הֶֽ֭הָרִים תִּרְקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן׃
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
וכי מאחר דאיכא הלל הגדול אנן מ״ט אמרינן האי. מפני שיש בו ה׳ דכרים ואלו הן יציאת מצרים וקריעת ים סוף ומתן תורה ותחית המתים וחבלו של משיח. יציאת מצרים דכתיב (תהלים קיד א) בצאת ישראל ממצרים. קריעת ים סוף דכתיב הים ראה וינוס. מתן תורה דכתיב (שם) ההרים רקדו כאילים גבעות כבני צאן. תחית המתים דכתיב (תהילים קט״ז:ט׳) אתהלך לפני ה׳ בארצות החיים. חבלו של משיח דכתיב (שם קטז) לא לנו ה׳ לא לנו וגו׳ וא״ר יוחנן זו שעבוד מלכיות איכא דאמרי אמר ר׳ יוחנן לא לנו ה׳ לא לנו זה מלחמת גוג ומגוג. רב נחמן בר יצחק אמר מפני שיש בו מילוט נפשות של צדיקים מגיהנם שנאמר (שם קטז) אנה ה׳ מלטה נפשי. חזקיה אמר מפני שיש בו ירידתן של צדיקים לכבשן האש ועלייתן מכבשן האש, ירידתן לא לנו ה׳ לא לנו אמר חנניה כי לשמך תן כבוד אמר מישאל על חסדך ואל אמתך אמר עזריה למה יאמרו הגוים אמרו כולם, בעלייתן. (שם קיז) הללו את ה׳ כל גוים אמר חנניה שבחוהו כל האומים אמר מישאל כי גבר עלינו חסדו אמר עזריה ואמת ה׳ לעולם הללויה אמרו כולם. וי״א ואמת ה׳ לעולם הללויה גבריאל אמרו. שבשעה שהפיל נמרוד הרשע את אברהם אבינו בכבשן האש אמר גבריאל לפני הקב״ה רבש״ע ארד ואצנן ואציל את הצדיק מכבשן האש. אמר לו הקב״ה אני יחיד בעולמי והוא יחיד בעולמו נאה ליחיד להציל את היחיד. ולפי שאין הקב״ה מקפח שכר כל בריה א״ל תזכה ותציל שלשה מבני בניו. כדדרש ר״ש השלוני בשעה שהפיל נבוכדנאצר הרשע את חנניה מישאל ועזריה לתוך כבשן האש אמר יורקמי שר הברד לפני הקב״ה רבש״ע ארד ואצנן את הכבשן ואציל את הצדיקים הללו אמר לו גבריאל אין גדולתו של הקב״ה בכך שאתה שר של ברד והכל יודעין שהמים מכבין את האש אלא אני שר של אש אלך ואקרר מבפנים (שם ע״ב) ואקדיח מבחוץ ואעשה נס בתוך נס. אמר הקב״ה רד באותה שעה פתח גבריאל ואמר ואמת ה׳ לעולם הללויה. רבי נתן אומר ואמת ה׳ לעולם דגים שבמים אמרוהו. כדרב הונא. דאמר רב הונא ישראל שבאותו הדור מקטני אמנה היו וכדדרש רבה בר מרי מ״ד (תהלים קו ז) וימרו על ים בים סוף ויושיעם למען שמו מלמד שהמרו ישראל באותה שעה ואמרו כשם שאנו עולים מצד אחד כך מצרים עולים מצד אחר. א״ל הקב״ה לשר של ים פלוט אותם ליבשה אמר לפניו רבש״ע כלום יש עבד שנותן לו רבו מתנה וחוזר ונוטל אותה ממנה אמר ליה אני נותן לך אחד ומחצה שבהם. אמר לפניו רבש״ע כלום יש עבד שתובע את רבו לדין. אמר לו נחל קישון יהיה ערב. מיד פלטם והשליכם ליבשה ובאו ישראל וראו אותם והיינו דכתיב (שמות יד ל) וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים ומאי אחד ומחצה שבהם דאלו בפרעה כתיב (שם) שש מאות רכב בחור ואלו בסיסרא כתיב (שופטים ד ג) תשע מאות רכב ברזל. וכי אתא סיסרא אתא עלייהו בדקרי דפרזלא. הוציא הקב״ה עליהם כוכבים ממסלותם דכתיב (שם ה) מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם וגו׳ כיון דנחיתו כוכבים עלייהו אקדירו הנך דקרי דפרזלא נחיתו לאקירו נפשייהו בנחל קישון. אמר ליה הקב״ה לנחל קישון לך והשלם ערבונך לים מיד גרפם נחל קישון והשליכם לים שנאמר (שם) נחל קישון גרפם נחל קדומים מאי נחל קדומים שנעשה ערב מקדם באותה שעה פתחו דגים של ים ואמרו ואמת ה׳ לעולם הללויה:
מדרש תהילים
פן יאמר אויבי יכלתיו. אמר הקב"ה לדוד דוד באיזה טרמוסיא אתה אומר דברים הללו. אמר לו שאני בוטח בך על חסדך שנאמר (תהלים יג ו) ואני בחסדך בטחתי. באותו החסד שנאמר בך (שם קיט סד) חסדך ה' מלאה הארץ. (שם צד יח) אם אמרתי מטה רגלי חסדך ה' יסעדני. דבר אחר ואני בחסדך בטחתי בתורה. כמה דאת אמר (משלי לא כו) ותורת חסד על לשונה. יגל לבי בישועתך. א"ר אבהו זה אחד מן המקראות הקשין שישועתו של הקב"ה היא ישועתן של ישראל. יגל לבי בישועתנו אין כתיב אלא בישועתך. אמר דוד ישועתך הוא ישועתנו. דבר אחר ואני בחסדך בטחתי בבבל. יגל לבי בישועתך במדי. אשירה לה' ביון. כי גמל עלי באדום. דבר אחר כי גמל עלי. אמר להן הקב"ה לישראל פרעו לי מה שקדמתי לכם בעולם הזה ואני אגמול לכם לעתיד לבוא. אמרתי לכם נסכו לפני בחג מים בעולם הזה וכבר קדמתי לכם (במדבר כא יז) עלי באר ענו לה. ואני פורע לכם (יואל ד יח) והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס. אמרתי לכם שתטלו לפני לולב ותהללו כבר קדמתי לכם (תהלים קיד ו) ההרים תרקדו כאילים. ואני פורע לכם לעתיד לבוא (ישעיה נה יב) ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רינה. אני אמרתי לכם תעשו לי סוכה וכבר קדמתי לכם (ויקרא כג מג) כי בסוכות הושבתי. ואני פורע לכם לעתיד לבוא (ישעיה ד ו) וסוכה תהיה לצל יומם מחורב. (איוב מא ג) מי הקדימני ואשלם. הוי אשירה לה' כי גמל עלי: