תהילים קט:כד מדרש: איכה רבה, ספרי דאגדתא ומדרש תהילים

בִּ֭רְכַּי כָּשְׁל֣וּ מִצּ֑וֹם וּ֝בְשָׂרִ֗י כָּחַ֥שׁ מִשָּֽׁמֶן׃

איכה רבה

הִכְשִׁיל כֹּחִי, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בְּרַבִּי יִרְמְיָה אַרְבָּעָה דְּבָרִים מַתִּישִׁין כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם, וְאֵלּוּ הֵן: הַתַּעֲנִית, וְהַדֶּרֶךְ, עָוֹן, וּמַלְכוּת בָּבֶל. תַּעֲנִית, דִּכְתִיב (תהלים קט, כד): בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצּוֹם. הַדֶּרֶךְ, דִּכְתִיב (תהלים קב, כד): עִנָּה בַדֶּרֶךְ כֹּחִי. עָוֹן, דִּכְתִיב (תהלים לא, יא): כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כֹּחִי. מַלְכוּת, דִּכְתִיב (נחמיה ד, ד): וַיֹּאמֶר יְהוּדָה כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל וְהֶעָפָר הַרְבֵּה וַאֲנַחְנוּ לֹא נוּכַל לִבְנוֹת בַּחוֹמָה. נְתָנַנִּי ה' בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם, רַבָּנָן אָמְרֵי זוֹ אִשָּׁה רָעָה וּכְתֻבָּתָהּ מְרֻבָּה. רַב הוּנָא אָמַר (בראשית ב, ז): וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה, עֲשָׂאוֹ עֶבֶד מְכֻדָּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, דְּאִי לָא לָעֵי לָא אָכֵיל, הִיא דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא נְתָנַנִי ה' בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם, בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם, אִי לָא לָעֵי בִּימָמָא בְּלֵילְיָא לֹא אוּכַל קוּם.
שאל רבBookmarkShareCopy

ספרי דאגדתא

אמר רבי לוי איפשר לדברים הללו, כל חכם שדורש שלא כהוגן כנביא מתנבא שקר, וכן הוא אומר ונשאו את עונם כעון הדורש כעון הנביא יהיה (יחזקאל יד י), ואמר לו מרדכי כתיב בתורה שקץ תשקצנו (דברים ז כו), משהרחיצו, א"ל רכוב על הסוס, א"ל מרדכי ברכי כשלו מצום, ובשרי כחוש משמן (תהלים קט כד), שהתעניתי עליך ועל ביתיך, ואין בי כח לישב על הסוס, השפל במותיך, ואדרוך עליהן, ואבוא על הסוס, מיד כרע המן לפני מרדכי, ונתן מרדכי רגלו על צוארו של המן, ונגע פיו של המן לארץ, אמר מרדכי הבטיחנו הקב"ה כשאנו עושין רצונו כתיב אשריך ישראל מי כמוך וגו' ואתה על במותימו תדרוך (דברים לג כט), כשעלה מרדכי על הסוס, היו הכל מקלסין לפניו, ואבוקות דולקות כנגדו, והוא אומר הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו (תהלים קיח א), עד שהוא גומר כל הפרשה כולה, והן עונין אחריו, א"ר לוי המן קרא ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו, וישראל עונין לא המלך שבארץ, אלא המלך שבשמים, בתו של המן הציצה בעד החלון, וראתה אותו באותו קלון ונפלה ומתה.
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש תהילים

שנאתי השומרים הבלי שוא. גן עדן אומר שנאתי השומרים הבלי שוא. ולמי אני מחבב למי שהוא משמר פקודיך. גיהנם אומר אהבתי השומרים הבלי שוא. ולמי אני שונא למי שהוא משמר פקודיך. (משלי ל טו) לעלוקה שתי בנות הב הב. גן עדן אומר תן לי שלי. וגיהנם אומר תן לי שלי. (דבר אחר) כי כלו ביגון חיי. אמר ר' תנחום בר חייא ארבעה מתישין את הכח. העוון והדרך והתענית והגלות. עוון כשל בעוני כחי. דרך (תהלים קב כד) עינה בדרך כחי. תענית (שם קט כד) ברכי כשלו מצום. גלות (איכה א יד) ישתרגו עלו על צוארי הכשיל כחי. אמר רבי תנחומא אף הצוקה למאן דמנקט. שנאמר (תהלים לח יא) לבי סחרחר עזבני כחי:
שאל רבBookmarkShareCopy