תהילים קטז:ח מדרש: מדרש תנחומא, מדרש תנאים ודברים רבה

לִפְנֵי מוֹתוֹ. וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁלְּאַחַר מוֹתוֹ בֵּרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל. וּמַהוּ לִפְנֵי מוֹתוֹ. לִפְנֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עֲלֵה וָמוּת, הָיָה מַלְאַךְ הַמָּוֶת סָבוּר בְּדַעְתּוֹ וְאוֹמֵר: כְּבָר נָתַן לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְשׁוּת עַל נַפְשׁוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, בָּא וְעָמַד לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, כְּבָר הִבְטִיחַנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא יִמְסְרֵנִי בְּיָדְךָ. אָמַר לוֹ: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ, שֶׁאַתָּה מִסְתַּלֵּק בַּיּוֹם הַזֶּה. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, לֵךְ מִכָּאן, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְקַלֵּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ (תהלים קיח, יז). אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה אַתָּה מִתְגָּאֶה. יֵשׁ לוֹ מִי שֶׁיְּקַלְּסֶנּוּ, הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל (שם יט, ב). אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, אֲנִי מְשַׁתֵּק אוֹתָם וּמְקַלֵּס, שֶׁנֶּאֱמַר: הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וְגוֹ' (דברים לב, א). בָּא אֶצְלוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה. מֶה עָשָׂה מֹשֶׁה. הִזְכִּיר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, וּבָרַח, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא (שם פסוק ג). בָּא אֶצְלוֹ פַּעַם שְׁלִישִׁית. אָמַר מֹשֶׁה, הוֹאִיל וּמִן הַשָּׁמַיִם הוּא בָּא, צָרִיךְ אֲנִי לְצַדֵּק עָלַי אֶת הַדִּין. מִיָּד פָּתַח וְאָמַר, הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ (שם פסוק ד). אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הָיְתָה נַפְשׁוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מְפַרְכֶּסֶת לָצֵאת מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מֵסִיחַ עִמָּהּ, אָמַר לָהּ: נַפְשִׁי, מַה תֹּאמְרִי, שֶׁבִּקֵּשׁ מַלְאַךְ הַמָּוֶת לִשְׁלֹט בָּךְ. אָמְרָה לוֹ: לֹא יֵעָשֶׂה בִּי, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִבְטִיחַנִי שֶׁלֹּא יִמְסְרֵנִי בְּיָדוֹ. אָמַר לָהּ: וְתֹאמְרִי שֶׁרָאִית אוֹתָם בּוֹכִים וּבָכִית עִמָּהֶם. אָמְרָה לוֹ: כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה (תהלים קטז, ח). אָמַר לָהּ: וְתֹאמְרִי שֶׁבִּקְּשׁוּ לִדְחוֹת אוֹתְךָ בַּגֵּיהִנָּם. אָמְרָה לוֹ: אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי (שם). אָמַר לָהּ: וּלְהֵיכָן אַתְּ עֲתִידָה לֵילֵךְ. אָמְרָה לוֹ: אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה' בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים. כְּשֶׁשָּׁמַע מִמֶּנָּה כָּךְ, אָמַר לָהּ מֹשֶׁה, שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי (שם פסוק ז). אָמַר רַבִּי אַבָּא, כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּלֵּק, אָמְרוּ הַתַּחְתּוֹנִים, תּוֹרָהּ צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה. וְהָעֶלְיוֹנִים אָמְרוּ, צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל. וְאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ וּבִכְבוֹדוֹ מְקַלְּסוֹ, וְאוֹמֵר: וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה, לְכָל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים.

