טֽוֹב־לִ֥י כִֽי־עֻנֵּ֑יתִי לְ֝מַ֗עַן אֶלְמַ֥ד חֻקֶּֽיךָ׃
מדרש לקח טוב
כתוב כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו (משלי ד ב), פירוש לקח טוב, אשר נתן טוב, על יד טוב, לטובים, טוב ה' לכל וגו' (תהלים קמה ט), טוב אתה ומטיב למדני חקיך (שם קיט סח), טוב לי כי עֻניתי וגו' (שם שם עא), טוב טעם ודעת למדני (שם שם סו):
מדרש שכל טוב
דרך המדבר. כדי לצרפן, שנא' המוליכך במדבר הגדול והנורא וגו' (דברים ח טו), ר' אליעזר אומר כדי ליגען, שנא' ענה בדרך כחי (תהלים קב כד). ולא עינם אלא ללמדם את המצוות, שנא' טוב לי כי עוניתי למען (אלמדה) [אלמד] חוקיך (שם קיט עא):
שמות רבה
דבר אחר: ויאמר ה' אל משה כתב לך את הדברים האלה, הה"ד (תהלים קיט): טוב לי כי עניתי למען אלמד חקיך, לטובתו של משה נתענה ק"כ יום, שקבל את התורה. ומאין היה משה אוכל? מזיו השכינה, שנאמר (נחמיה ט): ואתה מחיה את כולם. דבר אחר: מאין היה אוכל? מן התורה, שנאמר (יחזקאל ג): בן אדם את אשר אתה תמצא אכול ואוכלה. למה? שהתורה מתוקה, שנאמר (תהלים יט): ומתוקים מדבש ונופת צופים. דבר אחר: מלחמה של תורה, כדכתיב (משלי ט): לכו לחמו בלחמי. מנין שלא ישן ולא נתנמנם? משל למלך שהיה אוהב לתיסומן. אמר לו: מדוד לך דינרי זהב, משמחתו לא בקש לא לאכול ולא לשתות, ביקש לישן. אמר: אם איש, אני מפסיד אלו. כך משה מודד התורה, שכח ולא אכל ולא שתה, ביקש לישן. אמר: אם אישן אני מפסיד, שלא אמר לי אלא מ' יום בלבד. אמר הקב"ה: נצטערת, חייך! אין אתה מפסיד. בלוחות הראשונות לא היו, אלא י' הדברות בלבד עכשיו שנצטערת, אני נותן לך הלכות, מדרשות ואגדות, שנאמר: כתב לך את הדברים האלה. למה אמר הקב"ה כתב לך, והכתיב (שמות לב): והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות וכתיב (שם לד): ויכתוב על הלוחות כמכתב הראשון?! אלא, כך אמר לו הקב"ה: כתוב לך, תורה נביאים וכתובים, שיהיו בכתב, אבל הלכות ומדרש ואגדות והתלמוד יהיו על פה, כיון שידע משה התחיל אומר (תהלים קיט): טוב לי כי עניתי, טוב לי תורת פיך: