תהילים קכח:ד מדרש: ספרא, עין יעקב, במדבר רבה ומדרש לקח טוב

הִנֵּ֣ה כִי־כֵ֭ן יְבֹ֥רַךְ גָּ֗בֶר יְרֵ֣א יְהוָֽה׃

ספרא

[ו] "וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם" – משלו משל למה הדבר דומה: לבעל הבית שהיה לו פרה חורשת והשאילה לאחר להיות חורש בה. והיה לאותו איש עשרה בנים; זה בא וחרש וישב לו, וזה בא וחרש וישב לו; עד שנתיגעה הפרה ורבצה לה. לא הספיק בדעתו לקבל פיוס מאותו האיש אלא בא מיד ושבר את העול וקצץ את הסמלונים. כך ישראל בעולם הזה – שולטן אחד בא ומשעבדם והולך לו, ובא שולטן אחר ומשעבדם והולך לו; והמענה ארוכה שנאמר (תהלים קכט, ג) "על גבי חרשו חורשים האריכו למעניתם". למחר כשיגיע הקץ אין הקדוש ברוך הוא אומר לאומות "כך וכך עשיתם לבני…" אלא מיד הוא בא ושובר את העול ומקצץ הסמלונים שנאמר "ואשבור מוטות עולכם". וכן הוא אומר (תהלים קכט, ד) "ה' צדיק קצץ עבות רשעים".
שאל רבBookmarkShareCopy

עין יעקב

אָמַר רָבָא: בַּר אֲהִינָא, אַסְבְּרָה לִי: (דברים י״ג:ה׳) "אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ". בִּזְמַן שֶׁהַכֹּהֲנִים מְבָרְכִים אֶת הָעָם, מָה הֵן אוֹמְרִים? אָמַר רַבִּי זֵירָא, אָמַר רַב חִסְדָּא: (תהילים ק״ג:כ״א) "בָּרְכוּ ה' מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ וְגוֹ', בָּרְכוּ ה' כָּל צְבָאָיו מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. בָּרְכוּ ה' כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה'". בְּמוּסְפֵי דְּשַׁבְּתָא מָה הֵן אוֹמְרִים? אָמַר רַב אַסִי: (שם קלד) "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה' כָּל עַבְדֵי ה' וְגוֹ'. שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת ה'". (שם קלה) "בָּרוּךְ ה' מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלַיִם, הַלְלוּיָהּ". וְלֵימְרוּ נַמִּי: "יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן", דִּכְתִיב בְּהַהוּא עִנְיָנָא? אָמַר יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פָּזִי: מִתּוֹךְ שֶׁהִתְחִיל בְּבִרְכוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מְסַיֵּם בְּבִרְכוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בְּמִנְחְתָא דְּתַעֲנִיתָא מַאי אוֹמְרִים? אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: (ירמיהו י״ד:ז׳) "אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ". (שם) "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה, לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וְגוֹ'. לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם, כְּגִבּוֹר לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ" וְגוֹ'. בִּנְעִילָה דְּיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי מַאי אָמוּר? אָמַר מַר זוּטְרָא, וְאַמְרֵי לָהּ בְּמַתְנִיתָא: (תהילים קכ״ח:ד׳-ה׳) "הִנֵּה כִּי־כֵן יְבֹרַךְ גֶּבֶר יְרֵא ה'. יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן, וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל".
שאל רבBookmarkShareCopy

במדבר רבה

דָּבָר אַחֵר, וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים קכח, א): אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו, אֵינוֹ אוֹמֵר אַשְׁרֵי יִשְׂרָאֵל, אַשְׁרֵי כֹּהֲנִים, אַשְׁרֵי לְוִיִּם, אֶלָּא אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה', אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁהֵם יִרְאֵי ה', שֶׁהֵם בְּאַשְׁרֵי, כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל (דברים לג, כט): אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, לְכָךְ נֶאֱמַר בָּהֶם: אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה', וּבְאֵיזֶה גֵר אָמוּר אַשְׁרֵי, בְּגֵר שֶׁהוּא גֵּר צֶדֶק לֹא בַּכּוּתִיִּים הַלָּלוּ שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (מלכים ב יז, לג): אֶת ה' הָיוּ יְרֵאִים וְאֶת אֱלֹהֵיהֶם הָיוּ עֹבְדִים, אֶלָּא בְּגֵר שֶׁהוּא יָרֵא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוֹלֵךְ בִּדְרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו. (תהלים קכח, ב): יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, זֶה הַגֵּר, שֶׁאֵין לוֹ זְכוּת אָבוֹת, וּכְדֵי שֶׁלֹא יֹאמַר אוֹי לִי שֶׁאֵין לִי זְכוּת אָבוֹת, כָּל מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁאֲסַגֵּל אֵין לִי שָׂכָר אֶלָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, לְכָךְ הַכָּתוּב מְבַשֵֹּׂר לַגֵּרִים שֶׁבִּזְכוּת עַצְמוֹ יֹאכַל בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אֵלּוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁיָּגַע בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמָה דְתֵימָא (איוב ג, יז): וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ, וְאוֹמֵר (קהלת ט, י): כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה וגו', וּמַה שְֹּׂכָרוֹ (תהלים קכח, ב): אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ, אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לָךְ, לָעוֹלָם הַבָּא, (תהלים קכח, ג): אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָה, אַף עַל פִּי שֶׁאִשְׁתּוֹ נִתְגַּיְּרָה עִמּוֹ וְאֵינָהּ מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הִיא כִּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ, ט): גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ. פֹּרִיָּה, שֶׁהִיא טוֹעֶנֶת פֵּרוֹת וְלֹא כְּגֶפֶן בּוֹקֵק, שֶׁהִיא זוֹכָה לְבָנִים. (תהלים קכח, ג): בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בִּזְּמַן שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בְּעַצְמָהּ דַּת יְהוּדִית, שֶׁהִיא צְנוּעָה, זוֹכָה שֶׁיּוֹצְאִין מִמֶּנָּה בָּנִים בַּעֲלֵי מִקְרָא בַּעֲלֵי מִשְׁנָה בַּעֲלֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים קכח, ג): בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים, מָה הַזַּיִת הַזֶּה זֵיתִים לַאֲכִילָה, זֵיתִים לְיַבֵּשׁ, וְזֵיתִים לְשֶׁמֶן, וְשַׁמְּנוֹ דוֹלֵק יָפֶה מִכָּל הַשְּׁמָנִים, וְאֵין עָלָיו נוֹשְׁרִין לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, כָּךְ בָּאִים בְּנֵי הַגֵּרִים, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִקְרָא, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, מֵהֶם בַּעֲלֵי מַשָֹּׂא וּמַתָּן, מֵהֶן חֲכָמִים, מֵהֶם נְבוֹנִים וּמֵהֶם יוֹדְעֵי דָּבָר בְּעִתּוֹ, וְיֵשׁ לָהֶם זֶרַע קַיָּם לְעוֹלָם. (תהלים קכח, ג): סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ, שֶׁלְּבָנֶיךָ יַעֲמֹד זְכוּתְךָ, שֶׁמִּשֻׁלְחָנְךָ יִזְכּוּ בָנֶיךָ לְמַעֲלוֹת גְּדוֹלוֹת, (תהלים קכח, ד): הִנֵּה כִּי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה', שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּאַבְרָהָם וְשָׂרָה שֶׁהָיוּ גֵּרִים, וְהָיָה אַבְרָהָם יָרֵא ה' הוּא נִתְבָּרֵךְ בָּעִנְיָן הַזֶּה, וְכֵן יִתְבָּרְכוּ כָּל הַגֵּרִים שֶׁיִּנְהֲגוּ כְּמִנְהָגָם. (תהלים קכח, ה): יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן, מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרְכָם מִמָּקוֹם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל. וּמִנַּיִן שֶׁהַבְּרָכוֹת יוֹצְאוֹת מִצִּיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלג, ג): כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן וגו', וְאוֹמֵר (תהלים קכח, ה): יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וגו' וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, שֶׁיִּזְכּוּ לִרְאוֹת בְּטוּב יְרוּשָׁלַיִם לֶעָתִיד לָבוֹא. (תהלים קכח, ו): וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל, וְכִי בִּשְׁבִיל שֶׁיִּרְאֶה הַגֵּר בָּנִים לְבָנָיו יָבוֹא שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בְּגֵר צֶדֶק הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁזּוֹכֶה שֶׁמַּשִֹּׂיא בִּתּוֹ לְכֹהֵן וְזוֹכֶה וְעוֹמְדִים מִבָּנֶיהָ, שֶׁהֵם בְּנֵי בָנָיו, כֹּהֲנִים שֶׁמְבָרְכִין אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים (במדבר ו, כד כו): יְבָרֶכְךָ וגו', יָאֵר ה' וגו', יִשָֹּׂא ה' וגו', לְכָךְ נֶאֱמַר: שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל. כְּשֵׁם שֶׁמָּצִינוּ בְּרָחָב הַזּוֹנָה עַל שֶׁהִכְנִיסָה אֶת הַמְרַגְּלִים לְבֵיתָהּ וּמִלְּטָה אוֹתָם הֶעֱלָה עָלֶיהָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ עִמּוֹ עָשְׂתָה וְנָתַן לָהּ שְׂכָרָהּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יהושע ב, ד): וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים, וַתִּצְפְּנֵם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (יהושע ב, ד): וַתִּצְפְּנוֹ. וּמַה שָֹּׂכָר נָטְלָה, שֶׁנִּשְׂאוּ מִבְּנוֹתֶיהָ לַכְּהֻנָּה וְיָלְדוּ בָנִים שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים וּמְשַׁמְּשִׁים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְהָיוּ נִכְנָסִין לַמִּקְדָּשׁ וּמְבָרְכִין אֶת יִשְׂרָאֵל בַּשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ, וְאֵלּוּ הֵן: בָּרוּךְ בֵּן נֵרִיָה וּשְׂרָיָה בֶּן מַחְסֵיָה, וְיִרְמְיָה בֶּן חִלְקִיָּה, וַחֲנַמְאֵל בֶּן שַׁלֻּם. הֲרֵי לָמַדְנוּ שֶׁאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בְּגֵרֵי הַצֶּדֶק, לְכָךְ נֶאֱמַר: וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל. וְכֵן רָמַז משֶׁה בַּתּוֹרָה כֵּן, שֶׁאַחַר פָּרָשַׁת גֶּזֶל הַגֵּר, כְּתִיב: וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ, לוֹמַר שֶׁגֵּר שֶׁמִּתְגַּיֵּר לְשֵׁם שָׁמַיִם זוֹכֶה שֶׁיּוֹצְאִים מִבָּנָיו בָּנִים שֶׁיִּהְיוּ הַקֳּדָשִׁים שֶׁלָּהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים י, יח): וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה. עֲקִילַס הַגֵּר נִכְנַס אֵצֶל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר לוֹ הֲרֵי כָּל שִׁבְחוֹ שֶׁל גֵּר וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה, אָמַר לוֹ וְכִי קַלָּה הִיא בְּעֵינֶיךָ דָּבָר שֶׁנִּתְחַבֵּט עָלָיו אוֹתוֹ זָקֵן (בראשית כח, כ): וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבּוֹשׁ, וּבָא זֶה וְהוֹשִׁיטָהּ לוֹ בְּקָנֶה, נִכְנַס אֵצֶל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִתְחִיל מְנַחֲמוֹ בִּדְבָרִים, לֶחֶם זוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט, ה): לְכוּ לַחְמוּ בְלַחְמִי. שִׂמְלָה זוֹ טַלִּית, זָכָה אָדָם לְתוֹרָה זָכָה לְמִצְווֹת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּשִֹּׂיאִין בְּנוֹתֵיהֶם לַכְּהֻנָּה וְיִהְיוּ בְּנֵי בְנֵיהֶם מַקְרִיבִים עוֹלוֹת עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. לֶחֶם זֶה לֶחֶם הַפָּנִים, וְשִׂמְלָה אֵלּוּ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה. הֲרֵי בַּמִּקְדָּשׁ, בַּגְּבוּלִים מִנַּיִן, לֶחֶם זוֹ חַלָּה, וְשִׂמְלָה זוֹ רֵאשִׁית הַגֵּז, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ בְּפָרָשַׁת הַגֵּר.
שאל רבBookmarkShareCopy