כיון שנפטר משה היתה נפשו מעופפת עליו אמ' לה שובי נפשי למנוחיכי (תה' קטז ז) אמרה לו היאך אניח הגוף הטהור הקדוש הזה ואלך ואשכב במקום אחר אמ' לה כי ה' גמל עליכי (שם) אמ' לה שמא מלאך המות נגע ביך אמ' לו חס ושלום כי חלצת נפשי ממות (שם קטז ח) אמ' לה שמא את בוכה כדרך שבוכים על המתים אמ' לו חס ושלום את עיני מן דמעה (שם) אמ' לה שמא דחו אותך מגן עדן אמ' לו חוס ושלום את רגלי מדחי (שם) אמ' לה מה אמרו ליך אמ' לו גזירה גזרו עלי ואמרו אתהלך לפני ה' בארצות החיים (שם קטז ט):

מַהוּ (דברים לג, א): לִפְנֵי מוֹתוֹ, רַבָּנָן אָמְרֵי מֶה עָשָׂה משֶׁה, נָטַל אֶת מַלְאַךְ הַמָּוֶת וְהִשְּׁלִיכוֹ לְפָנָיו, וְהָיָה מְבָרֵךְ הַשְּׁבָטִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי בִּרְכָתוֹ. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, הָלַךְ מַלְאַךְ הַמָּוֶת אֵצֶל משֶׁה וְאָמַר לוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלָחַנִּי אֶצְלְךָ שֶׁאַתָּה מִסְתַּלֵּק בַּיּוֹם הַזֶּה, אָמַר לוֹ משֶׁה לֵךְ מִכָּאן שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְקַלֵּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִנַּיִן, שֶׁכָּתוּב (תהלים קיח, יז): לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ. אָמַר לוֹ, משֶׁה, מָה אַתָּה מִתְגָּאֶה, יֵשׁ לוֹ מִי שֶׁיְקַלְּסוּהוּ, הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ מְקַלְּסִין אוֹתוֹ בְּכָל שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, ב): הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל. אָמַר לוֹ משֶׁה, וַאֲנִי מְשַׁתֵּק אוֹתָן וּמְקַלֵּס אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, א): הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וגו'. בָּא אֶצְלוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה, מֶה עָשָׂה משֶׁה, הִזְכִּיר עָלָיו שֵׁם הַמְפֹרָשׁ וּבָרַח, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, ג): כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא. כֵּיוָן שֶׁבָּא אֶצְלוֹ פַּעַם שְׁלִישִׁית, אָמַר, הוֹאִיל וּמִן הַשֵּׁם הוּא, צָרִיךְ אֲנִי לְצַדֵּק עָלַי אֶת הַדִּין, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, ד): הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק הָיְתָה נַפְשׁוֹ שֶׁל משֶׁה מִתְקַשָּׁה לָצֵאת וְהָיָה משֶׁה מֵסִיחַ עִם נַפְשׁוֹ וְאָמַר נַפְשִׁי תֹּאמַר שֶׁבִּקֵּשׁ מַלְאַךְ הַמָּוֶת לִשְׁלֹט עָלַיִךְ, אָמְרָה לוֹ לֹא יַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּן (תהלים קטז, ח): כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, וְתֹאמַר שֶׁרָאִית אוֹתָן בּוֹכִין וּבָכִית עִמָּהֶן, אָמְרָה לוֹ (תהלים קטז, ח): אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה. אָמַר לָהּ וְתֹאמַר שֶׁבִּקְשׁוּ לִדְחוֹת אוֹתָךְ לַגֵּיהִנֹּם, אָמְרָה לוֹ (דברים קטז, ח): אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי. אָמַר לָהּ וּלְהֵיכָן אַתְּ עֲתִידָה לַהֲלֹךְ, אָמְרָה לוֹ (תהלים קטז, ט): אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה' בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע משֶׁה כָּךְ נָתַן לָהּ רְשׁוּת, אָמַר לָהּ (תהלים קטז, ז): שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי וגו'. אָמַר רַבִּי אָבִין כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּלֵּק, הַתַּחְתּוֹנִים הָיוּ מְקַלְּסִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים (דברים לג, ד): תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה, וְהָעֶלְיוֹנִים מְקַלְּסִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים (דברים לג, כא): צִדְקַת ה' עָשָׂה וגו', וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַלֵּס אוֹתוֹ (דברים לד, י): וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה.