תהילים קיח:י מדרש: מדרש תנחומא, במדבר רבה, ויקרא רבה ואוצר מדרשים

בָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ וְגוֹ'. וַהֲלֹא מִתְּחִלָּה נָסִיךְ הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע נְסִיכֵי סִיחוֹן (יהושע יג, כא). אֶלָּא מִשֶּׁנֶּהֱרַג סִיחוֹן הִמְלִיכוּ אוֹתוֹ תַּחְתָּיו. בָּעֵת הַהִיא, שֶׁגָּרְמָה לוֹ שָׁעָה. וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר פְּתוֹרָה. פְּתוֹרָה, עִירוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כְּשֻׁלְחָנִי הָיָה, שֶׁהָיוּ מַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִמְלָכִים בּוֹ, כַּשֻּׁלְחָנִי הַזֶּה שֶׁהַכֹּל מְרִיצִין לוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִתְּחִלָּה פּוֹתֵר חֲלוֹמוֹת הָיָה. חָזַר לִהְיוֹת קוֹסֵם, וְחָזַר לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ. שֶׁמִּשָּׁם הָיָה בָּלָק, וְהוּא אָמַר, שֶׁסּוֹפְךָ לִמְלֹךְ. לִקְרֹא לוֹ. שֶׁכָּתַב לוֹ, שֶׁלֹּא תְּהֵא סָבוּר שֶׁלְּעַצְמִי בִּלְבַד אַתָּה עוֹשֶׂה וַאֲנִי מְכַבֶּדְךָ. אִם תַּעַקְרֵם, מִכָּל הָאֻמּוֹת אַתָּה מִתְכַּבֵּד, וּכְנַעֲנִים וּמִצְרִים כֻּלָּם מִשְׁתַּחֲוִים לְךָ. הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם. אָמַר לֵיהּ: וְאַתְּ מָה אִכְפַּת לְךָ. אָמַר לוֹ: הִנֵּה כִּסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ, שְׁתֵּי עֵינַיִם שֶׁהָאָרֶץ תָּלוּי בָּהֶם, סִיחוֹן וְעוֹג, הֶחְרִימוּם וְכִסּוּ עֵינֵיהֶם, וַאֲנִי מָה אֶעֱשֶׂה. וְהוּא יוֹשֵׁב מִמּוּלִי. מִמֻּלִי כְּתִיב, מִמֻּלִים אוֹתִי, כְּמוֹ דְּאַתְּ אָמַר, בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילָם (תהלים קיח, י). וְעַתָּה לְכָה נָא אָרָה לִי. מַהוּ אָרָה לִי. אָמַר, אוּלַי יָכֹל אֲנִי לִשְׁלֹט בָּהֶם קִמְעָא קִמְעָא, כְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹרֶה אֶת הַתְּאֵנָה. כִּי עָצוּם הוּא. לֹא שֶׁהֵם גִּבּוֹרִים מִמֶּנִּי וְחֵילוֹתֵיהֶם מְרֻבִּים מִשֶּׁלִּי, אֶלָּא שֶׁנּוֹצְחִין בְּפִיהֶם מַה שֶּׁאֵינִי יָכֹל לַעֲשׂוֹת. אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ. מָה רָאָה זֶה לְהִתְגָּרוֹת. לֹא כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהֶם שֶׁאֵין נוֹטְלִין מֵאַרְצָם. אֶלָּא שֶׁהָיָה בְּעַל קְסָמִים וּנְחָשִׁים יוֹתֵר מִבִּלְעָם, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: וַיַּרְא בָּלָק, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה מְכַוֵּן הַדְּבָרִים לַאֲמִתָּן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, נִלְאֵית בְּרֹב עֲצָתָיִךְ יַעַמְדוּ נָא וְיוֹשִׁיעֵךְ הֹבְרֵי שָׁמַיִם הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים מוֹדִיעִים לֶחֳדָשִׁים מֵאֲשֶׁר יָבֹאוּ עָלָיִךְ, הִנֵּה הָיוּ כְקַשׁ אֵשׁ שְׂרָפָתַם לֹא יַצִּילוּ אֶת נַפְשָׁם מִיַּד לֶהָבָה (ישעיה מז, יג-יד). וְהָיָה רוֹאֶה בַּדְּבָרִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹפְלִים בְּיָדוֹ. לְפִיכָךְ הִפְקִיר אֶת בִּתּוֹ וְנָפְלוּ בָּהּ אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף, לְכָךְ נִתְגָּרָה בָּהֶם וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ הֵיאַךְ. אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ, כְּמִי שֶׁמְּנַכֶּה אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְמֵאָה, וְכָךְ נָפְלוּ אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל חָסֵר אֶחָד. וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ, שֶׁלֹּא הָיָה מְבַקֵּשׁ לְגָרְשָׁם אֶלָּא שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ. כִּי יָדַעְתִּי אֶת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ. מִנַּיִן הָיָה יוֹדֵעַ. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ סִיחוֹן לְהִלָּחֵם בְּמוֹאָב, הָיָה מִתְיָרֵא, שֶׁהָיוּ גִּבּוֹרִים, שָׂכַר אֶת בִּלְעָם וְאֶת אָבִיו לְקַלֵּל אֶת מוֹאָב, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן (במדבר כא, כז). וּכְתִיב: כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן (שם פסוק כח). וּכְתִיב: אוֹי לְךָ מוֹאָב (שם פסוק כט). לְכָךְ אוֹמֵר, כִּי יָדַעְתִּי אֶת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר.

וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעֹר פְּתוֹרָה (במדבר כב, ה), עִירוֹ הָיָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֻׁלְחָנִי הָיָה, שֶׁהָיוּ מַלְכֵי גוֹיִם נִמְלָכִים בּוֹ כְּשֻׁלְחָנִי שֶׁהַכֹּל מְרִיצִין לוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים בַּתְּחִלָה פּוֹתֵר חֲלוֹמוֹת הָיָה, חָזַר לִהְיוֹת קוֹסֵם, וְחָזַר לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. (במדבר כב, ה): אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ, שֶׁמִּשָּׁם הָיָה בָּלָק, וְהוּא אָמַר לוֹ שֶׁסּוֹפוֹ לִמְלֹךְ. (במדבר כב, ה): לִקְרֹא לוֹ, שֶׁכָּתַב לוֹ, לֹא תְהֵא סָבוּר שֶׁלִּי לְבַדִּי אַתְּ עוֹשֶׂה וַאֲנִי מְכַבֶּדְךָ לְבַדִּי, אִם תְּעַקְרֵם מִכָּל הָאֻמּוֹת אַתְּ מְכֻבָּד, וּכְנַעַן וַעֲמָלֵקִים מִשְׁתַּחֲוִים לָךְ, (במדבר כב, ה): הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם, אָמַר לוֹ אַתָּה מָה אִכְפַּת לָךְ, אָמַר לוֹ (במדבר כב, ה): הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ, סָתְמוּ עֵינַיִם שֶׁהָאָרֶץ תָּלוּי בָּהֶן, סִיחוֹן וְעוֹג הֶחֱרִימוּם וְכִסּוּ עֵינֵיהֶם, אֲנִי מָה אֶעֱשֶׂה, (במדבר כב, ה): וְהוּא ישֵׁב מִמֻּלִּי, מִמֻּלִּי כְּתִיב, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים קיח, י יב): בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם. (במדבר כב, ו): וְעַתָּה לְכָה נָא אָרָה לִי, מַהוּ אָרָה לִי, אוּכַל אֲנִי לִשְׁלֹט בָּהֶם קִמְעָה, כְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹרֶה אֶת הַתְּאֵנִים. (במדבר כב, ו): כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי, לֹא שֶׁהֵן גִּבּוֹרִים וַחֲיָלוֹתֵיהֶם מְרֻבִּין, אֶלָּא שֶׁמְנַצְּחִים בְּפִיהֶם. מַה שֶׁאֵינִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, (במדבר כב, ו): אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ. מָה רָאָה זֶה לְהִתְגָּרוֹת, לֹא כָךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא יִהְיוּ נוֹטְלִים מֵאַרְצָם, אֶלָּא שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי קְסָמִים וּנְחָשִׁים יוֹתֵר מִבִּלְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא בָּלָק, אֶלָּא שֶׁלֹא הָיָה מְכַוֵּן הַדְּבָרִים לַאֲמִתָּן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה מז, יג): נִלְאֵית בְּרֹב עֲצָתָיִךְ יַעַמְדוּ נָא וְיוֹשִׁיעֻךְ הֹבְרֵי שָׁמַיִם הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים, הָיָה רוֹאֶה בְּהוֹבְרָיו שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹפְלִין בְּיָדוֹ, לְפִיכָךְ הִפְקִיר אֶת בִּתּוֹ וְנָפְלוּ בָּהּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף, לְכָךְ נִתְגָּרֶה בָּהֶם, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ הֵיאַךְ, לְכָךְ אוּלַי אוּכַל נַכֶּה, כְּמִי שֶׁמְנַכֶּה אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לִסְאָה, כָּךְ מִן כָּל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִיִשְׂרָאֵל חָסֵר אֶלֶף אֶלֶף. (במדבר כב, ו): וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ, לֹא הָיָה מְבַקֵּשׁ אֶלָּא לְגָרְשָׁם שֶׁלֹא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ. (במדבר כב, ו): כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ, מְנָא הָיָה יוֹדֵעַ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ סִיחוֹן לְהִלָּחֵם בְּמוֹאָב הָיָה מִתְיָרֵא שֶׁהָיוּ גִבּוֹרִים, שָׂכַר אֶת בִּלְעָם וְאָבִיו לְקַלֵּל אֶת מוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, כז): עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמּשְׁלִים, וּכְתִיב (במדבר כא, כח): כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן, וּכְתִיב (במדבר כא, כט): אוֹי לְךָ מוֹאָב. לְכָךְ אָמַר: כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ.

דָּבָר אַחֵר, וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים כו, ו): אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי, בְּמִקָּח וְלֹא בְגָזֵל, דִּתְנִינַן תַּמָּן לוּלָב הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ פָּסוּל, שֶׁל אֲשֵׁרָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת פָּסוּל. (תהלים כו, ו): וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ ה', כְּהַהִיא דִּתְנִינַן תַּמָּן, בְּכָל יוֹם וָיוֹם מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ פַּעַם אַחַת וְאוֹמֵר אָנָא ה' הוֹשִׁיעָה נָא, אָנָא ה' הוֹשִׁיעָה נָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֲנִי וָהוֹ הוֹשִׁיעָה נָא, אוֹתוֹ הַיּוֹם מַקִּיפִין הַמִּזְבֵּחַ שִׁבְעָה פְּעָמִים, (תהלים כו, ז): לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה, אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת, (תהלים כו, ז): וּלְסַפֵּר כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ, אָמַר רַבִּי אָבִין זֶה הַלֵּל, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לְשֶׁעָבַר וְיֵשׁ בּוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא וְיֵשׁ בּוֹ לַדּוֹרוֹת הַלָּלוּ וְיֵשׁ בּוֹ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְיֵשׁ בּוֹ לִימוֹת גּוֹג וּמָגוֹג, (תהלים קיד, א): בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, לְשֶׁעָבַר, (תהלים קטו, א): לֹא לָנוּ ה', לַדּוֹרוֹת הַלָּלוּ. (תהלים קטז, א): אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה', לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. (תהלים קיח, י): כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי, לִימוֹת גּוֹג וּמָגוֹג. (תהלים קיח, כח): אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ, לֶעָתִיד לָבוֹא.