תהילים קכא:ח מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), מדרש תנחומא, דברים רבה ותנחומא בובר

אונקלוס בר קלוניקוס איגייר שדר קיסר גונדא דרומאי אבתריה משכינהו בקראי ואיגיירו הדר שדר גונדא אחרינא אבתריה אמר להו לא תימרו ליה מידי כד נקטיה ליה ואזל אמר להו אימא לכו מלתא בעלמא ניפורא נקיט נורא קמי פיפיורא פיפיורא נקיט נורא לדוכסא דוכסא להגמונא הגטונא לקומא קומא מי נקיט נורא קמי אינשי אמרו ליה לא אמר להו הקב״ה נקט נורא קמי ישראל דכתיב (שמות יג כא) וה׳ הולך לפניהם יומם וגו׳ איגיור כולהו הדר שדר גונדא אחרינא בתריה אמר להו לא תשתעו כלל בהדיה כי נקטי לי׳ ואזלי חזא מזוזתא דמנחה אפתחא אותיב ידיה עלה אחיך אמרו ליה אמאי קא מחייכת אמר להו מנהגו של עולם מלך יושב מבפנים ועבדיו משמרין אותו מבחוץ אבל הקב״ה עבדיו מלפנים והוא משמרן מבחוץ שנאמר (תהלים קכא ח) ה׳ ישמר צאתך ובואך וגו׳ איגיור ותו לא שדר אבתריה. (בראשית כה כג) ויאמר לה שני גיים בבטנך א״ר יהודה אמר רב אל תקרי שני גוים אלא שני גיים זה אנטונינוס ורבי שלא פסקו משלחנם לא צנון הלא חזרת ולא קישות לא בימות החמה ולא בימות הגשמים דאמר מר צנון מחתך המאכל חזרת מהפך המאכל קישות מרחיב בני מעים והא תנא דבי ר״י למה נקרא שמם קשואים שהם קשים לגוף כחרבות לא קשיא הא ברברבא הא בזוטרא:

קְדֹשִׁים תִּהְיוּ. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן בַּר חָמָא אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן, מַאי דִּכְתִיב: וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל (יחזקאל ג, יב). מַהוּ אַחֲרַי. אָמַר יְחֶזְקֵאל, מִשֶּׁקִּלַּסְתִּיו אֲנִי וַחֲבֵרַי, שָׁמַעְתִּי שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְּסִין אוֹתוֹ אַחֲרַי וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ (שם). תֵּדַע לְךָ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם, שָׁמַע קוֹל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְּסִין כֵּן. יָרַד וְלִמֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ אוֹמְרִים כֵּן בִּלְחִישָׁה, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי נַחְמָנִי, רְאֵה מַה כְּתִיב שָׁם, בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן (יחזקאל א, כה), מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ בְּעָמְדָם, סָבוּר שֶׁיֵּשׁ יְשִׁיבָה לְמַעְלָה. אֶלָּא הַכֹּל בָּעֲמִידָה, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ (ישעיה ו, ב). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, קִרְבַת עַל חַד מִן קָאֲמַיָּא (דניאל ז, טז). וְכֵן, רָאִיתִי אֶת ה' יוֹשֵׁב עַל כִּסְּאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עוֹמְדִים עָלָיו (מ״א כב, יט). וּמַהוּ בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶם. מִשֶּׁיִּשְׂרָאֵל מְקַלְּסִין, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְרַפִּין כַּנְפֵיהֶם, עוֹמְדִים מִלּוֹמַר שִׁירָה, שֶׁבְּכַנְפֵיהֶם אוֹמְרִים שִׁירָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, בְּרָן יַחַד כָּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים (איוב לח, ז). אָמַר רַבִּי מַנִּי, לֹא תְּהֵא קְרִיאַת שְׁמַע קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה תֵּבוֹת כְּמִנְיַן אֵיבָרִים שֶׁבָּאָדָם, וּמֵהֶן בָּרוּךְ שֵׁם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם שָׁמַרְתָּ אֶת שֶׁלִּי לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע כְּתִקְּנָהּ, אֲנִי אֶשְׁמֹר אֶת שֶׁלְּךָ. לְכָךְ דָּוִד מְקַלֵּס, שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עַיִן (תהלים יז, ח). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה (משלי ד, ד). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר חֲלַפְתָּא, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לָאָדָם שֶׁהוּא בַּגָּלִיל וְיֵשׁ לוֹ כֶּרֶם בִּיהוּדָה, וְאָדָם אַחֵר שֶׁהוּא בִּיהוּדָה וְיֵשׁ לוֹ כֶּרֶם בַּגָּלִיל. אוֹתוֹ שֶׁבַּגָּלִיל הוֹלֵךְ לִיהוּדָה לַעֲדֹר אֶת כַּרְמוֹ, וְזֶה שֶׁבִּיהוּדָה הוֹלֵךְ לַגָּלִיל לַעֲדֹר אֶת כַּרְמוֹ. עָמְדוּ זֶה עִם זֶה. אָמַר זֶה לָזֶה, עַד שֶׁאַתָּה בָא לִמְקוֹמִי, שְׁמֹר אֶת שֶׁלִּי בִּתְחוּמְךָ וַאֲנִי אֶשְׁמֹר אֶת שֶׁלְּךָ בִּתְחוּמִי. כָּךְ אָמַר דָּוִד, שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עַיִן (תהלים יז, ח). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה (משלי ד, ד). וְכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, שִׁמְרוּ מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע עַרְבִית וְשַׁחֲרִית וַאֲנִי מְשַׁמֵּר אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ (תהלים קכא, ח).

בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר (דברים כח, ג), אָמַר רַבִּי יִצְחָק בָּעִיר, בִּשְׂכַר הַמִּצְווֹת שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה בָּעִיר, חַלָּה, וְצִיצִית, וְסֻכָּה, וְנֵר שַׁבָּת. (דברים, כח, ג): וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָֹּׂדֶה, בִּשְׂכַר מִצְווֹת שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה בַּשָֹּׂדֶה, לֶקֶט, שִׁכְחָה, וּפֵאָה. רַבָּנָן אָמְרֵי שֶׁתְּהֵא בָּרוּךְ בָּעִיר עַל יְדֵי שֶׁנִּתְבָּרַכְתָּ מִן הַשָֹּׂדֶה, שֶׁנָּתְנָה הָאָרֶץ אֶת פֵּרוֹתֶיהָ. (דברים כח, ה): בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן, הַמִּקְרָא הַזֶּה מְדַבֵּר בְּמשֶׁה, בְּבֹאֶךָ, זֶה משֶׁה, בְּבִיאָתוֹ לָעוֹלָם קֵרַב רְחוֹקִים, זוֹ בַּתְיָה בַּת פַּרְעֹה. (דברים כח, ה): וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ, זֶה משֶׁה, בִּיצִיאָתוֹ מִן הָעוֹלָם קֵרַב רְחוֹקִים, זֶה רְאוּבֵן, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ו): יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת. דָּבָר אַחֵר, בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ, בִּפְרַקְמַטְיָא שֶׁלְּךָ, וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ, בִּפְרַקְמַטְיָא שֶׁלְּךָ, וְדָוִד מְפָרְשָׁהּ (תהלים קכא, ח): ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ. דָּבָר אַחֵר, בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ, בְּבִיאָתְךָ לָעוֹלָם, וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ, בִּיצִיאָתְךָ מִן הָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, כְּתִיב (קהלת ג, ב): עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת, וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁעֵת הוּא שֶׁאָדָם נוֹלַד וְעֵת הוּא שֶׁאָדָם מֵת, אֶלָּא אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁעֵת מִיתָתוֹ כְּעֵת לֵדָתוֹ, מַה בִּשְׁעַת לֵדָתוֹ נָקִי, אַף בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ נָקִי, הֱוֵי בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ.