כָּל֣וּ עֵ֭ינַי לְאִמְרָתֶ֑ךָ לֵ֝אמֹ֗ר מָתַ֥י תְּֽנַחֲמֵֽנִי׃
מדרש תהילים
כלתה לתשועתך נפשי וגו'. אמר ירמיה (איכה ה כ-כב) למה לנצח תשכחנו וגו' כי אם מאוס מאסתנו. השיבנו ה' אליך וגו'. וכן הוא אומר (ירמיה ח כ) עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו. ואמר דוד (תהלים יג ב) עד אנה ה' תשכחני נצח. (ירמיה טו טו) אתה ידעת ה' זכרני ופקדני והנקם לי מרדפי אל לארך אפך תקחני. אתה ארך אפים ואנו קצירי רוח וכל שאתה מאריך אפים נפשינו כלתה. לכך נאמר כלתה לתשועתך נפשי וגו'. כלו עיני לאמרתך לאמר מתי תנחמני. מהו כלו עיני וגו'. כלו על מה שאמר (דניאל יב ז) כי למועד מועדים וחצי. ועברו מועדי מועדים ולא נחמתני. לכך נאמר לאמר מתי תנחמני. כי הייתי כנאד בקיטור. לא כן אמר דניאל (שם י) יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים. הרי כבר נתלבנו כבר נצרפנו הרי עברו עלינו הצרות כלם שנאמר כי הייתי כנאד בקיטור. יש צריפה גדולה מזו מתי תושיענו כשנמות כמה ימי חיינו שנאמר כמה ימי עבדך. אף על פי שהוצאת את ישראל ממצרים מה אנו חוששים אותם שנכבשו בתוך הבנין אם רצונך עשה לעינינו שנאמר (תהלים עט י) יודע בגוים לעינינו וגו'. אמר הקב"ה לעיניכם אתם מבקשים שאעשה וכן אעשה שנאמר (ירמיה נא כד) ושלמתי לבבל וליושבי כשדים וגו' אשר עשו בציון לעיניכם. כרו לי זדים שיחות. כך אמר ישראל להקב"ה לא שיחה אחת כרו לי הרשעים אלא שיחות הרבה. כתבת בתורה (ויקרא כב כח) אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד. ועלי כתיב (הושע י יד) אם על בנים רוטשה. כתבת בתורה (ויקרא יז יג) ושפך את דמו וכסהו בעפר. ועלי כתיב (תהלים עט ג) שפכו דמם כמים וגו'. אמר ליה הקב"ה אל תאמר כן אלא לעצמן אנו שנאמר (משלי כו כז) כורה שחת בה יפול. וכתיב (תהלים ז טז) בור כרה ויחפרהו וגו'. וכתיב (שם לה ח) תבואהו שואה לא ידע. כמעט כלוני בארץ וגו'. מהו כלוני בקשו הרשעים לכלותנו מן העולם אלולי כמעט רחמת עלינו. וכן הוא אומר (אסתר ו א) בלילה ההוא נדדה שנת המלך. אלולי לא נדדה שנתו כמעט היו מכלין אותנו שנאמר (שם ג יג) להשמיד וגו'. לכך נאמר כמעט כלוני בארץ. כחסדך חייני. אין הקב"ה גואל את ישראל אלא כדי שיעשו התורה ואלולי לא עזבו את התורה לא היו גולים לעולם. אמרו לו עכשיו שגלינו גואלנו ואנו שומרים את התורה. לכך נאמר כחסדך חייני וגו'. וכתיב ואשמרה תורתך תמיד לעולם ועד. שלא נתת תורה לישראל אלא שישמרו אותה לעולם. וכן הוא אומר (תהלים קיז ב) כי גבר עלינו חסדו וגו'. וכתיב (ישעיה נט כא) ואני זאת בריתי אותם וגו'. אם עשית כן מה כתיב אחריו (שם ס א) קומי אורי וגו':
מדרש תהילים
עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעושקי. אמר ישעיהו (ישעיה א כז) ציון במשפט תפדה וגו'. אמר הקב"ה אם עשו ישראל משפט וצדקה מיד נגאלין. ולא עוד אלא שאני פורע משונאיהם שנאמר ציון במשפט תפדה. מה כתיב אחריו (שם כח) ושבר פושעים וחטאים וגו'. וכן אמר דוד במשפט הם נפדים גם אני עשיתי משפט וצדק. וכן הוא אומר (שם נו א) שמרו משפט ועשו צדקה וגו'. כך אמרו ישראל ולא עשינו ערבותינו כאברהם אבינו שנאמר (בראשית יח יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו'. עשינו ערבותינו עשה גם אתה את שלך. ערוב עבדך לטוב. מהו ערוב עבדך וגו' שלא ארד לגיהנם אם אין את ערבני מי יוכל לערבני. וכן חזקיה אמר (ישעיה לח יד) כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה וגו' ה' עשקה לי ערבני. וכן איוב אמר (איוב יז ג) שימה נא ערבני עמך וכו'. אמר איוב אלו היה ממון או כסף או זהב או מרגליות הייתי ערב הזהב ההוא אבל הנפש מי יוכל לערבני ומי נותן נפשו תחת נפש חבירו מי יוכל לערבני אם אין את ערבני מי יוכל לערבני. לכך נאמר ערוב עבדך לטוב וגו' שאעשה רצונך והבא עלי את הטובה ואל יעשקוני זדים. עיני כלו לישועתך. לאי זו אמירה שאמרת לישראל (ישעיה מג ב) כי תלך במו אש לא תכוה וגו'. למה (שם ג) כי אני ה' אלקיך קדוש ישראל מושיעך. וכתיב (יחזקאל לד כב) והושעתי לצאני. הושיענו כמו שאמרת (תהלים סט ד) כי כלו עיני וגו'. שמא חפץ אתה במעשים טובים שבנו. זכות ומעשים אין בנו עשה עמנו חסד שנאמר עשה עם עבדך כחסדך. הראשונים אשר גאלת לא במעשיהם גאלתם אלא עשית עמהם חסד וגאלתם. וכן הוא אומר (שמות טו יג) נחית בחסדך וגו'. כשם שעשית עם הראשונים כך עשה עמנו. לכך נאמר עשה עם עבדך כחסדך: