צַדִּ֣יק אַתָּ֣ה יְהוָ֑ה וְ֝יָשָׁ֗ר מִשְׁפָּטֶֽיךָ׃
אוצר מדרשים
אח״כ נכנס צדי"ק ועמדה לפני הקב״ה ואמרה, רבש״ע! רצונך שתברא בי את עולמך, שבי נאמר לעתיד בכל יום צדקתך, שנאמר צדקתך כהררי אל וגו׳ (תהילים קי״ט:קל״ז), צדיק אתה ה׳ וישר וגו׳, כי צדיק ה׳ צדקות אהב וגו׳ (שם י״א). השיב הקב״ה וא״ל, לאו. א״ל, למה? א״ל מפני שבך עתידין לבוא צרות רבות לישראל, שנאמר אשר הראיתני צרות רבות וגו׳ (שם ע״א), ואמר הוי כי גדול היום ההוא מאין כמוהו ועת צרה היא ליעקב וגו׳ (ירמיהו ל׳:ז׳). ואומר, וייראו ממערב את שם ה׳ וממזרח שמש את כבודו כי יבא כנהר צר (ישעיהו נ״ט:י״ט), וכיון ששמע צדי"ק הדבר הזה, מיד יצאה בפחי נפש.
מדרש שכל טוב
אשירה לה'. מלך בשר ודם כשנכנס למדינה מקלסין לפניו שהוא גבור, ואינו אלא חלש, עשיר והוא עני, חכם והוא טיפש, רחמני והוא אכזרי, דיין או נאמן, ואין בו כל המדות הללו, אלא שמחניפין לפניו, אבל מי שאמר והיה העולם כל המדות טובות יש בו, לפיכך אני מנחם ברבי שלמה אשר חברתי שכל טוב לכבודו, אשירה לה' שהוא גבור, שנא' האל הגדול הגבור והנורא (דברים י יז), ה' עזוז וגבור (תהלים כד ח), הוא עשיר דכתיב הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה (דברים י יד), ואומר אשר לו הים והוא עשהו (תהלים צה ה), ואומר לי הכסף (אמר) [ולי הזהב נאום] ה' צבאות (חגי ב' ח), ואומר והעושר והכבוד מלפניך (דה"א כט יב), ואומר הן כל הנפשות לי הנה (יחזקאל יח ד). הוא חכם, דכתיב ה' בחכמה יסד ארץ וגו' (משלי ג יט), עמו חכמה (ותבונה) וגבורה וגו' (משלי יב יג), וכתיב כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך (ירמי' י ז), הוא רחמן, כדכתיב ה' ה' אל רחום וחנון (שמות לד ו), ואומר כי אל רחום ה' אלהיך (דברים ד לא), ואומר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו (תהלי' קמה ט), ואומר לה' אלהינו (הרחמן) [הרחמים] והסליחות (דניאל ט ט). הוא נאמן, דכתיב האל הנאמן שומר הברית והחסד (דברים ז ט), הוא דיין, דכתיב אל אמונה ואין עול (דברים לב ד), ואומר צדיק אתה ה' וישר משפטיך (תהלים קיט קלז):
מדרש תהילים
צדיק אתה ה' וגו'. אמר שלמה (משלי ח ח-ט) בצדק כל אמרי פי אין בהם נפתל ועקש. כלם נכוחים למבין וגו'. מהו בצדק כל אמרי פי כל מה שהוציא הקב"ה מתוך פיו בצדק הם צדיקים וישרים. לכך נאמר צדיק אתה ה' וישר משפטיך. כשם שאתה צדיק כך משפטיך הם צדיקים וישרים. וכן הוא אומר (דברים ד ח) מי גוי גדול וגו'. וכן כנסת ישראל אמרה (נחמיה ט יג) ועל הר סיני ירדת ודברת עמהם משמים ותתן להם משפטים ישרים וגו'. לכך נאמר צדיק אתה ה' וגו'. צוית צדק עדותיך. מהו צוית צדק צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שנתן להם את התורה. וכן הוא אומר (דברים ו כד) ויצונו ה' לעשות את כל החקים האלה ליראה את ה' אלקינו לטוב לנו. מה כתיב אחריו וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות. לכך נאמר צוית צדק עדותיך. מה ואמונה מאד אמונה זו תורה שהיא גדולה שבה ברא הקב"ה את עולמו ובה נשבע. שנאמר (תהלים פט נ) איה חסדיך הראשונים ה' נשבעת לדוד באמונתך. הרי התורה. לכך נאמר ואמונה מאד. צמתתני קנאתי וגו'. אמר דוד איני מקנא לא באכילתן של רשעים ולא בשתייתן אלא על כל הטובות שאתה מביא עליהם ואיך שכחו את תורתך. וכן הוא אומר (איכה ג יז) ותזנח משלום נפשי וגו'. לכך נאמר כי שכחו דברך צרי. צרופה אמרתך מאד וגו'. מהו צרופה אמרתך. משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו קערה של כסף נתן הכסף לצורף אמר לו צרפהו לי הכניסו לכור צירפו והוציאו אמר לו שוב צרפהו פעם שנית ועוד צרפהו פעם שלישית. כך הקב"ה צורף את התורה מ"ט פעמים. וכן הוא אומר (משלי ל ה) כל אמרת אלוה צרופה. ואומר (תהלים יב ז) אמרות ה' אמרות טהורות וגו'. ז' ז' פעמים הרי מ"ט פנים התורה נדרשת. לכך נאמר (משלי ל ה) כל אמרת אלוה צרופה. ואומר צרופה אמרתך מאד: