אֶשְׁתְּךָ֤ ׀ כְּגֶ֥פֶן פֹּרִיָּה֮ בְּיַרְכְּתֵ֪י בֵ֫יתֶ֥ךָ בָּ֭נֶיךָ כִּשְׁתִלֵ֣י זֵיתִ֑ים סָ֝בִ֗יב לְשֻׁלְחָנֶֽךָ׃
מדרש שמואל
ותדור נדר ותאמר (שמואל א' א' י"א). [כתיב] אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך (תהלים קכ"ח ג'), תמן תנינן נשים בבתולים כגפנים, יש גפן שיינה שחור ויש גפן שיינה אדום, יש גפן שיינה מרובה, יש גפן שיינה מועט. אמר רבי יודה כל גפן יש בה יין, ושאין בה יין זו טורקטי. מעשה באשה אחת שבאת לפני רבי ישמעאל בר רבי יוסי ולא נמצאו לה בתולים אלא כעין החרדל, אמר לה כמותך ירבו בישראל, רבי זבדיה חתניה דרבי לוי בשם ר' לוי כאינש דצווח לסמיא דסגי נהוריה. וחבריה אמרין ליה לגנאי, אמרו לה דכל אשה שדמיה מועטין ולדיה מועטין. רבי יוסי אמר לשבח אמרו כל אשה שדמיה מועטין אינה מצויה לטמא את הטהרות.
מדרש תנחומא
אָמַר רַבִּי פִנְחָס הַכֹּהֵן בַּר חָמָא, בִּזְמַן שֶׁהִיא צְנוּעָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת, כְּשֵׁם שֶׁהַמִּזְבֵּחַ מְכַפֵּר, כָּךְ הִיא מְכַפֶּרֶת עַל בֵּיתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ (תהלים קכח, ג). וְאֵין יַרְכְּתֵי אֶלָּא מִזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ (ויקרא א, יא).
מדרש תנחומא
דָּבָר אַחֵר, אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה, אֵימָתַי הִיא כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה, בִּזְמַן שֶׁהִיא בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ. וְאִם עָשְׂתָה כֵּן, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים, תַּעֲמִיד בָּנִים נִמְשָׁחִין בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה סָבִיב.