תהילים קט:כב מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב, מדרש לקח טוב ואוצר מדרשים

ואמר ריב״ל לא עשו ישראל את העגל אלא כדי ליתן פתחון פה לבעלי תשובה שנאמר (דברים ה כו) מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים והיינו דא״ר יוחנן משום רשב״י לא היה דוד ראוי לאותו מעשה ולא ישראל ראויין לאותו מעשה לא היה דוד ראוי לאותו מעשה דכתיב (תהלים קט כב) ולבי חלל בקרבי ולא ישראל ראויין לאותו מעשה דכתיב מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי וגו׳ כל הימים ולא עשו אלא (דף ה) לומר לך שאם חטא יחיד אומרים לו כלך אצל יחיד שעשה תשובה אף עתה עשה תשובה אם חטאו צבור אומרים להו לכו אצל צבור שעשו תשובה אף אתם עשו תשובה וצריכא דאי אשמעינן יחיד משום דלא מפרסם חטאיה אבל צבור דמפרסם חטאיה אימא לא צריכא ואי אשמעינן צבור משום דנפישי ברחמי אבל יחיד דלא אלימא זכותיה אימא לא צריכא. והיינו דאמר ר׳ שמואל בר נחמני א״ר יונתן מאי דכתיב (שמואל ב כג א) נאם דוד בן ישי ונאם הגבר חוקם על שהקים עולה של תשובה:

(דף יז) תנו רבנן שלשה הטעימן הקב״ה בעולם הזה מעין עולם הבא ואלו הם אברהם יצחק ויעקב. אברהם דכתיב ביה (בראשית כד) בכל. יצחק דכתיב ביה (שם כז) מכל. יעקב דכתיב ביה (שם לג) כל. ג׳ לא שלט בהם יצר הרע ואלו הם אברהם יצחק ויעקב דכתיב בהו בכל מכל כל. ויש אומרים אף דוד דכתיב (תהלים קט כב) ולבי חלל בקרבי ות״ק ההוא צעריה דקא מדכר:

לו תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁלֹשָׁה, הִטְעִימָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, וְאֵלּוּ הֵם: אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב. אַבְרָהָם, דִּכְתִיב בֵּיה: (בראשית כד) 'בַּכֹּל'. יִצְחָק, דִּכְתִיב בֵּיהּ: (שם כז) 'מִכֹּל'. יַעֲקֹב, דִּכְתִיב בֵּיהּ: (שם לג) 'כֹּל'. שְׁלֹשָׁה, לֹא שָׁלַט בָּהֵם יֵצֶר הָרַע, אֵלּוּ הֵם: אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב. דִּכְתִיב בְּהוּ: 'בַּכֹּל', 'מִכֹּל', 'כֹּל'. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף דָּוִד, דִּכְתִיב: (תהילים ק״ט:כ״ב) "וְלִבִּי חָלָל בְּקִרְבִּי". (ותנא קמא? ההוא) [וְאִידָךְ]? צַעֲרֵיהּ הוּא דְּקָא מַדְכַּר. תָּנוּ רַבָּנָן: שִׁשָּׁה לֹא שָׁלַט בָּהֶם מַלְאַךְ הַמָּוֶת, אֵלּוּ הֵם: אַבְרָהָם, יִצְחָק, וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה, אַהֲרֹן, וּמִרְיָם. אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, דִּכְתִיב בְּהוּ: 'בַּכֹּל' 'מִכֹּל' 'כֹּל'. מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם, דִּכְתִיב בְּהוּ: (במדבר ל״ג:א׳) "עַל פִּי ה'", וְהָא מִרְיָם לָא כָּתַב בָּהּ "עַל פִּי ה'"? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַף מִרְיָם בִּנְשִׁיקָה מֵתָה, דְּאַתְיָא: (במדבר כ) 'שָׁם' (דברים לד) 'שָׁם', מִמֹּשֶׁה. אֶלָּא מִפְּנֵי מַה לֹּא נֶאֱמַר בָּהּ: "עַל פִּי ה'"? שֶׁגְּנַאי הַדָּבָר לוֹמַר. תָּנוּ רַבָּנָן: שִׁבְעָה, לֹא שָׁלְטָה בָּהֶן רִמָּה וְתוֹלֵעָה, אֵלּוּ הֵם: אַבְרָהָם, יִצְחָק, וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה, אַהֲרֹן, וּמִרְיָם, וּבִנְיָמִין בֶּן יַעֲקֹב. אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם, כְּדַאֲמָרָן. בִּנְיָמִין בֶּן יַעֲקֹב, דִּכְתִיב בֵּיהּ: (דברים ל״ג:י״ב) "וּלְבִנְיָמִין אָמַר: יְדִיד ה' יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו". וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף דָּוִד, דִּכְתִיב: (תהילים ט״ז:ט׳) "אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח". (ותנא קמא?) [וְאִידָךְ? הַהוּא], רַחֲמִים הוּא דְּקָא בָּעִי. תָּנוּ רַבָּנָן: אַרְבָּעָה מֵתוּ בְּעֶטְיוֹ שֶׁל נָחָשׁ, וְאֵלּוּ הֵם: בִּנְיָמִין בֶּן יַעֲקֹב, וְעַמְרָם אֲבִי מֹשֶׁה, וְיִשַׁי אָבִי דָּוִד, וְכִלְאָב בֶּן דָּוִד. וְכּוּלְּהוּ גְּמָרָא, לְבַר מִיִּשַׁי [אָבִי דָּוִד], דִּמְפָרֵשׁ בֵּיהּ קְרָא, דִּכְתִיב: (שמואל ב י״ז:כ״ה) "וַעֲמָשָׂא בֶן אִישׁ, וּשְׁמוֹ יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי, אֲשֶׁר בָּא אֶל אֲבִיגַל בַּת נָחָשׁ אֲחוֹת צְרוּיָה אֵם יוֹאָב". וְכִי בַּת נָחָשׁ הִיא? וַהֲלֹא בַּת יִשַׁי הִיא? דִּכְתִיב: (דברי הימים א ב׳:ט״ז) "וְאַחְיוֹתֵיהֶם צְרוּיָה" וְגוֹ'. אֶלָּא, בַּת מִי שֶׁמֵּת בְּעֶטְיוֹ שֶׁל נָחָשׁ.