יֹ֭אמְרוּ גְּאוּלֵ֣י יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֥ר גְּ֝אָלָ֗ם מִיַּד־צָֽר׃
מדרש תהילים
דבר אחר אשרי האיש. זה שאמר הכתוב (שמואל-ב ז יח) ויבא המלך דוד וישב לפני ה'. וכן תני רבי חייא אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד. רבי אמי בשם ריש לקיש אמר אין ישיבה בעזרה אלא מקום מלכי בית דוד בלבד. וכן הוא אומר וישב דוד. ולא כן אמר רב הונא בשם רבי ישמעאל אין ישיבה למעלה שנאמר (דניאל ז טז) קרבת על חד מן קאמיא. שאין להם קפיצת הרגל. שנאמר (יחזקאל א ז) ורגליהם רגל ישרה. וכתיב (ישעיה ו ב) שרפים עומדים ממעל לו. וכתיב (זכריה ג ז) ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה. למעלה אין ישיבה ודוד יושב. אמר רבי אמי אף למלכי בית דוד אין להם ישיבה. ומהו וישב שסמך עצמו. ולמי היתה ישיבה הוי אומר לכהן גדול. שנאמר (שמואל-א א ט) ועלי הכהן יושב על הכסא. אם כן מהו וישב לפני ה' שישב עצמו בתפלה. תמן תנינן עמוני ומואבי איסורן איסור עולם אבל נקבותיהן מותרות מיד. (שמואל-ב ז יח) ויאמר מי אנכי וגו' ומי ביתי כי הביאותני עד הלום. מה הוא עד הלום. לא די שבאתי בקהל אלא שעשיתני מלך. ואין הלום אלא מלך שנאמר (שמואל-א י כב) הבא עוד הלום איש. (שמואל-ב ז יט) ותקטן עוד זאת בעיניך כאינש דאמר לחבריה זעירא הדא באפך. (שם) ותדבר גם אל בית עבדך למרחוק. שהייתי רחוק ונתקרבתי. (שם) וזאת תורת האדם. זאת שכתבת בתורתך (דברים כג ד) לא יבא עמוני ומואבי. לא כתבת אלא על האדם אבל נקבותיהן מותרות מיד. וזאת תורת האדם אברהם יצחק ויעקב אין כתיב כאן. אלא תורת האדם. ומי הוא משובח שבנביאים ומשובח שבמלכים. משובח שבנביאים זה משה. משובח שבמלכים זה דוד. את מוצא שכל מה שעשה משה עשה דוד. משה הוציא את ישראל ממצרים. ודוד הוציא את ישראל משעבוד מלכיות. משה עשה מלחמות בסיחון ועוג. ודוד עשה מלחמותיו של הקב"ה שנאמר (שמואל-א כה כח) כי מלחמות ה' אדוני נלחם. משה מלך על ישראל ויהודה שנאמר (דברים לג ה) ויהי בישורון מלך. ודוד מלך על ישראל ויהודה. משה קרע להם את הים. ודוד קרע להם את הנהרות שנאמר (תהלים ס ב) בהצותו את ארם נהרים. משה בנה מזבח. ודוד בנה מזבח. זה הקריב וזה הקריב. משה נתן להם חמשה חומשי תורה. וכנגדם נתן להם דוד ספר תהלים שיש בו חמשה ספרים. אשרי האיש. למנצח משכיל. מזמור לאסף. תפלה למשה. יאמרו גאולי. משה בירך את ישראל באשריך. ודוד בירך באשרי. (משלי ח ח) בצדק כל אמרי פי אין בהם נפתל ועקש. אין בהם לא קפדנות ולא עקמנות. מצינו שעקם הכתוב שתים ושלש אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו שנאמר (בראשית ז ח) מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה. אמר רבי יודן בר' מנשיא אף כשבא לפתוח בסימני טהרה. (ויקרא יא ד) את הגמל כי לא מפריס פרסה אין כתיב כאן אלא כי מעלה גרה. (שם ז) ואת החזיר כי לא מעלה גרה אין כתיב כאן אלא כי מפריס פרסה. אמר דוד אף הקב"ה העיד עלי ואמר (שמואל-א יג יד) בקש ה' לו איש כלבבו. וכינה שמו לבוראו מה בוראו לא מוציא דבר מגונה מפיו אף דוד כן. היה לו לומר ארור האיש אשר הלך בעצת רשעים או אשרי האיש אשר הלך בעצת צדיקים. ולא אמר אלא לא הלך. כיוצא בדבר אתה אומר (ירמיה טו א) אם יעמוד משה ושמואל. אתה מוצא שכל מה שכתוב בזה כתוב בזה. זה לוי וזה לוי. זה בנה מזבח וזה בנה מזבח. זה הקריב וזה הקריב. זה מלך וזה מלך. וכן הוא אומר (דברים יח טו) נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים. וכן תמצא בירמיה. מה שכתוב בזה כתוב בזה. כיוצא בדבר דוד ושלמה. מה שכתוב בזה כתוב בזה. רבי יודן אומר המזמור הזה משובח מכל המזמורים:
