פְּלָא֥וֹת עֵדְוֺתֶ֑יךָ עַל־כֵּ֝֗ן נְצָרָ֥תַם נַפְשִֽׁי׃
אוצר מדרשים
ט׳) גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ – א״ל דוד להקב״ה: רבש״ע, רצונך שאשמור דבריך, גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, ואם אין אתה גולה עיני מנין אני יודע, לכך נאמר גל עיני ואביטה וגו׳. ואע״פ שעיני פתוחות איני יודע כלום, בוא וראה – אע״פ שהיה שמואל נביא לא היה יודע כלום עד שגלה הקב״ה את אזנו, שנאמר וה׳ גָּלָה אֶת אֹזֶן שְׁמוּאֵל וגו׳ (ש"א ט' ט"ו), וכן נבוכדנצר אמר מִן קְשֹׁט דִּי אֱלָהֲכוֹן הוּא אֱלָהּ אֱלָהִין וּמָרֵא מַלְכִין וְגָלֵה רָזִין (דניאל ב' מ"ז), וכן דניאל אומר וַאֲנָה לָא בְחָכְמָה דִּי אִיתַי בִּי מִן כָּל חַיַּיָּא רָזָא דְנָה גֱּלִי לִי (שם ל'). ואומר, הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא (שם כ"ב), וכן דוד אמר גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. ולמה? פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי נִשְׂגְּבָה (תהלים קל״ט ו'), פליאה – זו תורה, וכן הכתוב אומר פְּלָאוֹת עֵדְוֹתֶיךָ (תהלים קי"ט קכ"ט), לכך נאמר נפלאות מתורתך. אוצרות – היא התורה, וכן הכתוב אומר אוצר נחמד וגו׳ (משלי כ״א:כ׳). מטמונית – היא התורה, וכן הכתוב אומר אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה (משלי ב' ד'). הרבה דלתות יש בה, הרבה פתחים יש לה, וכן הוא אומר אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹותַי יוֹם יוֹם (שם ח׳ ל"ד). וכן אמר דוד, פלאות – היא התורה, אמר משה אינה נפלאת, שנאמר לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וגו׳ (דברים ל׳ י"א), לא נפלאת היא אלא ממך שלא עמלת בה, לכך נאמר נפלאות מתורתך.
מדרש תהילים
גמול על עבדך אחיה ואשמרה דבריך. אמר ישעיה (ישעיה נט יח) כעל גמולות כעל ישלם וגו'. כך הקב"ה משלם לרשעים לפי שהם גומלים ולצדיקים משלם להם כמעשיהם. משלם לרשעים (שם) חמה לצריו גמול לאויביו. ומשלם גמול לצדיקים וכן הוא אומר (תהלים עג א) אך טוב לישראל אלקים לברי לבב. וכן הוא אומר (ישעיה סג ז) אשר גמלם כרחמיו וכרוב חסדיו. אין הקב"ה משלם כלום על חנם לא לרשעים ולא לצדיקים. הרעה הבאה על הרשעים לא הקב"ה מביאה עליהם. וכן הוא אומר (איכה ג לח) מפי עליון לא תצא הרעות והטוב. אלא הם גומלים לנפשם. וכן הוא אומר (ישעיה ג ט) הכרת פניהם ענתה בם. ומהו גומל לצדיקים חיים חנם. וכן הוא אומר (תהלים קג ב-ד) ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו. הסולח לכל עוניכי הגואל משחת חייכי. ולא אלה בלבד אלא הרבה צדקות הוא עושה שנאמר (שם ו) עושה צדקות ה' ומשפטים לכל עשוקים. וכן הוא אומר (שם קטז ז) שובי נפשי למנוחיכי וגו'. ומה גמל לי כי חלצת נפשי ממות וגו'. וכן אמר דוד להקב"ה חיים את גומל לי גמול על עבדך אחיה וגו'. ומפני מה את גומל חיים לי מפני שאשמרה דברך. חיים היא התורה. וכן הוא אומר (משלי ד יג) נצרה כי היא חייך. לכך נאמר גמול על עבדך אחיה. אמר לו דוד רבונו של עולם רצונך שאשמור דבריך גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. ואם אין אתה גולה את עיני מנין אני יודע. לכך נאמר גל עיני ואביטה וגו'. ואף על פי שעיני פתוחות איני יודע כלום. בוא וראה אף על פי שהיה שמואל נביא לא היה יודע כלום עד שגלה הקב"ה את אזנו שנאמר (שמואל-א ט טו) וה' גלה אזן שמואל וגו'. וכן נבוכדנצר אמר (דניאל ב מז) מן קשוט די אלהכון הוא אלה אלקין ומרי מלכין וגלי רזין וגו'. וכן דניאל אמר (שם ל) ואנא לא בחכמה די איתי בי מן כל חייא רזא דנא גלי לי. ואומר (שם כב) והוא גלה עמיקתא ומסתרתא. וכן דוד אמר גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. ולמה (תהלים קלט ו) פליאה דעת ממני. פליאה זו התורה. וכן הכתוב אומר פלאות עדותיך. לכך נאמר נפלאות מתורתך. אוצרות היא התורה. וכן הכתוב אומר (משלי כא כ) אוצר נחמד וגו'. מטמוניות היא התורה. וכן אמר הכתוב (שם ב ד) אם תבקשנה ככסף וכמטמונים וגו'. הרבה דלתות יש בה הרבה פתחים יש לה. וכן הוא אומר (שם ח לד) אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום. וכן אמר דוד פלאות היא התורה. אמר משה אינה נפלאות שנאמר (דברים ל יא) לא נפלאת היא ממך וגו'. לא נפלאת אלא ממך שלא עמלת בה. לכך נאמר נפלאות מתורתך:
מדרש תהילים
פלאות עדותיך וגו'. אמר משה (דברים ה כג) כי מי כל בשר אשר שמע קול אלקים חיים. כך אמר להם לישראל דעו כי כשברא הקב"ה את השמים לא ברא אותם בקול וכשברא את הארץ לא ברא אותה בקול ולא שמעה אומה קולו של הקב"ה. ואימתי נשמע קולו כשנתן את התורה. וכן הוא אומר (תהלים כט ה-ז) קול ה' חוצב וגו'. קול ה' שובר ארזים. כל הקולות למה ה' עוז לעמו יתן. וכתיב (שמות יט יט) ויהי קול השופר וגו'. לכן אמר דוד מכל הקולות יבואו הפלאים שעשה הקב"ה עם ישראל. מה הם הפלאים פלאות התורה. לכך נאמר פלאות עדותיך וגו'. וכן הוא אומר (תהלים קלט ו) פליאה דעת ממני וגו'. על כן נצרתם נפשי וגו'. נפשי היא נוצרת אותן. וכן הוא אומר (משלי ד יג) נצרה כי היא חייך. וכתיב (דברים ד ט) רק השמר לך ושמור נפשך וגו'. אם שמרת את התורה נפשך את שומר. לכך נאמר על כן נצרתם נפשי. פתח דברך יאיר וגו'. מהו פתח דברך יאיר מאירים הם דברי תורה. וכן הוא אומר (תהלים יט ט) מצות ה' ברה וגו'. וכן הוא אומר (משלי ו כג) כי נר מצוה וגו'. לכך נאמר פתח דברך יאיר וגו'. דברי תורה פותחים זה לזה כמו פתחים ודלתות היא התורה שנאמר (משלי ח לד) אשרי אדם שומע לי וגו'. אוי להם לרשעים שאין הקב"ה פורע מהם אלא על שלא עשו את התורה. וכן הוא אומר (שם א כב-כג) עד מתי פתאים תאהבו פתי. תשובו לתוכחתי וגו'. (שם כו) גם אני באידכם אשחק וגו'. באותה שעה אז יקראוני ולא אענה. ולמה (שם כט-לב) תחת כי שנאו דעת. ויאכלו מפרי דרכם. כי משובת פתאים תהרגם. היה להם לבוא בתורה והיא מחכמת אותם. וכן הוא אומר (תהלים יט ח) עדות ה' נאמנה מחכימת פתי. לכך נאמר פתח דברך יאיר וגו'. פי פערתי ואשאפה. פערתי פי לתורתך למה כי למצותיך יאבתי. כשם שפוערים פיהם בני אדם למלקוש. וכן הוא אומר (איוב כט כג) ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש. למה מטר היא התורה. וכן משה אומר (דברים לב ב) יערף כמטר לקחי וגו'. לכך נאמר פי פערתי ואשאפה. כמו התנינים שואפים רוח כך אני הייתי שואף לתורתך: