יְגִ֣יעַ כַּ֭פֶּיךָ כִּ֣י תֹאכֵ֑ל אַ֝שְׁרֶ֗יךָ וְט֣וֹב לָֽךְ׃
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
אמר ליה רבא לרפרם בר פפא לימא לן מר מהני מילי מעלייתא דאמרת משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא. אמר ליה הכי אמר רב חסדא מ״ד (תהלים פז ב) אוהב ה׳ שערי ציון מכל משכנות יעקב. אוהב ה׳ שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות. והיינו דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בהמ״ק אין לו להקב״ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד. ואמר אביי מריש הוה גריסנא בגו ביתא ומצלינא בבי כנישתא כיון דשמענא להא דאמר ר׳ חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב״ה בעולמו אלא ד׳ אמות של הלכה בלבד לא הוה מצלינא אלא היכא דגריסנא. רב אמי ורב אסי אע״ג דהוו להו תליסר בי כנישתא בטבריא לא מצלו אלא ביני עמודי היכא דהוו גרסי. אמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא לעולם ידור אדם במקום רבו שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה. והתניא אל ידור לא קשיא הא דכייף ליה הא דלא כייף ליה. ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים דאלו גבי ירא שמים כתיב (שם קיב א) אשרי איש ירא את ה׳. ואלו גבי נהנה מיגיעו כתיב (שם קכח ב) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. ולגבי ירא שמים לא כתיב ביה וטוב לך :
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
אמר רב חסדא אי זה ת״ח זה הרואה טרפה לעצמו. דרש מר זוטרא משמיה דרב חסדא כל מי שקורא ושונה ורואה טרפה לעצמו ומשמש ת״ח עליו הכתוב אומר (תהלים קכח ב) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך רב זביד אמר זוכה ונוחל שני עולמות העוה״ז והעוה״ב אשריך בעוה״ז וטוב לך לעוה״ב. ר' אלעזר כי הוו משדרי ליה מבי נשיאה מידי לא שקיל וכי הוו מזמני ליה לא אזיל אמר לא בעי מר דאיחי דכתיב (משלי טו כז) ושונא מתנות יחיה ר׳ זירא כי משדרי ליה לא שקיל כי הוו מזמני ליה אזיל אמר אתיקורי הוא דמתייקרו בי:
עין יעקב
יד אָמַר רַב חִסְדָּא: אֵיזֶהוּ תַּלְמִיד חָכָם? הָרוֹאֶה טְרֵפָה לְעַצְמוֹ. וְאָמַר רַב חִסְדָּא: אֵיזֶהוּ: (משלי ט״ו:כ״ז) "וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה", זֶה הָרוֹאֶה טְרֵפָה לְעַצְמוֹ. דָּרַשׁ מַר זוּטְרָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא: כָּל מִי שֶׁקּוֹרֵא וְשׁוֹנֶה, וְרוֹאֶה טְרֵפָה לְעַצְמוֹ וְשִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: (תהילים קכ״ח:ב׳) "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ". רַב זְבִיד אָמַר: זוֹכֶה וְנוֹחֵל שְׁנֵי עוֹלָמוֹת, הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהָעוֹלָם הַבָּא. "אַשְׁרֶיךָ", בָּעוֹלָם הַזֶּה, "וְטוֹב לָךְ", לָעוֹלָם הַבָּא. רַבִּי אֶלְעָזָר כִּי הֲווּ מְשַׁדְּרֵי לֵיהּ מִבֵּי נְשִׂיאָה מִידִי, לָא שָׁקִיל, וְכִי הֲווּ מְזַמְּנֵי לֵיהּ, לָא אָזִיל. אָמַר: לָא קָא בָּעִי מַר דְּאֵיחִי? דִּכְתִיב: (משלי ט״ו:כ״ז) "וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה". רַבִּי זֵירָא, כִּי מְשַׁדְּרֵי לֵיהּ, לָא שָׁקִיל. כִּי הֲווּ מְזַמְּנֵי לֵיהּ, אָזִיל, אָמַר: אִתְיַקּוּרִי הוּא דְּמִתְיַקְּרוּ בִּי.