הָיְתָ֣ה יְהוּדָ֣ה לְקָדְשׁ֑וֹ יִ֝שְׂרָאֵ֗ל מַמְשְׁלוֹתָֽיו׃
מדרש אגדה
ויקריבו אותם. לפני המשכן הקריבום, שלא רצה משה לקבלם עד שנאמר לו מפי הגבורה לקבלם, שכך כתיב אחריו ויאמר ה' אל משה קח מאתם (פסוק ד' ל"ה), ומיד לקחם משה, שנאמר ויקח משה את וגו' (פסוק ו'), ועדיין לא היה משה יודע כשהקריבו הנשיאים קרבנם לפני המזבח מי יקריב תחלה, והיאך יקריבו, אם יקריבו כלם ביום אחד, או כל נשיא ונשיא יומו, עד שאמר לו הקב"ה שכל אחד ואחד יקריב יומו, שנאמר ויאמר ה' אל משה נשיא אחד ליום וגו' (פסוק י"א), לים כתיב, לאותו שקדש שמי תחלה בים, שירד תחלה בים, קודם שנעשה יבשה, הוא יקדים תחלה, וזה נחשון שירד לנחשולו של ים, וכמה דהוא אמר היתה יהודה לקדשו (תהלים קי"ד ב'), רצה לומר שקדש השם:
מדרש אגדה
בן עמינדב. לכך נעשה נדיבו של הקב"ה. לכך זכה יהודה למלכות, שנאמר בצאת ישראל ממצרים היתה יהודה לקדשו (תהלים קיד ב), מלמד שקדש שמו של הקב"ה על הים, לכך ישראל לממשלותיו (שם), נעשה מושל לישראל, ולכך נקרא נחשון בן עמינדב:
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
יהודה מאי היא דתניא היה רבי מאיר אומר בשעה שהיו ישראל עומדים על שפת הים היו שבטים מדיינים זה עם זה זה אומר אני יורד תחלה לים וזה אומר אני יורד תחלה לים קפץ (דף לז) שבטו של בנימין וירד תחלה לים שנאמר (תהלים סח כח) שם בנימין צעיר רודם א״ת רודם אלא רד ים והיו שרי יהודה רוגמין אותם שנאמר (שם) שרי יהודה רגמתם לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפזיכן לגבורה שנאמר (דברים לג יב) ובין כתפיו שכן א״ל רבי יהודה לא כך היה מעשה אלא זה אומר אין אני יורד תחלה לים וזה אומר אין אני יורד תחלה לים קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחלה שנאמר (הושע ב א) סבבוני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עוד רד עם אל ועם קדושים נאמן ועליו מפורש בקבלה (תהלים סט ב) הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש גו׳. (שם סט טז) אל תשטפני שיבולת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה באותה שעה היה משה מאריך בתפלה א״ל הקב״ה ידידי טובעים בים ואתה מאריך בתפלה לפני אמר לפניו רבש״ע מה יש לי לעשות א״ל (שמות יד טו) דבר אל בני ישראל ויסעו ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו וגו׳ לפיכך זכה יהודה לעשות ממשלה בישראל שנאמר (תהלים קיד ב) היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו מ״ט היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו משום דהים ראה וינוס: