עַל־כֵּ֤ן ׀ כָּל־פִּקּ֣וּדֵי כֹ֣ל יִשָּׁ֑רְתִּי כָּל־אֹ֖רַח שֶׁ֣קֶר שָׂנֵֽאתִי׃
פרקי דרבי אליעזר
אָמְרוּ בָּנָיו שֶׁל הוֹרְקְנוֹס לַאֲבִיהֶם: ״עֲלֵה לִירוּשָׁלַיִם וְנַדֵּה אֶת בִּנְךָ אֱלִיעֶזֶר מִנְּכָסֶיךָ״. וְעָלָה לִירוּשָׁלַיִם לְנַדּוֹתוֹ, וּמָצָא שָׁם יוֹם טוֹב לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. וְהָיוּ כָּל גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה סוֹעֲדִין אֶצְלוֹ: בֶּן צִיצִית הַכֶּסֶת, וְנַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן, וּבֶן כַּלְבָּא שָׂבוּעַ.
פרקי דרבי אליעזר
אָמַר לוֹ: ״וַהֲרֵי אֲנִי אֵינִי שָׁוֶה כְּאֶחָד מֵהֶם. אִלּוּ קַרְקָעוֹת בִּקַּשְׁתִּי מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָיָה לְפָנָיו לִתֵּן לִי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כד, א): 'לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ'. וְאִלּוּ כֶּסֶף וְזָהָב בִּקַּשְׁתִּי, הָיָה נוֹתֵן לִי, שֶׁנֶּאֱמַר (חגי ב, ח): 'לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם ה' צְבָאוֹת'. אֶלָּא לֹא בִקַּשְׁתִּי מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא תּוֹרָה בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט, קכח): 'עַל כֵּן כָּל פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי כָּל אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי'״.
אוצר מדרשים
בא רשב״י מאחריו ונשקו בראשו ואמר לו אשריכם אברהם יצחק ויעקב [ראו] מה יצא מחלציכם. אמר להם אביו של ר׳ אליעזר למי אתם אומרים כך? אמרו לו לבנך אליעזר, אמר להם וכך היה צריך לומר אברהם יצחק ויעקב ״מחלציכם״? לא היה צריך לומר כן אלא אשרי אני כי יצא מחלצי. היה ר' אליעזר יושב ודורש ואביו עומד על רגליו, אמר לו אבא איני יכול להיות יושב ודורש לומר דברי תורה כשאתה עומד על רגלך, עמד והשיבו אצלו, אמר לו בני לא באתי אלא לנדותך מנכסי ועכשיו שבאתי וראיתי ושמחתי בתלמוד תורתך הרי אחיך מנודים מהם (מהנכסים) והם נתונים לך מתנה. אמר לו מוצל אני (נבדל אני ונעצר מהנכסים, עד שאשוה לכל אחי, ולא יהיה לי יתרון עליהם) עד שאני שוה לכל אחי בהם. אילו בקשתי מלפני הקב״ה כסף וזהב היה (יש) לו ליתן לי שנאמר לי הכסף ולי הזהב, אילו בקשתי ממנו קרקעות היה נותן לי שנאמר לה' הארץ ומלואה. לא בקשתי אלא שאזכה לתורה שנאמר על כן כל פקודי כל ישרתי (תהלים קי״ט קכ״ח).