וּֽמֵאֲרָצ֗וֹת קִ֫בְּצָ֥ם מִמִּזְרָ֥ח וּמִֽמַּעֲרָ֑ב מִצָּפ֥וֹן וּמִיָּֽם׃
בראשית רבה
ויסע משם אברהם פנה מפני ריח רע שהיו אומרים לוט בן אחי אברהם בא על שתי בנותיו ארצה הנגב שבעה שמות נקראו לו דרום נגב תימן ים וימין וסנינים [נ"א וסינים] היתיבון והכתיב (תהלים פה) ולא ממדבר הרים אמר להם אף הוא דרום הוא אמר רבי חייא בר אבא עבר הוית קמיה כנישתא דצפורין שמעית מינוקא יתיבין וקריין ויסע משם אברהם אמרתי גדולים דברי חכמים שאמרו הוי זהיר בגחלתן שלא תכוה שנשיכתן נשיכת שועל ולחישתן לחישת שרף וכל דבריהם כגחלי אש שמשעה שפירש אבינו אברהם מלוט היתה פרישתו פרישת עולם ויגר בגרר בגרדיקי ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחותי היא ע"כ שלא בטובתה:
מדרש תהילים
מארצות קבצם. כשם שהצפור נתונה ביד הצייד אם מבקש ממיתה אם מבקש מחיה אותה. כך היו ישראל משוקעים ביד המצרים (שמות ג ח) וארד להצילו מיד מצרים. וכן הוא אומר (שם יד ל) ויושע ה' ביום ההוא. אמר ר' אבהו ברבי אחא בשם רבינו כך היו ישראל נתונין בתוך מצרים כעובר שהוא נתון בתוך מעיה של בהמה. וכשם שהרועה נותן יד בתוך מעיה ושומטו כך עשה הקב"ה שנאמר (דברים ד לד) לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי. אמר רבי איבו בשם רבי יוסי בן זימרא כשם שהזהבי הזה פושט ידו ונוטל הזהב מן הכור כך הוציא הקב"ה את ישראל ממצרים שנאמר (שם כ) ואתכם לקח ה' ויוציא אתכם מכור הברזל ממצרים. אמר הקב"ה לישראל כשהייתם במצרים הייתם מפוזרים וכנסתי אתכם לשעה קלה לרעמסס. ועכשיו שאתם מפוזרים בכל הארצות אני אקבץ אתכם לעתיד לבוא שנאמר (ישעיה יא יא) והיה ביום ההוא יוסיף יי' שנית ידו וגו'. ואומר (שם יב) ונשא נס לגוים: