תהילים קיט:ג מדרש: מדרש תהילים ואוצר מדרשים

אשר לא הלך בעצת רשעים. א"ר שמעון בן פזי וכי מאחר שלא הלך היכן עמד ומאחר שלא עמד היכן ישב ומאחר שלא ישב היכן לץ. אלא לומר לך שאם הלך סופו לעמוד ואם עמד סופו ללוץ ואם לץ עליו הכתוב אומר (משלי ט יב) ולצת לבדך תשא. ללמדך שמצוה גוררת מצוה ועבירה וכו'. וכי מאחר שלא הלך ולא עמד ולא ישב יכול לא יעשה לא טובה ולא רעה אלא ישים יד לפה תלמוד לומר כי אם בתורת ה' חפצו. א"ר ברכיה מה בא הכתוב לומר (קהלת ז יז) אל תרשע הרבה. הא ציבחר (פי' מעט) לירשע אלא אם הרשעת אל תוסף. רבי שמעון בן יוחאי אומר ישב אדם ולא עשה עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה. רבי זעירא אמר והוא שבאת לידו וניצל ממנה. שנאמר (תהלים לד טו לז כז) סור מרע ועשה טוב. סור מרע על מנת לעשות טוב. וכן הוא אומר (תהלים קיט ג) אף לא פעלו עולה בדרכיו הלכו. תני דבי רבי יהושע בן קרחא עשרים אשרי כתיב בספר תלים כנגד עשרים הוי שבספר ישעיה. אמר רבי תמה אני האיך למדנו ר' יהושע עשרים אשרי כתיב. ואני אומר עשרים ושתים. ולמה כנגד עשרים ושתים אותיות. ועליהם הוא אומר (תהלים יט טו) יהיו לרצון אמרי פי. יעשו לדורות ויכתבו לדורות אמרי פי ויחוקקו לדורות. ולא יהיו קורין בהם כקורין בספרים אלא יהיו קורין בהן ונוטלין שכר עליהם כנגעים ואהלות. (שם) יהיו לרצון אמרי פי. אמר ר' ירמיה בר שלום בשם ר' יוחנן מאי דכתיב (שם סא ה) אגורה באהלך עולמים. וכי תעלה על דעתך שהיה מבקש דוד דירת שני עולמים. אלא כך אמר דוד יהו מזכירים אותי בבתי כנסיות ובתי מדרשות וכאלו חי וקיים אני בשני עולמים:

מדרש יואב: מדרש שנוסד על הפסוק והוא עבר לפניהם (בראשית ל״ג ג') ודרשו ע״ז הה״ד כרחם אב על בנים (תהילים ק״ג:י״ג) וכו׳ (ב״ר פע״ח י״א), כמו כן יעקב שעבר לפני בניו עשה זאת במדת הרחמנות. הרעיון כי רחמי האב גדולים מרחמי האם הושם בפי יואב בן צרויה כאשר בקש את דוד לרחם על אבשלום בנו להשיבו לביתו (שמואל ב י״ד:א׳) וסמכו על הפסוק כרחם אב על בנים כן תרחם עלינו (תהלים קי״ט ג'). לדעת פרופיסור לאצארוס כוונת המדרש לבטל הרעיון של כת הקתוליקים באמונת הנוצרית המאמינים באהבת מרים אם ישו הנוצרי (עי' הקדמת יעלינעק בית המדרש ח״ה xxiii), אך השערה רחוקה היא.

אף לא פעלו וגו'. מה אף לא פעלו עולה וגו' אין האף נוגע בהם למה כי לא פעלו עולה אלא הלכו בדרכיו של הקב"ה. לכך נאמר בדרכיו הלכו: