כֹּ֣חַ מַ֭עֲשָׂיו הִגִּ֣יד לְעַמּ֑וֹ לָתֵ֥ת לָ֝הֶ֗ם נַחֲלַ֥ת גּוֹיִֽם׃
בראשית רבה
רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי פתח (תהלים קיא, ו): "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְגוֹ'" מה טעם גילה הקב"ה לישראל מה שנברא ביום הראשון ומה שנברא ביום השני מפני עובדי כוכבים ומזלות שלא יהיו מונין את ישראל ואומרין להם הלא אומה של בזויים אתם וישראל משיבין אותן ואומרין להם ואתם הלא בזויה היא בידכם הלא כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם העולם ומלואו של הקדוש ברוך הוא כשרצה נתנה לכם וכשרצה נטלה מכם ונתנה לנו הה"ד "לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם וְגוֹ'" הגיד להם את כל הדורות:
מדרש תנחומא
זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה. מַהוּ לָכֶם. לָכֶם הִיא רְאוּיָה. אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, וְהָיָה מַשִּׂיא לַעֲבָדָיו שְׁפָחוֹת מִן אוּסְיָא אַחֶרֶת, וּלְשִׁפְחוֹתָיו עֲבָדִים מִן אוּסְיָא אַחֶרֶת. עָמַד הַמֶּלֶךְ וְחִשֵּׁב בְּדַעֲתוֹ, אָמַר, הָעֲבָדִים שֶׁלִּי וְהַשְּׁפָחוֹת שֶׁלִּי. מוּטָב שֶׁאַשִּׂיא עֲבָדַי לְשִׁפְחוֹתַי, שֶׁלִּי לְשֶׁלִּי. כָּךְ כִּבְיָכוֹל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר, הָאָרֶץ שֶׁלִּי הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: לַה' הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ (תהלים כד, א). וְיִשְׂרָאֵל שֶׁלִּי הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים (ויקרא כה, נה), מוּטָב שֶׁאַנְחִיל אַרְצִי לַעֲבָדַי, שֶׁלִּי לְשֶׁלִּי. לְכָךְ נֶאֱמַר: זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם. דָּבָר אַחֵר, זֹאת הָאָרֶץ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ (תהלים קיא, ו). אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, יָכֹל הָיִיתִי לִבְרֹאת לָכֶם אֶרֶץ חֶמְדָה אַחֶרֶת, אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְהַרְאוֹת לָכֶם כֹּחִי, אֲנִי אוֹרִישׁ אֶת שׂוֹנְאֵיכֶם מִפְּנֵיכֶם וְנוֹתֵן לָכֶם אֶת אַרְצָם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: כֹּחַ מַעֲשָׂיו וְגוֹ'.
תנחומא בובר
אמר ר' יצחק לא היה צריך לכתוב את התורה אלא מהחדש הזה לכם, ולמה כתב מבראשית, להודיע כח גבורתו, שנאמר כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים (תהלים קיא ו).