְׁתְּ לִשְׁמִי, אֲנִי מֶלֶךְ וְאַתְּ מַלְכָּה. כְּשֵׁם שֶׁהוּא כְּבוֹדִי, כָּךְ הוּא כְּבוֹדֵךְ. לָמָּה, שֶׁאַתְּ אִשְׁתִּי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, לְךָ וְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְקִדַּשְׁתֶּם הַיּוֹם וּמָחָר (שמות יט, י). קִדְּשָׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ (שמות יט, ו). לָמָּה, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה'. אַף אַתֶּם תִּהְיוּ קְדוֹשִׁים כְּשֵׁם שֶׁקִּדַּשְׁתִּי אֶתְכֶם לִשְׁמִי, שֶׁנֶּאֱמַר: דַּבֵּר אַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זְכִיתֶם, אַתֶּם נִקְרָאִים עֲדַת קְדֹשִׁים. לֹא זְכִיתֶם, אַתֶּם נִקְרָאִים עֵדָה רָעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה (במדבר יד, כז).

כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה וְגוֹ'. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, וְדָרְשׁוּ הַשּׁוֹפְטִים הֵיטֵב. מִשֶּׁיֵּעָשׂוּ הַשּׁוֹפְטִים דִּין, צְּאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם נוֹצְחִין. וְכֵן אָמַר דָּוִד, עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי (תהלים קיט, קכא). וּכְתִיב: עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים (שם פסוק קכב). וְאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מִתְרוֹמֵם בָּעוֹלָם אֶלָּא בְּדִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּגְבַּהּ ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט (ישעיה ה, טז). רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. עַל שְׁלֹשָה דְּבָרִים הָעוֹלָם קַיָּם, עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם (זכריה ח, טז). אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, וְכֻלָּם תְּלוּיִן בַּדִּין, כִּי בַּדִּין, נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם וְנַעֲשֶׂה אֱמֶת. לְפִיכָךְ כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין אֶת הַדִּין, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַפִּיל שׂוֹנְאֵיהֶן לִפְנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: לוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי וְגוֹ', כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ וְגוֹ' (תהלים פא יד, טו). וּמָה הֵן דְּרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. צֶדֶק וּמִשְׁפָּט, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט (בראשית יח, יט). לְפִיכָךְ כְּתִיב בְּפָרָשַׁת דַּיָּנִין, וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפָּט צֶדֶק, וְאַחֲרֵי כֵן, כִּי תֵּצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אוֹיְבֶיךָ. מַהוּ עַל אוֹיְבֶיךָ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, צְּאוּ עֲלֵיהֶם כְּאוֹיְבִים. כְּשֵׁם שֶׁאֵינָם מְרַחֲמִים עֲלֵיכֶם, כָּךְ אַתֶּם לֹא תְּרַחֲמוּ עֲלֵיהֶם. רְאֵה מָה הֵם אוֹמְרִים: לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד (תהלים פג, ה). אוֹתוֹ הַשֵּׁם שֶׁאוֹמֵר, בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל (שם קו, מח). לְפִיכָךְ צְּאוּ עֲלֵיהֶם כְּאוֹיְבִים. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַד מָתַי יִהְיוּ עוֹמְדִין עָלֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהִים, זֵדִים קָמוּ עָלַי וַעֲדַת עָרִיצִים בִּקְּשׁוּ נַפְשִׁי (שם פו, יד). אָמַר לָהֶם: וְלֹא עֲלֵיכֶם בִּלְבַד קָמוּ, אֶלָּא אַף עָלַי, שֶׁנֶּאֱמַר: יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל ה' וְעַל מְשִׁיחוֹ (שם ב, ב), אֶלָּא רָאוּ הֵיאַךְ שׂוֹנְאִים. לְכָךְ כְּתִיב: כִּי תֵּצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אוֹיְבֶךָ.

פְּקֹד כָּל בְּכוֹר זָכָר. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְּעֵינַי נִכְבַּדְתָּ וַאֲנִי אֲהַבְתִּיךָ וָאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ וּלְאֻמִּים תַּחַת נַפְשֶׁךָ (ישעיה מג, ד). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְיַעֲקֹב, יַעֲקֹב, הַרְבֵּה אַתָּה יָקָר בְּעֵינַי. לָמָּה, כִּבְיָכוֹל, קָבַעְתִּי אִיקוֹנִין שֶׁלְּךָ בְּכִסֵּא כְּבוֹדִי, וּבְשִׁמְךָ הַמַּלְאָכִים מְקַלְּסִין אוֹתִי וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם (תהלים קו, מח). הֱוֵי, מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְּעֵינַי דָּבָר אַחֵר, מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְּעֵינַי נִכְבַּדְתָּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָקַרְתָּ בְּעֵינַי. כִּבְיָכוֹל, אֲנִי וּמַלְאָכַי נִצָּבִים לְפָנֶיךָ בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָאתָ לֵילֵךְ לְפַדַּן אֲרָם וּבְשָׁעָה שֶׁבָּאתָ. בִּיצִיאָתְךָ מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב וְגוֹ', וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם וְגוֹ', וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו (בראשית כח, י-יג). אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָה, אַשְׁרֵי יְלוּד אִשָּׁה שֶׁכֵּן רָאָה הַמֶּלֶךְ וּפָמַלְיָא שֶׁלּוֹ עוֹמְדִין עָלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ. בִּשְׁעַת בִּיאָתוֹ מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בּוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים (שם לב, ב), הֲרֵי הַמַּלְאָכִים. הַשְּׁכִינָה מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבוֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֵךְ אוֹתוֹ (שם לה, ט). לְכָךְ נֶאֱמַר: מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְּעֵינַי נִכְבַּדְתָּ וְגוֹ'. דָּבָר אַחֵר, מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְּעֵינַי. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָקָר אַתָּה בְּעֵינַי, שֶׁכָּל הָאֻמּוֹת לֹא נָתַתִּי לָהֶם מִנְיָן, וּלְךָ נָתַתִּי מִנְיָן. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ גְּרָנוֹת הַרְבֵּה, וְהָיוּ כֻּלָּן טִנּוֹפוֹת מְלֵאוֹת זוּנִין, וְהוּא אֵינוֹ מְדַקְדֵּק בְּמִנְיָנָן. וְהָיָה לוֹ גֹּרֶן, רָאָה אוֹתָהּ נָאָה, אָמַר לְבֶן בֵּיתוֹ, אוֹתָן הַגְּרָנוֹת שֶׁהֵן טִנּוֹפוֹת וּמְלֵאוֹת זוֹנִין, לֹא הָיִיתִי מְדַקְדֵּק בְּמִנְיָנָם. אֲבָל הַגֹּרֶן הַזֹּאת, חִטִּין יָפוֹת הֵן, לָכֵן אֲנִי רוֹצֶה לְדַקְדֵּק בְּמִנְיָנָהּ לֵידַע כַּמָּה כּוּרִין יֵשׁ בָּהּ, כַּמָּה שַׂקִּים יֵשׁ בָּהּ, כַּמָּה מִדּוֹת יֵשׁ בָּהּ. כָּךְ, הַמֶּלֶךְ, זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְהַגֹּרֶן, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: מְדֻשָׁתִי וּבֶן גָּרְנִי (ישעיה כא, י). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתוֹ (ירמיה ב, ג). בֶּן בֵּיתוֹ, זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא (במדבר יב, ז). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָעַכּוּ״‎ם טִנּוֹפוֹת הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת סִיד, קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יֻצָּתוּ (ישעיה לג, יב), לְכָךְ אַל תְּדַקְדֵּק בְּמִנְיָנָם. אֲבָל יִשְׂרָאֵל צַדִּיקִים הֵם, חִטִּים בְּרוּרִים הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים (שם ס, כא). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, כֻּלָּךְ יָפָה רַעֲיָתִי וּמוּם אֵין בָּךָ (שה״‎ש ד, ז), לְפִיכָךְ אֲנִי מְדַקְדֵּק בְּמִנְיָנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְכָךְ עָשָׂה מֹשֶׁה מָנָה אוֹתָם. כַּמָּה כּוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׁאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כַּמָּה שַׂקִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּצְבָאוֹ וּפְקוּדָיו. כַּמָּה מִדּוֹת, פְּקֹד כָּל בְּכוֹר זָכָר.