הַֽמַּשְׁפִּילִ֥י לִרְא֑וֹת בַּשָּׁמַ֥יִם וּבָאָֽרֶץ׃
מדרש לקח טוב
העיר רבתי עם. העיר זו ירושלים וכן הוא אומ' (תהלים מח ט) בעיר י"י צבאות בעיר אלהינו אמר ירמיהו עיני ראו ולא זר העיר שראיתי בעיני שהיתה רבתי עם. רבתי יו"ד יתירה כמו המשפילי המגביהי לפי שאות יו"ד הוא ייפוי הלשון בין בתחלת התיבה בין בסוף התיבה בתחלת התיבה כמו (שמות טו א) אז ישיר (יהושע ח ל) אז יבנה יהושע (תהלים קו יט) יעשו עגל בחורב וכל אלו וכל כיוצא בהם פירושם בלא יו"ד ובסוף התיבה (איוב לח כד) עלי ארץ וכמו אלו שאמרנו (תהלים קיג ו) המשפילי והמגביהי בא וראה מה כתו' בבית הראשון (מ"א ח ס"ג) ויזבח שלמה את זבח הלשמים אשר זבח ליי" בקר כ"ב אלף וצאן ק"כ אלף ותנן הפר קרב בכ"ד אלף כהנים והאיל קרב בי"א אלף כהנים. ואם הכהנים כך י"ב שבטים על אחת כמה וכמה שלא היה להם מנין וכן הוא או' (מ"א ד ב) יהודה וישראל רבים כחול וגו' ובבית שני אז"ל אגריפס המלך בקש לעמוד על מנין של ישראל ואמ' לכהנים הפרישו כוליא מכל פסח ופסח והפרישו לו ת"ר אלף זוגות כליות כפלים מיוצאי מצרים חוץ מטמא ושהיה בדרך רחוקה ואין לך כל פסח ופסח שלא היה בו יותר מעשרה במשכת (במכסת) נפשות. ואם תאמר והלא הכליות היו עולין לגבוה והיכי עביר הכי אלא לא הפרישו כליות ממש וכנגד הכליות היו לוקחין אבנים כנגדן והביאון למלך.
ויקרא רבה
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי פָּתַר קְרָא (משלי כה, ז): כִּי טוֹב אֲמָר לְךָ עֲלֵה הֵנָּה מֵהַשְׁפִּילְךָ לִפְנֵי נָדִיב וגו', רַבִּי עֲקִיבָא מַתְנֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עֲזַאי, רְחַק מִמְּקוֹמְךָ שְׁנַיִם וּשְׁלשָׁה מוֹשָׁבוֹת וְשֵׁב עַד שֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ עֲלֵה, וְאַל תַּעֲלֶה שֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ רֵד, מוּטָב שֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ עֲלֵה עֲלֵה וְלֹא יֹאמְרוּ לְךָ רֵד רֵד. וְכֵן הִלֵּל אוֹמֵר הַשְׁפָּלָתִי הִיא הַגְבָּהָתִי, הַגְבָּהָתִי הִיא הַשְׁפָּלָתִי, מַה טַּעַם (תהלים קיג, ה ו): הַמַּגְבִּיהִי לָשָּׁבֶת הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת, אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, הָיָה מַסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, ו): וַיַּסְתֵּר משֶׁה פָּנָיו וגו', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות ג, י): לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וגו', אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר ה"א בְּסוֹף תֵּיבוּתָא, לוֹמַר שֶׁאִם אֵין אַתָּה גּוֹאֲלָם אֵין אַחֵר גּוֹאֲלָם. בַּיָּם עָמַד לוֹ מִן הַצַּד, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות יד, טז): וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּבְקָעֵהוּ, לוֹמַר שֶׁאִם אֵין אַתָּה בּוֹקְעוֹ אֵין אַחֵר בּוֹקְעוֹ. בְּסִינַי עָמַד לוֹ מִן הַצַּד, אָמַר לוֹ (שמות כד, א): עֲלֵה אֶל ה', לוֹמַר שֶׁאִם אֵין אַתָּה עוֹלֶה אֵין אַחֵר עוֹלֶה. בְּאֹהֶל מוֹעֵד עָמַד לוֹ מִן הַצַּד, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד מָתַי אַתָּה מַשְׁפִּיל עַצְמְךָ, אֵין הַשָּׁעָה מְצַפָּה אֶלָּא לָךְ, תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן שֶׁמִּכֻּלָּן לֹא קָרָא הַדִּבּוּר אֶלָּא לְמשֶׁה, וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה.
שמות רבה
ויאמר הראני נא את כבודך - רבי תנחומא בר אבא פתח: (משלי כה): כי טוב אמר לך עלה הנה מהשפילך. הלל אומר: השפלתי זו הגבהתי, והגבהתי היא השפלתי, מוטב לאדם שיאמרו לו: עלה למעלן, ולא יאמרו לו: רד למטן. אמר דוד (תהלים קיג): המגביהי לשבת, כשאני מגביה את עצמי, הם משפילים ישיבתי. הוי, המגביהי לשבת. וכשאני משפיל את עצמי, הם מגביהין אותי, שנאמר (שם): המשפילי לראות. מי גרם לי לראות כל הארצות? שכתוב (ד"ה א יא): ויצא שם דויד בכל הארצות, על שהשפלתי את עצמי. דבר אחר: כי טוב אמר לך עלה הנה, זה משה, כשנגלה עליו הקב"ה בסנה, כמה דתימא (שמות ג): וירא מלאך ה' וגו'. אמר רבי יהודה בר נחמיה: טירון היה משה לנבואה. אמר הקב"ה: אם נגלה אני עליו בקול גבוה, אני מבעתו. ואם בקול נמוך, בוסר הוא על הנבואה. מה עשה הקב"ה? נגלה עליו בקולו של אביו. אמר: בא אבי ממצרים! אמר לו: איני אביך, אלא אלהי אביך. ויסתר משה פניו. ר' יהושע בן קרחה אמר: לא עשה משה יפה, שהסתיר פניו, שאלולי שהסתיר פניו, היה מגלה לו הקב"ה מה למעלן ומה למט,ן ומה שהיה ומה עתיד להיות, ובאחרונה בקש לראות, שנאמר: הראני נא את כבודך. אמר הקב"ה: כשבקשתי, לא בקשת, עכשיו שבקשת, איני מבקש. אמר רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי: אעפ"כ הראה לו שלש בשכר שלש. זכה לשלש. בשכר ויסתר, וידבר ה' אל משה בשכר, כי ירא וייראו מגשת אליו. בשכר מהביט, ותמונת ה' יביט. ר' הושעיא רבה אמר: כבוד גדול עשה משה שהסתיר פניו, אבל נדב ואביהוא פרעו ראשיהן וזנו עיניהן מן השכינה, שנאמר (שם כד): ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו. דבר אחר: ויאמר הראני נא את כבודך נתאוה לעמוד על מתן שכרן של צדיקים, ושלותן של רשעים. ומנין שמתן שכרן של צדיקים נקרא כבוד? שנאמר (משלי ג): כבוד חכמים ינחלו. וכן הוא אומר (ישעיה כד): ונגד זקניו כבוד. ומנין ששלותן של רשעים נקרא כבוד? שנאמר (תהלים עג): ואחר כבוד תקחני. מה הקב"ה משיבו? ויאמר לא תוכל לראות את פני, אין לשון פני האמור כאן, אלא שלותן של רשעים, כדכתיב: ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו: