תהילים קיט:קו מדרש: עין יעקב, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), מדרש לקח טוב ומדרש תהילים

נִשְׁבַּ֥עְתִּי וָאֲקַיֵּ֑מָה לִ֝שְׁמֹ֗ר מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ׃

עין יעקב

נדרים פרק א - א אָמַר רַבִּי חַנִין, אָמַר (רבי) [רַב]: הַשּׁוֹמֵעַ הַזְכָּרַת הַשֵּׁם מִפִּי חֲבֵרוֹ, צָרִיךְ לְנַדּוֹתוֹ, וְאִם לֹא נִדָּהוּ, הוּא עַצְמוֹ יְהֵא בְּנִדּוּי, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁהַזְכָּרַת הַשֵּׁם מְצוּיָה, שָׁם עֲנִיּוּת מְצוּיָה, וַעֲנִיּוּת, כְּמִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ד׳:י״ט) "כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים" וְגוֹ'. וְתַנְיָא: (רבן שמעון בן גמליאל אומר) כָּל מָקוֹם שֶׁנָּתְנוּ חֲכָמִים עֵינֵיהֶם (בו), אוֹ מִיתָה אוֹ עֹנִי. אָמַר רַבִּי אַבָּא: הֲוָה קָאִימְנָא קַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא, שָׁמְעָה לְהַהִיא אִתְּתָא דְּאַפְּקָה הַזְכָּרַת הַשֵּׁם (מפומה) לְבַטָּלָה, שַׁמְתָּהּ, וְשָׁרָא לָהּ לְאַלְתַּר בְּאַנְפָּהּ). שְׁמַע מִינָהּ תְּלַת; שְׁמַע מִינָהּ, הַשּׁוֹמֵעַ הַזְכָּרַת הַשֵּׁם מִפִּי חֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְנַדּוֹתוֹ. שְׁמַע מִינָהּ, נִדָּהוּ בְּפָנָיו אֵין מַתִּיר לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו, וּשְׁמַע מִינָהּ, אֵין בֵּין נִדּוּי לַהֲפָרָה וְלֹא כְּלוּם. אָמַר רַב גִּידְל, אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁנִּשְׁבָּעִין לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה? שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים קי״ט:ק״ו) "נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה" וְגוֹ. וַהֲלֹא מֻשְׁבָּע וְעוֹמֵד מֵהַר־ סִינַי הוּא? אֶלָּא [הָא] קָא מַשְׁמַע לָן: דְּשָׁרִי לֵיהּ [לְאִינִישׁ] לְזֵרוּזֵינַפְשֵׁיהּ. וְאָמַר רַב גִּידְל, אָמַר רַב: הָאוֹמֵר [אַשְׁכִּים] אֶשְׁנֶה פֶּרֶק זֶה, אוֹ מַסֶכְתָּא זוֹ, נֶדֶר גָּדוֹל נָדַר לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר רַב גִּידְל, אָמַר רַב: הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: נַשְׁכִּים וְנִשְׁנֶה פֶּרֶק זֶה, עָלָיו לְהַשְׁכִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: (יחזקאל ג׳:כ״ב) "וַיֹּאמֶר אֵלַי (בן אדם) [קוּם צֵא אֶל הַבִּקְעָה וְגוֹ', וָאֵצֵא אֶל הַבִּקְעָה, וְהִנֵּה שָׁם כְּבוֹד ה' עֹמֵד".
שאל רבBookmarkShareCopy

עין יעקב

המקלל אֶת חֲבֵרוֹ בַּשֵּׁם, מְנָא לָן? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: אָמַר קְרָא: (דברים כ״ח:נ״ט) "אִם לֹא תִשְׁמֹר", וּכְתִיב: (שם) "וְהִפְלָא ה' אֶת מַכֹּתְךָ". הַפְלָאָה זוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: (שם כה) "וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו", הֱוֵי אוֹמֵר: "הַפְלָאָה" זוֹ מַלְקוֹת. אֵימַר: אֲפִלּוּ שְׁבוּעַת אֱמֶת? בְּהֶדְיָא כְּתִיב: (שמות כ״ב:י׳) "שְׁבֻעַת ה' תִּהְיֶה בֵין שְׁנֵיהֶם". אֵימָא הַנֵי מִילֵי לְפַיֵּס אֶת חֲבֵרוֹ, אֲבָל מִילְקָא, לִילְקִי? לָא מָצִית אָמַרְתְּ, דְּהָא כְּתִיב: (דברים ו׳:י״ג) "וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ". הַהוּא מִיבָּעִי לֵיה לְכִדְאָמַר רַב גִּידְל, אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁנִּשְׁבָּעִין לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה? שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים קי״ט:ק״ו) "נִשְׁבַּעְתִּי וַאֲקַיֵּמָה לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ", הָא כְּתִיב קְרָא אַחְרִינָא: (דברים י׳:כ׳) "וּבוֹ תִדְבַּק וּבִשְׁמוֹ תִשָּׁבֵעַ". אֶלָּא לְמַאי אָתָא? לִמְקַלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ בַּשֵּׁם.
שאל רבBookmarkShareCopy

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

אמר רב גידל א״ר (דף ח) מנין שנשבעים לקיים את המצוה שנאמר (תהלים קיט קו) נשבעתי ואקימה וגו׳ והלא מושבע ועומד מהר סיני הוא אלא הא קמ״ל דשרי ליה לאינש לזרוזי נפשיה. אמר רב גידל אמר רב האומר לחברו נשכים ונשנה פרק זה עליו להשכים שנאמר (יחזקאל ג לג) ויאמר אלי (בן אדם) קום צא אל הבקעה וגו׳ ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד ה׳ עומד:
שאל רבBookmarkShareCopy