תנחומא בובר
כתיב והחטה והכסמת לא הכו כי אפילות הנה (שם שם לב), ר' פנחס הכהן בר חמא ור' יהודה בר שלום, ר' פנחס אומר מהו כי אפילות הנה, פלאים עשה בהם הקב"ה, ר' יהודה אומר לקישות היו, אמר לו ר' פנחס והרי כתיב ואת כל עשב השדה הכה הברד (שם שם כה), ואת אומר בשביל שהיו קטנות לא נוכו, אלא פלאים עשה הקב"ה בהם, באותה שעה כיון שראה פרעה כך, אמר למשה התפלל עלי, א"ל (התפאר עלי ואני משלח אותם), במכה הראשונה אמרת לי התפלל עלי, ואני משלח אותם, והתפללתי, ולא שלחת אותם, (למתי אעתיר לך וגו') (שם), א"ל פרעה חטאתי [הפעם] (לה' אלהיכם ולכם) (שמות ט כז), עכשיו אשלחם, כיון ששמע משה כך מה כתיב ויצא משה מעם פרע את העיר ויפרוש כפיו אל ה' וגו' (שם ט לג), ראה מה חביבים צדיקים לפני הקב"ה, שכל מה שהן עושים וגוזרין הקב"ה עושה. אמרו רבותינו מעשה בחוני המעגל שהיה מתפלל שירדו גשמים, עג עוגה ועמד בתוכה, אמר לפניו רבונו של עולם בניך שמו פניהם עלי שהרי אני כבן בית לפניך, נשבע אי בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך, מיד ירדו גשמים, ומה אם חוני המעגל שהיה מבני בניו של משה כך, משה בעצמו על אחת כמה וכמה, לפיכך ויחדלו הקולות והברד [ומטר לא נתך ארצה] (שם). ואיכן הוא שרוי, אמרו רבותינו נתלה באויר עד שיבא גוג ומגוג, שנאמר וגשם שוטף ואבני אלגביש וגו' (יחזקאל לח כב), מיד וירא פרע כי חדל המטר והברד ויוסף לחטוא (שמות שם לד), כך הרשעים כשרואין כשהצרה באה עליהם הם מכניעים עצמן, וכיון שהצרה באה עליו התחיל מקלס להקב"ה כען אנא נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא וגו' (דניאל ד לד). אמר ר' ברכיה הכהן בשם ר' חלבו בשם ר' שמואל בר נחמן, אילולי שהקב"ה דן לבבות ומחשבות קילס נבוכדנצר בפסוק אחד כשם שקילס דוד בכל ספרו, כיון שראה נבוכדנצר עצמו בגדולה התחיל מתגאה, (אנא) [אנה] נבוכדנצר (שם שם א), הלא דא היא בבל רבתא וגו' (שם שם כז), אמר לו הקב"ה, רשע מה אתה מתגאה, עוד מלתא בפום מלכא וגו' (שם שם כח). כל זמן שהרשעים רואים את הצרה באה עליהם הם מכניעין, כשרואין שהולכת חוזרין לרשעותן, שנאמר וירא פרעה כי חדל וגו' (שמות ט לד). אומות העולם מוסיפין וחוטאין, אבל ישראל תם עונך בת ציון (איכה ד כב), אימתי כשיפקוד עוונה של בית אדום, שנאמר פקד עונך בת אדום (שם), מכאן ואילך אין ישראל גולים אלא הקב"ה מכנסן לירושלים, שנאמר יאמרו גאולי ה' אשר גאלם מיד צר, ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים (תהלים קז ב ג).
בראשית רבה
ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר - ר' יודן ורבי יוחנן בן זכאי ור"ע: חד אמר: העולם הזה גלה לו, אבל העולם הבא לא גלה לו. ואוחרנא אמר: אחד העולם הזה ואחד העוה"ב גלה לו. ר' ברכיה, אמר ר' אלעזר ור' יוסי בר חנינא, חד אמר: עד היום הזה גלה לו. ואוחרנא אמר: עד היום ההוא גלה לו. לזרעך נתתי וגו' ר' הונא ור' דוסתאי בשם רבי שמעון בן גמליאל: אף מאמרו של הקדוש ברוך הוא מעשה, שנא' לזרעך נתתי, אתן את הארץ הזאת אין כתיב כאן, אלא נתתי את הארץ הזאת. רבי יודן בשם רבי אבא בר כהנא אמר: (שם קז) יאמרו גאולי ה' אשר הוא גואלם לא נאמר, אלא אשר גאלם. אמר רבי אבון: כי פודה ה' את יעקב אין כתיב כאן, אלא (ירמיה לא) כי פדה ה' את יעקב. רבנן אמרי: (זכריה י) אשרקה להם ואקבצם, כי אפדם אין כתיב כאן, אלא כי פדיתים. אמר רבי יהושע: (ישעיה ד) ויברא ה' על כל מכון הר ציון אין כתיב כאן, אלא ברא כבר היא ברויה ומתוקנה: